בשנים האחרונות הולכת ומתגברת התופעה של "תיירות מקלט" מאוקראינה, במסגרתה מגיעים לישראל אלפי זרים מאוקראינה, אשר בסמוך לכניסתם לישראל פונים ליחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני (יחידת ה-RSD ברשות האוכלוסין וההגירה) ומגישים בקשות לקבלת מקלט מדיני. רובם המכריע של מבקשי מקלט אלו שמים לנגד עיניהם את רצונם "להסדיר" את שהייתם בארץ ולקבל רישיון זמני המאפשר להם לעבוד בישראל מכוח מדיניות אי-האכיפה כל עוד בקשתם למקלט בבחינה.

תופעה זו יוצרת עומס רב על המערכת בכלל ועל משאביה המצומצמים של יחידת הטיפול במבקשי מקלט בפרט, באופן המאריך את הטיפול בבקשות למקלט מדיני ומונע מהיחידה לטפל בבקשות אותנטיות לקבלת מקלט מדיני. בנוסף, הגידול במספר הבקשות המוגשות לקבלת מקלט מדיני מאריך את משך הטיפול בבקשות וככל שמספר הבקשות הולך וגדל, כך מתארך משך זמן הטיפול בבקשות המקלט.

השנה, תוקן נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (נוהל 5.2.0012 באתר רשות האוכלוסין וההגירה) ובין היתר הוספה בנוהל האפשרות לדחות בהליך מהיר, במקרים המתאימים, בקשות מקלט שהוגשו על ידי נתיני מדינות שקיימת לגביהן חוות דעת מקצועית שלפיה אין מניעה להחזיר בבטחה את נתיניה אליה ושמנהל רשות האוכלוסין וההגירה החליט כי ניתן ליישם הליך מהיר לגבי נתיני אותן המדינות. הניסיון שנצבר בהחלת ההליך המהיר בקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט מגיאורגיה, המחיש את מספר בקשות הסרק המוגשות ומאז החלת הנוהל, ירד באורח דרמטי מספר בקשות המקלט שהוגשו בידי אזרחי מדינת גיאורגיה – ממאות בחודש למספר בקשות בודדות.

בהנחיית שר הפנים, אריה דרעי, נערכה בדיקה עם משרד החוץ, שבעקבותיה התקבלה חוות דעת לפיה ככלל אין מניעה כי אזרחי אוקראינה ישובו למדינתם בבטחה.

אי לכך, הוחלט על החלת הליך טיפול מהיר בבקשות למקלט מדיני אשר הוגשו על ידי נתיני אוקראינה, בהעדר נסיבות ייחודיות. בשלב זה, הוחלט כי עקב המצב השורר במחוזות דונייצק ולוגנסק שבאוקראינה, ועל אף שככלל אין מניעה לתושבי מחוזות אלה מלהתגורר במקום אחר באוקראינה, תועברנה בקשות המקלט המדיני שיוגשו בידי תושבי המחוזות האמורים, להחלטת ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר יכריע בהן בהליך מהיר.

שר הפנים, אריה דרעי, אמר: "הבקשות למקלט המוגשות על ידי אזרחי אוקראינה המגיעים באשרת תייר היא התופעה המטרידה ביותר איתה אנו מתמודדים בימים אלה. כל כלי שיש בידינו להפסקת התופעה, אם בהיבט המשפטי ואם בהיבט האכיפתי, ייעשה בו שימוש. אלפי הבקשות הללו, שרובן בקשות סרק, מכבידות על המערכת ומונעות מאנשי המקצוע לטפל בבקשות האותנטיות".