סערת הקוד האתי לאקדמיה שביקש השר בנט מפרופסור אסא כשר לנסח. במסגרת הקוד תהיה הפרדה בין אקדמיה לפוליטיקה. פוליטיקאים ואנשי שמאל נזעקו ופרופסור אסא כשר שנאם היום (א') ביום עיון של ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, התייחס לסוגיית הקוד האתי שחיבר לבקשת יו"ר המל"ג ושר החינוך נפתלי בנט ואמר כי הסיבה היחידה להתנגדות היא משום שהשר בנט הוא זה שביקש את ניסוח הקוד.

פרופסור כשר קרא בפתח דבריו לשיח המתנהל "דיון מלא שקרים ותקף ח"כים: "אני מסתכל על הדיון שהתחיל בימים האחרונים על המסמך שלי, אם הדיון הזה לא היה מתקיים הייתי צריך להזמין אותו שיתקיים מפני שהוא התגלמות הפער התהומי בין דיון פוליטי לדיון אקדמי. דיון אקדמי נעשה לשם חיפוש האמת הוא מתחיל בהתמצאות, הוא מתחיל בהכרת העובדות, הוא מתחיל מגישה עניינית לנושא שעל הפרק. הוא נותן מקום לדעות השונות וגורם להם להתמודד אחת עם השנייה. לעומת זאת הדיון פוליטי הוא מלא שקרים, קראתי היום אחד מחברי הכנסת התבטא בקשר אליי "טוב זה הכל חלק מהדברים הרעים שאני עושה, בין השאר החלק שלי בהריסת בתים של פלסטינים, בתור עונש. אז אני אספר לכם שלא הייתה הזדמנות בהם שאלו את דעתי על הריסת בתים ואני לא התנגדתי, אני תמיד התנגדתי לרעיון הזה מטעמים מוסריים אתים ואחרים, אני נגד הריסת בתים למשפחה בתגובה לזה שאחד מבני המשפחה היה טרוריסט. אבל מה אכפת לחבר הכנסת? הרי קריטריון האמת לא חל עליהם הם יכולים להגיד מה שהם רוצים".

במהלך נאומו תקף פרופסור כשר את המתנגדים לקוד האתי: "מה הבעיה של האנשים האלה עם הקוד האתי? הבעיה שלהם נקראת בנט, ברגע שבנט חתום על משהו אז השמאל יהיה נגד, זה כל הסיפור. אני לא שמעתי פרופסור אחד במוצאי שבת ועד עכשיו, בוססתי בביוב הזה שנקרא פייסבוק כדי לקרוא את כל התגובות על הקוד האתי, מאות רבות קראתי. קראתי שאני אסא מנגלה. קראתי שלא היה צריך לקבל אותי לשנה א' משפטים בכלל".

לאחר מכן כינה כשר את השיח המתנהל "זוהמה": "זאת רמת הדיון הפוליטי של מרצים באוניברסיטה. אנחנו צריכים לשמור על הפעילות האקדמית מפני הזוהמה הפוליטית הזו. זה התפקיד של המסמך שלי ואם הוא יתקבל ואכן אנשים יתנהגו בצורה הזאת וזה מה שיקרה בכל פינה של פעילות אקדמית בה יש אשרות לספוג זוהמה פוליטית אז יש מחסום יש חומה יש גדר, לא לתת לזוהמה הפוליטית להיכנס לפעילות האקדמית".

לסיום הסביר פרופסור אסא כשר מדוע ביקש מנו השר בנט לנסח את הקוד האתי: "כיוון שיש קובלנות בלתי פוסקות למועצה להשכלה גבוהה, למשרד החינוך וגם לגורמים בתוך האוניברסיטאות, על מרצים שמשתמשים בקתדרה ובאמצעים אחרים כדי להביע את דעתם הפוליטית כשזה לא ממין העניין. כבר משנת 2010 המל"ג ביקש מצוות בראשות הפרופסור מנואל טרכטנברג (היום ח"כ) והפרופסור דפנה ברק ארז (היום שופטת עליון) לנסח גילוי דעת לפיו יש לאזן בן פעילות פוליטית לפעילות אקדמית, לדבריו הגילוי דעת פורסם אך לא נעשה עם זה דבר.

מכיוון שכך החליטה המועצה להשכלה גבוהה והחליט יו"ר המל"ג להציב במקום העקרונות המופשטים, הערטילאים שלוקחים 5 שורות לנסח אותם, להציב במקומם משהו שמהתחלה קראו לו קוד אתי, מערכת כללים יותר קונקרטית והמסמך שלי הוא מערכת הכללים הזאת, שבאה להיות הפירוש של גילוי הדעת משנת 2010 והיא כולה ברוח העקרונות של האיגוד האמריקאי, לא באתי להמציא גלגל אלא השתמשתי בעקרונות של המל"ג מצד אחד ובעקרונות שמשתמשים בהם כבר מ-1915 בארה"ב" אמר הפרופסור.