בפרשה כתוב "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם" שואל אבא איך יתכן שמשה רבינו שחדור כל כך באהבת ישראל ישמיע באוזניהם דברים כל כך קשים? ומסביר אבא, להיפך, הדברים שמשה אומר כאן רק מוכיחים את מידת הענווה המופלאה שלו. הוא מאשים את עצמו, את הקלקול של בני ישראל ולכן אומר להם "ממרים הייתם את ה' מיום דעתי אתכם" אתם ישראל גיליתם קשיות עורף כלפי שמיים רק מהיום שאני נעשתי מנהיג שלכם ואילו היה לכם מנהיג אחר בוודאי שהדרך שלכם היתה טובה וישרה.

"ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך.. אשר נשבע לאבותיך לתת לך" אומר אבא שהמילה וברכך שווה בגימטריה 248 שזה גימטריא של 'רמח' וכאן הרמז שהקב"ה יברך אותך בכל רמח אבריך. "והסיר ממך כל חולי" שוב אומר אבא שהמילים "כל חלי" שווים צח בגימטריה כלומר שהקב"ה יסיר ממך צ"ח קללות

"ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזך ומהרריה תחצוב נחשת" וכרגיל תמיד אבא אמר שהכל מרומז בתורה וכאן יש רמז שבזכות האבות והאמהות יהיה לנו את כל זה: "אבניה ברזל ומהרריה תחצוב" ראשי תיבות אבות. ברזל ראשי תיבות: ב'להה, ר'חל, ז'לפה, ל'אה.

שבת שלום ומבורך!