טוב, אני מודע לכך שהטור הזה אולי קצת חריג בנוף אבל הגיע הזמן לומר את זה: תעזבו את אליעזר פישמן בשקט.

פישמן, שנמצא בחובות של מילארדי שקלים לבנק מתמודד עם הליכים משפטיים ובעיקר, עם כאב ראש תקשורתי. התקשורת דואגת להדגיש ולהבליט כל פרט עסיסי בלי לזכור שמאחורי המספרים עומד אדם. כן, כן, בן אדם.

המחשבה שהאיש העשיר הוא האיש הרע שעשה את הונו על חשבון הציבור, היא מחשבה רדודה ושגויה. המחשבה שהאיש העשיר שכעת מפסיד את הכסף מפסיד אותו על חשבוננו ואנחנו אלו שנשלם את זה, שגויה אף היא.

בואו לא נשכח שהאיש בשנותיו המשגשגות, שילם מס למדינה קצת יותר מאשר חבורת העיתונאים צמאי הכותרות הצהובות.

אז לא, אני לא חושב שהבנקים צריכים לתת מסגרת אשראי בלתי תלויה לאנשי עסקים בסדר גודל כשלו אבל אני סבור שהבנק כן צריך להתייחס לכל איש ואיש באופן יחסי לעסקיו ואם לתת לפישמן הלוואה משמעותית תתרום ליכולת הכלכלית שלו למצב את עסקיו זה שווה לנו. כן, גם אם זה רק ניסיון עם לא הרבה סיכויים. תחשבו על המס שהמדינה תרוויח אם מר פישמן היה מצליח למצב את העסקים שברשותו. מה אז היו אומרים צמאי הכותרות? מה אז היו טוענים שוחרי "הצדק"?

השיח הזה הוא שיח שמקורו בקומניזם – שיטה שכבר הוכיחה את עצמה כבלתי יעילה, מרושעת וחסרת היגיון וצדק.