היסטוריה בגרמניה: שבעים ותשע שנים לאחר ליל הבדולח קול התורה מתחזק משמעותית בברלין, הוקם כולל אברכים בני 'בית מדרש גבוה' בלייקווד המצטרף ל'בית המדרש לרבנים' הפועל בברלין והביא רוח תורנית חדשה לקהילה התוססת והמתרחבת שהתפתחה שם. בראש קבוצת האברכים מליקווד עומד הרב יעקב באום חתנו של הרב שלום קמנצקי "מדובר בהרבה יותר מאשר רק לימוד ושיעורים. זוהי דרך עבורנו להראות כיצד נראה בית תורני, ולהפוך את המושג הזה לחלק מהספקטרום של הקהילה היפה כאן בברלין".

הכולל פועל ב'בית המדרש לרבנים' שנוסד ע"י רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל במרכז סקובלו שבברלין, שם שוכן בית הכנסת 'קהל עדת ישראל' וגן ילדים קהילתי. ראש 'בית המדרש לרבנים' ומרבני הקהילה הרב משה יהודה הלפרן אמר כי "בית המדרש לרבנים' נוסד מחדש לאחר השואה ע"י 'קרן לאודר' וה'ועד המרכזי של יהודי גרמניה'. הקרן מפעילה מוסדות תורה קירוב וחסד ברחבי גרמניה ובהם; מרכז קירוב בלייפציג. תנועת נוער לקירוב 'עם אחד' הפעילה בהצלחה תורנית כבירה בכל רחבי גרמניה. גן ילדים ובית ספר המונה כמאתיים ילדים בברלין. מפעלי הקירוב 'חוויה יהודית'. וכאמור, 'בית המדרש לרבנים' הפועל בבית הכנסת העתיק 'בית ציון' ששרד את ליל הבדולח בברלין, שם גם התפתחה לתפארת קהילת בני תורה – 'קהל עדת ישראל' המונה כיום כשלוש מאות חברים, כן ירבו".

כזכור, לפני כשנה השתתפו מאות חברי הקהילה התורנית בראשות נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגאון רבי פנחס גולדשמידט, רבני גרמניה ומשלחת מארה"ב בראשות נשיא 'בית מדרש גבוה' בליקווד הרב אהרון קוטלר בטקס הכנסת ספר תורה להיכל בית הכנסת 'בית ציון'. היה זה מחזה מרגש שטרם נראה ברחובות ברלין מאז מלחמת העולם השנייה. מאות בני הקהילה, וכמאתיים ילדי החמד של מוסדות התורה של הקהילה ודגלים בידיהם רקדו ופיזזו עם ספר התורה וחופתו, בלב ליבה של העיר שעל מדרכותיה חקוקים באריחי נחושת, ליד בתי המשפחות שנעקרו, שמות היהודים ותאריך רציחתם. הי"ד. למחרת הוסמכו ע"י הגר"ח ארנטרוי שליט"א גאב"ד אירופה ונשיא המוסדות שלושה מלומדי 'בית המדרש לרבנים' כרבנים בטקס מרשים ביותר בהשתתפות משלחת הרבנים מרחבי העולם שהתקיים בביהכ"נ הגדול בפרנקפורט.

הרב שריהו לויטנסקי, מנהל משרד הפיתוח הקהילתי ב'בית מדרש גבוה' המפעיל 80 כוללים ברחבי העולם אמר כי "המודל בכוללים הוא בדרך כלל שני סדרים בהם האברכים לומדים יחד בחברותא ברמה אליה הורגלו בישיבות מהן הגיעו, ובלילות בימי ראשון או בשבתות מפעילים האברכים תכניות מסודרות ללימוד עם חברי הקהילה".

יוזם הקמת הכולל סגן נשיא ומנהל 'קרן לאודר' מפטרוניו של בית המדרש וחבר הועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' הרב יהושע ספינר אמר כי "בתמיכתם של רונאלד לאודר, משפחת וולפסון, ועוד, בנינו כאן קהילה תורנית לתפארת 'יש מאין' שאין כדוגמתה בגרמניה. הכולל אכן ממומן באופן חלקי על ידי 'בית מדרש גבוה' אולם חלק גדול מהמימון הגיע מיהודים בברלין ובשאר אזורי אירופה. 'כדי להבין את עוצמת ההשפעה של הכולל אציין כי מספר יהודים מסורתיים אך לא חרדיים בעיר הסכימו לתרום עבור המטרה, אולם בתנאי שיוכלו לסכם על זמני לימוד קבועים יחד עם חברי הכולל. אדם נוסף התנה את תרומתו בכך שאחד האברכים ימסור שיעורים סדירים בבית הכנסת בו הוא מתפלל. יש לנו כולל ערב, ותוכנית 'אבות ובנים'. ומה שנולד כאן בברלין פשוט מדהים. אבל כעת אנחנו עלינו לשלב הבא – יש לנו אברכים המחזקים את בית המדרש והקהילה וקול תורה קבוע אינו מפסיק יומם וליל".

הגר"פ גולדשמידט אמר כי בכל מקום בו ייסדנו כולל אברכים יש קיום לקהילה היהודית והתפתחותה מדהימה. אחת הדוגמאות הבולטות היא באחת הקהילות הנידחות שבפרברי לונדון – אדג'וואר. הגר"ח ארנטרוי שליט"א, גאב"ד אירופה וחבר נשיאות הועידה גייס לפני שנים עשרה אברכים שיבואו ללמוד בכולל ולהתגורר בעיר. האברכים נענו לפניות המשפחות שביקשו לשמוע ולהכיר מהי יהדות וכיום הקהילה הזו מונה כמאתיים משפחות שחזרו בתשובה ומקיימים חיי תורה ומצוות קלה כבחמורה. אילו עוד קהילות אברכים בני תורה מישראל או מארה"ב היו מתגייסים למערכה על נפש היהדות היינו מבצעים מהפך בכל הקהילות הנידחות במזרח ובמערב אירופה. כך הורונו מרנן ורבנן גדולי ישראל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א ומרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א – "להעמיד רבנים שיעמידו את הקהילה על אדני התורה ועל יסודות ההלכה הצרופה, שרק חיים בדרך התורה וההלכה היא הערובה להמשך קיום הדורות" – וכך נמשיך בסייעתא דשמייא ביתר שאת וביתר עוז.

קרדיט צילום: 'קהל עדת ישראל'