היומן שלה: עצמתי – הבירוקרטיה המתישה

    אסתר קרמר 3 Comment on היומן שלה: עצמתי – הבירוקרטיה המתישה
    12:56
    28.03.24
    אשת חיל No Comments on הצטיידו בעט ודף: העוגות המיוחדות של מלכי אדלר

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הבוקר, יצאתי לבילוי בקופת חולים, בדיקות דם.

    ביד אחת לקחתי את המקל, כי בלעדיו אי אפשר ללכת לשום מקום, וביד השניה לקחתי את התיק שלי. התיק שלי הוא לא סתם תיק, הוא עולם ומלואו, יש בו הכל, מחוט ועד שרוך נעל, טישו ופלסטר, כרטיסי קופת חולים וכרטיסי מועדון, פנקס ועט, פנס וסיכות ביטחון, מטען ואזניות, ועוד שפע דברים.

    לפני צאתי הכנסתי לתוך התיק צרור עבה של מסמכים הזקוקים לטיפול. כי מאז פסח לא היה לי זמן קופת חולים, ומה לעשות? על השולחן הצטברו כמה וכמה מסמכים הדורשים אישור רופא ראשי.

    התור לבדיקות נקבע לשעה תשע וחצי, כך שהספקתי בבוקר לסדר קצת את הבית, להעמיד שתי מכונות, (כלומר, לבקש מהילדים להכניס את הכביסה למכונה, ולהוציא את הכביסה הנקיה, לקחת את הקערה למרפסת, שם אני יכולה לתלות את הכביסה על מתקן בלי הרבה מאמץ, בעזרתם של הילדים) ולהכין את הקבצים הדורשים ממני לעבוד עליהם, ועמוד וורד פתוח כדי לכתוב טור נוסף, לאחר שהטור הראשון התפרסם, וכבר קבלתי עליו תגובות חיוביות רבות. תוך מחשבה שבעשר אני כבר בבית, וכל הבוקר לפני.

    אחרי שמצאתי סוף סוף חניה (חנית נכים אחת היתה תפוסה ובשניה היו ערימות לכלוך שזלגו מפח הזבל הסמוך, והייתי חייבת לחפש לי חניה אחרת, שלא תהיה רחוקה מידי, כי כשאני עוצרת קרוב אני יכולה ללכת עם המקל וחוסכת קלנועית) נכנסתי לבדיקות. בשעה 9:29. בעוד האחות מסיימת לטפל באדם שלפני, הגיעה מישהי באמצע בדיקה ממושכת, שצריך לקחת לה דם כל שעה, ובתהליך די אופייני של בוקר, יצאתי ברבע לעשר לכיוון המשרד, אחרי שהבטחתי לאחות להיכנס אליה לבדיקה שגרתית בסיום הביורוקרטיה. (אף פעם לא היית אצלי בבדיקה, ובגיל 40 כבר צריך…)

    רק מה שלא חלמתי זה עד כמה עבודה יש בביורוקרטיה.

    אני משתדלת להיות מסודרת ככל האפשר. יש לי קלסר גדול, עב כרס, המכיל בתוכו ערימות מסמכים מסודרים בניילוניות, המסומנות במדבקות המספרות מה יש בכל ניילונית ומחולקות עם חוצצים על פי התחומים הרפואיים השונים. קלסר הטומן בחובו חמש שנים של רופאים וטיפולים. קלסר, שאם לא היה יוצא חוק השקיות ואתו שקיות הבד הרב פעמיות, לא היתה שקית היכולה להחזיק אותו בלי להיקרע. בנוסף, יש תיקיה מחולקת לשאר המסמכים של שאר בני המשפחה, לכל אחד תא בתוך התיקייה.

    אחד אחרי השני פרסתי את המסמכים על דלפק המזכירה, כשאני מחכה לטיפול בכל טופס 17 ובכל הפניה לבדיקה. אישור תרופה שכן או לא בסל, אישור בדיקה חוזרת, הפניה לעוד בדיקת עזר. לא אלאה אתכם בפרטים ברבים של הביורוקרטיה, רק אגלה לכם שכשחזרתי הביתה כבר היה כמעט צהרים, בקושי נשאר זמן עד לרגע שהילדים יחזרו, ובוקר שלם הושקע בניהול הטיפול המשפחתי. ואספר לכם עוד משהו. את הטור התחלתי לכתוב ביום חמישי, ומאז עד הבוקר, יום שלישי, אני עוד בטלפונים לסיים לסדר את כל ענייני הניהול המסובכים של הזמנת תורים למגוון בדיקות ורופאים.

    כי אנחנו חיים במדינה שכל כולה ביורוקרטיה. לפעמים אני מרגישה שאני משקיעה יותר אנרגיות בטיפול בטיפולים מאשר בטיפולים בעצמם.

