אז מה הוחלט? ריטלין כן או לא

    חיים כץ 1 Comment on אז מה הוחלט? ריטלין כן או לא

    כמה פעמים יצא לכם לשמוע את המשפט "הילד הזה, חייב ריטלין מייד" • בלי אבחון מדעי או בדיקה לעומק סתם אינטואיציה של איזה גברת שאיזה ילדון שובב עקף אותה בתור לרכבת הרים • כל הסימנים לבעיות קשב וריכוז א מ י ת י ו ת

    13:20
    22.04.24
    אתר קול חי No Comments on "כולנו מסובין": סדר פסח מוזיקלי עם מוישי רוט וחברים • צפו

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    נכון שהחופש הזה שיגע את כל ההורים באשר הם ואלה שלא משוגעים בפוטנציה, אבל לא כל ילד שמשתולל והשפריץ את כל מי הבריכה החוצה וזרק משעמום דברים על עוברים ושבים הוא חייב ריטלין. או לחילופין סובל מהפרעות קשב ומה זה בכלל הפרעת קשב? הפרעת קשב –ADHD– היא לקות מולדת שיש לה רכיב תורשתי, עם בסיס נוירולוגי-אורגני.

    מה בדיוק קורה במוחו של ילד עם הפרעת קשב?

    ההפרעה נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, ויש לה מקור תורשתי: אצל 77% מהמאובחנים נמצאה סיבה גנטית, לכן שכיח למצוא יותר מבן משפחה אחד המראה את המאפיינים. לא מדובר במצב רוח חולף או בעיית התנהגות אבל גם לא במחלה; ולא נכון לומר “לכל ילד שני יש היום הפרעת קשב” – מכיוון שילדים שאינם סובלים מהנמכה תפקודית משמעותית לא יוגדרו כלוקים בהפרעת קשב גם אם טווח הקשב שלהם קצר. מחקרים מצביעים על כ 5-8% מהאוכלוסיה הכללית העונים לקריטריונים. זהו מספר גבוה מאד אך הוא רחוק מ”כל ילד שני”.

    הסימפטומים של הפרעת הקשב משפיעים על כל תחומי החיים. הם עלולים להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין אישיים. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, כך שלעתים קרובות קיים יותר ממקור אחד הגורם לתסמינים; איתור או שלילה של מקורות נוספים לתסמינים נעשה במסגרת תהליך אבחון הפרעת קשב, ומסייע להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי. ככלל ניתן לומר שטיפול יעיל הוא כזה שמשלב ערוץ תרופתי וערוץ התנהגותי ורגשי. לא כל ילדה חסרת מנוחה ולא כל ילד פטפטן סובלים מהפרעת קשב. הנה כמה סימנים שצריכים להסב את תשומת ליבכם

    מתי אמורה להידלק נורה אדומה מעל ראשכם? כשאתם מזהים שישה מתוך תשעת הסימנים האלה:
    • הילד שלכם מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים. קורה הרבה שגירוי קטן הופך עבורו למפריע ומשמעותי מאוד. למשל: עקיצת יתוש, שריטה קטנה, לחישה, נגיעה אקראית, לכלוך על הבגד.
    • הילד מתקשה להתמקד בפרטים ומבצע שגיאות של חוסר תשומת לב. למשל: משאיר את הצד האחורי של דף העבודה ריק.
    • הילד מתקשה להחזיק קשב לאורך זמן. למשל, מתלונן שמשעמם לו לשבת ליד השולחן בזמן הארוחה.
    • הילד מקשיב חלקית לדברים שנאמרים לו. צריך לחזור הרבה פעמים על אותה בקשה עד שמגיב.
    • הילד נוטה לאבד דברים.הוא הולך לשחק עם כדור, וחוזר בלעדיו
    •הוא אינו עוקב אחר הוראות במלואן. ממלא רק אחר החלק הראשון של ההוראות שנותנים לו, בעוד שמבחינתך נראה שהוא הקשיב להוראה כולה. למשל: “סדר את המשחק ובוא” – מסדר את המשחק ולא בא.
    • מתקשה בארגון משימות ופעולות, למשל: מתקשה לספר על חוויות שעבר באופן ברור ומסודר, תוך חוסר הבחנה בין עיקר לטפל
    • הוא נוטה לשכחנות: נוטה לשכוח פעילויות שגרתיות יום יומיות כמו לצחצח שיניים או להסתרק, שוכח היכן מניח חפצים.
    • הילד מתקשה בביצוע מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך: למשל, מאבד עניין מהר כשמקריאים לו סיפור או כשקורא ספר.

