- רדיו קול חי - -

ילדה שלי יקרה – מכתב אישי • רחל פסטג

ילדה שלי יקרה ואהובה,

 לפני 26 שנה הפכת אותי לאמא. 3,830 גרם של מתיקות בלתי נגמרת, של לחיים עגלגלות ושל ריח משכר. עד שהכרתי אותך לא ידעתי שאהבה לילד היא משהו בלתי נתפס שממלא לך את הלב ומציף את העיניים בדמעות של אושר. היית תינוקת מושלמת. כזו, שמתפתחת בדיוק לפי הספר ולפעמים אפילו משיגה אותו.

 כשהיית בת שנה וחצי נולדה אחותך. ואת, בבגרות מפתיעה קיבלת אותה באהבה גדולה. מגיל צעיר מאוד לקחת עליה אחריות. וכשיום אחד המטפלת במעון שאלה אותך למה את בוכה (היית אולי בת 3) ענית לה שאת פוחדת מהציפור שבמרפסת. המטפלת הציעה לך להיכנס פנימה ואת ענית לה שאת לא יכולה כי אולי גם אחותך פוחדת ואת לא רוצה להשאיר אותה לבד..

 וכך עברו השנים. תמיד היית ילדה בוגרת וחכמה, תלמידה מצטיינת. אני זוכרת איך אפילו בגיל צעיר מאוד הקפדת שלא לפספס אף תפילת מנחה.

ואז, אי שם בגיל 14 אולי 15 משהו השתבש. קשה לשים את האצבע על הנקודה, אך ברור שזה היה תהליך שהוביל לכך שהיום את כל כך רחוקה.

 היו שנים בהם האשמתי. האשמתי את מוסדות הלימוד, את החברה שלא הבינה אותך, את המורות את המנהלת. היום, אני לא מאשימה אף אחד. הקב"ה מנסה אותנו בניסיונות, אולי לא התפללתי מספיק, אולי לא ידעתי בתור אמא צעירה מה חשוב באמת ועל מה מבקשים בתפילה.

 פעמים רבות אני מדברת בתכנית שלי ומראיינת מומחים בנושא של נוער נושר. פעמים רבות הסיפורים שאני מביאה נוגעים כל כך לעניין הזה. אין לי ספק שישנם מאזינים ששומעים אותי וחושבים לעצמם, מה היא מבינה, קל מאוד לתת עצות לאחרים מהאולפן הסגור והמוגן, אז כן, אני מבינה. אולי מבינה יותר מידי…

בקיץ, באתי אלייך ילדה יקרה שלי לשבועיים. כן, טסתי עד לסאן דיאגו שבמדינת קליפורניה. התגעגעתי כל כך אליך ילדה מקסימה שלי, כל כך אינטליגנטית וחכמה מלאת רגש ועוצמה.

ואת, את דאגת לי לאוכל כשר. קנית כלים חד פעמיים ואפילו מצאנו בסאן דיאגו מסעדה כשרה למהדרין. לא, לא באתי כדי להחזיר אותך בתשובה, באתי פשוט להיות איתך. לחבק אותך..

 היום, אני קוראת שוב ושוב את המילים שכתבת לי על כרטיס הברכה ששלחת לי מצורף לזר פרחים מקסים אחרי שכבר חזרתי הביתה, לארץ.

 אמא אהובה שלי,

כל בוקר כשאני קמה אני עדיין מחפשת אותך לצידי. מחר אצלי יום שישי ואני כל כך רוצה שתהיי פה ותדליקי איתי נרות שבת. אני מתגעגעת אלייך, לנסיעות שלנו ביחד, לשיחות שלנו, לכיף שעשינו ביחד, אפילו לזה שהיית לצידי כשכאב לי. את אמא מדהימה ובן אדם נפלא! אופטימית, חיובית זורמת. זוהי רק תזכורת קטנה לכמה שאני אוהבת אותך ואני מבטיחה לבוא לביקור במהרה.

שבת שלום

שלך באהבה

ביתך בכורתך..

 ואת, קיימת את ההבטחה ובאת לבקר. ורק במוצאי שבת האחרון שוב ליוויתי אותך לשדה התעופה בדרכך חזרה אל המרחקים.

אני רוצה שוב לומר לך שאני אוהבת אותך. אהבה ללא תנאים. אהבה שלא תלויה במה שאת לובשת, או במה שאת אוכלת. איך אמרת לי פעם, 'הלוואי ואני אוכל אי פעם בימי חיי לזכות להעניק לילדים שלי את האהבה הזו שאת נתת לי'.

 אוהבת אותך המון —

אמא,

ואתם הורים יקרים, תאהבו את הילדים שלכם אהבה ללא תנאי. וגם אם הילד שינה כיוון ואפילו ירד מהדרך, אל תתייאשו. תמשיכו לאהבו, תמשיכו לחבק. למרות שלפעמים זה לא קל.

אמר לי פעם הרב חיים צבי פוגל מירושלים (איש יקר מאוד שזכות הייתה לי להכיר אותו) אם יש דרך שהיא תחזור, זה רק בזכות האהבה שלך שאת ממשיכה להעניק לה. נכון, אין הדלקת נרות שבה לא זולגות הדמעות. התפילה בעת ההדלקה "וזכני לגדל.." מקבלת בכל שבוע משמעות עצומה. אין תפילה שבה הילדה לא מוזכרת.

אבל לא פחות חשוב מזה, אין שיחת טלפון שלא מסתיימת במילים: אני אוהבת אותך!

 בשורות טובות

רחל