דו"ח הוועדה מביא את מסקנותיה לגבי התכנית בכל הרמות: החל ממקומו של הדרג המדיני בתהליך עיצוב תכנית רב-שנתית, דרך בחינת האסטרטגיה הצה"לית ועיצוב התר"ש כנגזרת ממנה, ובחינת הוצאת התכנית אל הפועל ברמת הזרועות והיחידות השונות בצה"ל. לצד הערות וביקורת הוועדה, היא גם חולקת שבחים לצה"ל ומוצאת צבא ערכי וחכם, שיודע לחקור את עצמו ולקבל החלטות, קשות ככל שיהיו, על מנת להבטיח את מוכנותו בשעת חירום.

גרסתו המסווגת של הדו"ח מקיפה 54 עמודים, עליה חתמו חברי ועדת המשנה מהקואליציה והאופוזיציה. גרסתו הבלתי מסווגת של הדו"ח מקיפה 30 עמודים, מצורפת להודעה זו, ולהלן עיקרי המסקנות וההמלצות בה:

תר"ש "גדעון" מהווה מתווה ראוי למימוש לקחי המערכות האחרונות והטמעה של מסקנות נכונות מהשינויים בסביבה האסטרטגית, בטבע האויבים ובפני המלחמה. בעיצובה של התר"ש, וכן בהוצאתה לפועל בשנתה הראשונה ניכרת רמה ראויה של ניהול ופיקוד, תוך ביצוע מהלכים מורכבים. הדגש של הרמטכ"ל, במסגרת התר"ש, על מוכנות ומיקוד הצבא במשימות הליבה שלו הוא נכון ומתבקש

עם זאת, הרצון להעמיד צבא ממוקד ובעל יכולת אל מול משימותיו, נתקל בשתי אבני נגף משמעותיות:

א.     התר"ש עוצבה "מלמטה למעלה" ע"י צה"ל ובתוכו, ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה, וברובו של התהליך, אם לא בכולו, גם ללא הנחיה מוקדמת של ממש מצד הדרג המדיני, או יכולת השפעה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בהיעדר ההלימה המתחייבת, בין הנחיות דרג מדיני, לבין תכניות אופרטיביות ובניין הכח הנדרש מהן, עלולים לחזור כשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור במסה קריטית של יכולות אמיתיות, והן בדרישה מהצבא לפעול בהיגיון אחר מזה שנבנה והוכן עבורו.

באשר לקושי זה, שהוא כשל רב-שנים במערכת הישראלית, הוועדה קוראת להתחיל מיד בתהליך של עיצוב ואישור תפיסת ביטחון לאומי, ממנה ייגזר חלקו של צה"ל במימושה, ומכאן תפיסת ההפעלה של צה"ל. קיומם של אלה הוא תנאי מוקדם לעיצוב נכון של תכניות אופרטיביות וכן של התר"ש שאחרי "גדעון".

הוועדה מקדישה חלק נרחב בדו"ח לדרך הראויה לביצוע תהליך זה, החל מדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), תוך שימוש בעבודת מטה שירכז המל"ל, הגדרת תפקידו של צה"ל בהשגת יעדי הביטחון הלאומי, קביעת תפיסת הפעלה לצה"ל על פיה יחל צה"ל בעבודת מטה לעיצוב התר"ש הבאה, תוך שהמל"ל מפקח על ההתאמה להנחיות הדרג המדיני, למטרות, ולמשאבי המדינה.

הוועדה סבורה כי גם במסמכי תפיסה יש לראות "מסמך חי", ותומכת בהמלצת "ועדת מרידור" משנת 2006, לפיה אף את תפיסת הביטחון יש לבחון אחת לכמה שנים, או בעקבות אירוע מאז'ורי המשנה את התמונה העולמית או האזורית.

ב.     ההצטיידות ובניין הכח נעשים בקצב הנגזר מן האפשרויות ואינם עונים תמיד על הפערים.

בנוגע לקושי זה, הוועדה מציינת בדו"ח מספר תחומים קריטיים בהם נדרשות התאמות בקצב בניין הכח, אותן מובילים שני עקרונות: ראשית, בניית יכולת ל"מסה קריטית" מוגדרת, אליה יש להגיע במהירות האפשרית, או לא להסתמך עליה בעיצוב התכניות לפעולה. ושנית, בחינה שוטפת, מקצועית וללא "הנחות" של היכולת לממש את ההישג הנדרש בחזיתות השונות, והתאמת ההישג הנדרש, או התכניות, ליכולות האמיתיות המצויות בידי צה"ל.

הוועדה מתייחסת בדו"ח לשורה של נושאים ספציפיים בתר"ש גדעון בהקשרים אלה, לרבות שינויים במערכים ובכח אדם, אימונים ומלאים, מערכות חימוש והגנה, המאמץ בתחום התת-קרקע, סייבר, ההגנה האווירית, מטוסי ה"אדיר" (F-35) ועוד.

הוועדה משבחת את שיתוף הפעולה של צה"ל, בהנחיית הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לכל אורך תהליך עבודת הוועדה, גם בשלבי העיצוב וגם בשלבי המימוש של התר"ש. הוועדה התרשמה כי התהליך בצה"ל היה ראוי, יסודי ומעמיק, תוך בחינה עצמית כנה, שאינה מובנת מאליה בארגון כצה"ל, וראויה לכל שבח. ואולם אין בכך, ובאופן הגלוי והכן בו הוצגו הדברים בדיוני הוועדה, משום תחליף לתהליך הראוי עליו ממליצה הוועדה.