    קשב וריכוז

    ואלה הם הסימנים שמאפיינים ילד עם פעלתנות יתר (היפראקטיביות) והיעדר שליטה בדחפים (אימפולסיביות):
    • לעיתים קרובות הילד מניע את ידיו ואת רגליו או מתפתל בכיסא: מזיז ידיים ורגליים ללא הרף, מתפתל וזז, משרבט במכל מקום.
    • הילד מרבה להסתובב בכתה, או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו לשבת: מרבה לקום במהלך ארוחות משפחתיות, וכן במהלך הכנת שעורי בית, במהלך משחק קבוצתי, באמצע פעילות בחוג. נוטה למצוא סיבות לקום, מתקשה בישיבה בנסיעות.
    • הילד מתרוצץ ומטפס בצורה מוגזמת בסיטואציות לא מתאימות: נמשך לפעילויות מסוכנות, מרבה להפוך פעילות לא מסוכנת למסוכנת, למשל, מטפס על מגלשה במקום להתגלש, מחליק על מעקה המדרגות במקום לרדת במדרגות.
    • הילד מתקשה לשחק או לעסוק בפעילויות פנאי ברגיעה ובשקט.
    • הילד נמצא בתנועה מתמדת: מרבה לשחק בחפצים שבהישג ידו, בשיער, מרבה להשמיע קולות (זמזום, צפצוף, שריקה, תיפוף, רקיעה), נוגע בכל דבר.
    • הילד נוהג לדבר בלי הפסקה: מספר סיפורים ומרבה לשאול שאלות, לעיתים בצורה מוגזמת או בזמן לא מתאים, קורה הרבה שמבקשים ממנו לתת לאחרים לדבר .
    • הילד ממהר לענות את התשובה עוד לפני שמסיימים את השאלה: מצביע לפני שהמורה סיימה לשאול את השאלה, לא קורא את השאלות במבחנים עד סופן אלא מפסיק באמצע ומתחיל לענות.
    • הילד מתקשה להמתין לתורו: חוסר הסבלנות שלו בהמתנה בתור יוצר חיכוכים בין הילד לסובבים אותו (עם האחים, אתכם, או עם חברים).
    • הילד מתפרץ ומפריע לשיחה או למשחק של אחרים: עונה בכיתה מבלי להצביע, מציק לילדים אחרים, מפריע במהלך שיחות טלפון, נכנס לדברי החברים ובני המשפחה

    חשוב לזכור: קריטריון הוא תקף רק אם ההתנהגות שמתוארת בו נמשכת כבר למעלה מחצי שנה, ומופיעה בשתי מסגרות בהן הילד נמצא, לדוגמה – בבית ובגן, ולא מדובר על הופעה חד פעמית או על תקופה קצרה של קושי. אם השאלונים הלו אכן הדליקו נורה –

    מה שהכי חשוב בתהליך זה ללכת לרופא מאבחן שבמידת הצורך יפנה אתכם לגורמים המתאימים מחד אל תזניחו ותהיו עירניים מצד שני התנהגויות מסוימות של ילדים יכולות לקרות כשמשעמם להם או נמאס להם או החום בחוץ עלה להם לראש; תכלס, אלו תסמיני החופש היותר נפוצים…



    1 תגובות

    מיין תגובות