חברי ועדת השרים לחקיקה יתכנסו ביום ראשון הקרוב לדון בהצעת חוק שתאפשר לבתי המשפט המנהליים לדון בעתירות כנגד החלטות הרשויות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון. לכאורה זהו עוד דיון בהצעת חוק תהליכית ולא מעניינת, אלא בחינה מדוקדקת תגלה שהיא יכולה להביא לא פחות ממהפכה של ממש.

הצעת החוק, היא נדבך נוסף בפעולות שעושה שרת המשפטים איילת שקד לקידום הנורמליזציה בשטחי יהודה ושומרון. הצהרותיה של השרה באירוע לציון יובל למלחמת ששת הימים ושחרור יהודה ושומרון, לפיהן "מעתה ועדת שרים לחקיקה לא תדון בהצעות חוק ממשלתיות שלא יהיה בהן התייחסות לחוק שיחול ביהודה ושומרון", וכן דברים על הצורך להחלת החוק הישראלי בכל שטחי יהודה ושומרון, מקבלים היום חיזוק משמעותי אשר בא לתקן עוול ואפליה ארוכת שנים נגד ההתיישבות.

חוק בתי משפט לעניינים מנהליים – התש"ס-2000, נחקק במטרה להעביר את בירורן של מחלוקות בעניינים מנהליים בין האזרח לרשויות – בין השאר בנושאי ארנונה, חינוך, רישוי עסקים, המנהל האזרחי, ערעורים ותובענות מנהליות – מבית המשפט העליון לבתי המשפט המחוזיים שיוחדו לשם כך. זאת, מתוך רצון להפחית את העומס על בית המשפט העליון ולאפשר ערכאת ערעור אליו.

על אף שהחוק לא הבחין בין מחלוקות המתעוררות בשטחי יהודה ושומרון למחלוקות המתעוררות בשאר חלקי הארץ, בפועל לא הוסמכו בתי המשפט המחוזיים לדון בעתירות של אזרחים המתגוררים ביהודה ושומרון נגד הרשויות הפועלות שם, מה שאילץ אותם לפנות בעתירות לבימ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, ערכאה שאין מעליה ערכאת ערעור, ושקשה להתעלם מהקשר בין ההחלטות המתקבלות בה לשיקולים פוליטיים צרים.

היעדר אחידות ואי ודאות באשר להליכים משפטיים בכלל ועתירות מנהליות בפרט, פוגעים בציבור המידיינים ומחלישים את אמון הציבור במערכת המשפט. במצב המשפטי הקיים אין אחידות דעים באשר לערכאות המוסמכות לדון בעתירות מנהליות ביהודה ושומרון, מה שמוביל לכך כי בתי המשפט מוציאים תחת ידיהם החלטות סותרות. רשויות מנהליות "מנסות את מזלן" וטוענות להיעדר סמכות עניינית בכל ערכאה שהעתירה מוגשת אליה, עותרים נאלצים לשלם הוצאות משפט בסכומים גבוהים, עורכי דין אינם יכולים להשיא ללקוחותיהם עצות הולמות באשר לערכאה המתאימה, והאפשרות הנותרת היא לפנות "מטעמי זהירות" ישירות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

כעו"ד המייצג בין היתר בהליכים הנוגעים לתושבי יהודה ושומרון, פניתי עוד בשנת 2014, לח"כ ציפי לבני שכיהנה אז כשרת משפטים, ואל נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בהצעה להקמת ועדה מקצועית לבחינת סמכויות השיפוט בעתירות מנהליות ביהודה ושומרון. במכתבי ציינתי ש"קיים צורך בהסדרת סוגיית הסמכות העניינית לדון בעתירות מנהליות ביהודה ושומרון", וש"במצב הקיים, שוררת אי ודאות משפטית, הפוגעת ומקשה על כלל 'השחקנים' במגרש המשפטי: אזרחים, רשויות, עורכי דין ושופטים". הבהרתי להן שהתוצאה היא פגיעה בשרות המשפטי לאזרח, ובעקבותיו גם באמון הציבור ברשויות.

לצערי, השרה דאז לבני בחרה שלא לקדם את הנושא, ייתכן שמשיקולים פוליטיים. אף שהסברתי שהשיפורים המוצעים ייטיבו את מצבם של כלל הפונים אל בית המשפט ושהקישור האוטומטי בין סמכויות השיפוט ביהודה ושומרון לשאלות פוליטיות הוא שגוי, בחרה השרה דאז לא ליישם את הרעיון.

עם מינוי ח"כ שקד לשרת המשפטים, פניתי אליה ואל נשיאת העליון, ואכן השרה קידמה תהליך עבודה לבחינת הרעיון להבאת חוק ממשלתי לתיקון המצב. במקביל כמה חברי כנסת בראשות בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הכינו אף הם הצעת חוק דומה שמטרתה להפחית את עומס העתירות המוגשות לבבית המשפט העליון, וכן למנוע את האפליה לרעה של תושבי יהודה ושומרון, שזכותם לפניה לערכאה המנהלית נפגעה.

חשיבותם של בתי המשפט לעניינים מנהליים, והיכולת של שופטים להתמחות כבר בבימ"ש המחוזי בתחומי משפט אלו, חיוניות לכך שבעתיד יכהנו בבית המשפט העליון שופטים טובים ומנוסים יותר. יתרה מכך, כל המחקרים מראים שבעקבות הקמת בתי המשפט המנהליים השתפרה מידת הנגישות של עותרים המבקשים לבקר את התנהלות הרשויות או להשיג על החלטותיהן, וניתנה לצדדים אפשרות לפנות לערכאת ערעור במקרה הצורך. במקביל נשמרה גם יכולתו של בית המשפט העליון, לקבוע הלכות, לכוון, להנחות, ולעיתים אף להתערב בהחלטות בתי המשפט לעניינים מנהליים.

נדמה כי כל הנימוקים המצדיקים את קיומם של בתי המשפט לעניינים מנהליים תקפים גם לשטחי יהודה ושומרון. גם כל היתרונות שתוארו לעיל, נגרעים מתושבי יהודה ושומרון שלא בצדק, ועל כן יש לקוות שהצעת החוק תקודם והשינוי המיוחל יקרה בקרוב.

הצעת החוק הזו, כמו חוקים אחרים והצהרות נוספות מכיוונה של שרת המשפטים בפרט ומכיוון הקואליציה בכלל, מחזקים את הדרישה של המחנה הימני להחלת החוק הישראלי ביישובי ביהודה ושומרון, ביטול חוק ההתנתקות בהקשר של ההתיישבות בצפון השומרון, יצירת נורמליזציה בשטח וקיום ריבונות של ממש בשטחי יהודה ושומרון.

עו"ד אבינעם גואלמן הוא סגן יושב ראש "הבית היהודי" בבנימין וראש ועדת הקשר "בנימין" בלשכת עורכי הדין.

המאמר פורסם בעיתון "מקור ראשון".