אמש, ליל ז' במר-חשוון, החלו בני אשכנז לומר 'ותן טל ומטר' בברכת 'ברך עלינו' בתפילת השמונה עשרה. בני ספרד החלו הערב לומר 'ברך עלינו' במקום 'ברכנו'.
על פי ההלכה, למרות שכבר בשמיני עצרת מתחילים לומר 'משיב הרוח' ומאז מתחילה עונת הגשמים – תקנו חז"ל כי לא יתפללו על הגשמים עד ז' בחשוון, וזאת כדי שיוכלו כל העולים לרגל לשוב לביתם בנוחות, בלא להיטלטל בדרכים בוציות ומשובשות.
חכמי המוסר אף הוסיפו בעניין, כי הלקח הנלמד מזה, שעל אף הצורך הגדול בגשמים, כל קהל ישראל עוצרים את בקשתם בשביל אי אילו אחרונים שעדיין מתהלכים בדרכים, דבר זה מלמד על חשיבות ערך ה'ערבות ההדדית' שעליה מושתת 'כלל ישראל'.
לטובת אלו ששכחו לומר, כך כותב בעל ה"קיצור שולחן ערוך" בסימן י"ט, דיני משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו, סעיף ו':
אם טעה ולא אמר "טל ומטר", אם נזכר קודם שסיים הברכה "מברך השנים", אומר שם "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבענו" וכו', וחותם כראוי. ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה, מתפלל להלן; ובתוך ברכת "שמע קולנו", אחר "ריקם אל תשיבנו", אומר: "ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע" וכו'. ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר "ברוך אתה", כל שלא אמר עדיין את השם, יכול לומר "ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע" וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה "שומע תפילה", חוזר ומתחיל "ברך עלינו" וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק "יהיו לרצון" וגו', חוזר לראש התפילה.
נזכיר, כי בחו"ל מתחילים לומר "ותן טל ומטר" ו"ברך עלינו" רק שישים יום לאחר תקופת תשרי (5 או 6 לדצמבר).
ואם בענייני הלכות החורף עסקינן, מזג האוויר בימים הקרובים צפוי להיות סגרירי עד גשום, ובנוסף, במוצאי שבת קודש פרשת לך-לך, נחליף שעון: שעון החורף ייכנס רשמית, והשעון יוזז שעה אחת קדימה.
שיהיה חורף מלא בבריאות.