    ואגלה לכם סוד, הרבה אנשים, ולפעמים גם אני ביניהם, למרות שאני יודעת ומכירה את החוקים ממש טוב, מוותרים על מגוון רחב של שירותים וזכויות, רק בגלל הקושי המטורף לקבל את הזכויות המגיעות לנו בזכות. זכויות להם אנחנו משלמים כחלק מחוק הבריאות הממלכתי, כחלק מתשלומי ביטוח חובה שכולנו משלמים כל חודש – ביטוח לאומי. תרופות, שלכאורה אפשר, עם קצת לחץ, לקבל אותם כחלק מסל הבריאות, טיפולים ואבחונים, שבמקרים מסויימים מגיעים בחינם ואנשים משלמים עליהם הרבה הרבה כסף.

    לדוגמא, פונים אלי הורים רבים שהילד שלהם צריך לעבור אבחון. לצורך וועדת השמה או שילוב, לצורך אבחון תקשורת, לצורך קבלת התאמות למבחנים. הרבה פעמים אפשר לקבל את כל האבחונים האלו ללא תשלום, וככל שהילד קטן יותר, כך קל יותר לקבל את הכל. לפני גיל שש כל ילד זכאי לקבל אבחונים וגם טיפולים במכונים להתפתחות הילד, מגיל שש עד תשע זה מוגבל יותר, ועל פי הביטוח המשלים, מגיל תשע כמעט כבר אין זכאות. וכך גם אבחונים.

    בבית ספר יסודי זכאי כל תלמיד עם חשד ללקויות למידה לקבל אבחון פסיכודידקטי, לצורך השמה, ובתיכונים כבר לא. לכן, כשילד מגיע לכיתה ט' ללא אבחון, הוא יצטרך לשלם על אבחון באופן פרטי. כמות האבחונים לכל מחוז מוגבלת, לכן ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר של שנת הלימודים, יש סיכוי גדול יותר לקבל אותו דרך השירות הפסיכולוגי ולא לשלם עליו. (תלמידים במוסדות פטור – חיידרים – לא זכאים לאבחון פסיכודידקטי, וחייבים ללכת באופן פרטי) חשוב לשים לב שהתור לאבחונים האלו ארוך מאוד, וכדאי לקבוע אבחון ברגע שיש חשד.

    ואם מדברים על זכויות, בדיוק השבוע פנתה אלי אמא שקבלה הודעה כי מגיע לה 17,000 שקל החזר ממס הכנסה אם רק תפנה לחברה כלשהי למימוש זכויות. אז נכון, כל משפחה שילד שלה עבר וועדת השמה ונמצא זכאי לחינוך מיוחד (כולל גן שפה, או 07 בתיכון) זכאית ל-2 נקודות זיכוי במס הכנסה. רק ניתן לסדר את זה בקלות, בלי לגשת לחברות שונות הלוקחות כסף על טיפול בביורוקרטיה, אלא סך הכל, להעביר את האישור של וועדת ההשמה למס הכנסה, דרך מנהל החשבונות, ולקבל באופן אוטומטי זיכוי ממס. תהליך שהוא הרבה יותר קל מלקבוע תור לרופא.

    אני חושבת שצריך להיות גורם מלווה, דרך קופות החולים, שילווה משפחות ואנשים עמוסי טופסולוגיה וביורוקרטיה, ועד שזה יקרה, אני ממש ממליצה לכם לדעת את זכויותכם.

    ואם יש לכם שאלות, אשמח גם לענות לכם: [email protected]

    ואני הולכת כעת לעוד שבוע נוסף, שבוע מאתגר של מסיבות, ובלי נדר, בשבוע הבא, אספר לכם איך צלחתי את הנגישות לכל אחד מהאולמות בהם התקיימה עוד מסיבת סיום/גמר/סיום חוג.



    3 תגובות

    מיין תגובות
    1. 3

      למה לא לפנות לחברה למימוש זכויות זתטפל לי בטופסדיאדה?
      אני לא מסוגלת לשבת בוקר שלם בקופת חולים.
      יש מישו שמוכן לעשות זאת.
      בתחילה ניסינו לבד נעזרנו באנשים כמוך ובאתרי אינטרנט שונים הצלחנו להוציא קצבאות שונות.
      אחכ לקחנו חברה למימוש שהפילה לנו את הקצבה וגם הביאה לנו רטרו ושילמנו אחוזים מאוד נמוכים הצטערנו שלא לקחנו מלכתכילא

      1. זה נכון ולא נכון.

        לפעמים החברה למימוש זכויות זה התשובה, ולפעמים די בטופס אחד, טלפון אחד, פניה אחת לרופא והכל מסתדר.
        וחבל לשלם אחוזים כשהדרך לקבל את הקצבה היא לא מסובכת.
        או ההחזר ממס הכנסה, זה טופס אחד למלא, למה ללכת לחברה שתמלא אותו, כשבקלות מקבלים את זה לבד?

      2. את צודקת לפעמים.
        בעיקר כשמדובר על נכות מורכבת מכמה סעיפים או הגדרה לא ברורה.

        כאשר היכולת לקבל את הקצבה או הזכות היא פשוטה, אין סיבה לשלם אחוזים.
        למשל, החזרי מס, זה טופס אחד פשוט, 116א, מורדים, ממלאים ושולחים, והכסף בחשבון.
        או קבצת נכות לילד שאובחן עם אוטיזם. כולם מקבלים. אין סיבה לשלם בדרך אחוזים…