ילדות של זהב בירושלים

שיחקנו בשכונת כנסת (ת' לא דגושה),
על הבור בתוספת.
אדומות לחיים הגענו הביתה,
אמא את הלחם השחור של "הויזמן" פרסה.
וטבלו אותה "בשירס ותומתה" (שמן ועגבניה)
שתינו "קאבלה" (קפה עם חלב)
ואם שפר המזל אז "גלוס חלבה" גם (חלבה שקופה צבעונית)

ואם היה קר אז חממנו ב"אייבלה" תנור,
והשכנה היתה נכנסת.
וכוס תה עם קוביות סוכר מקבלת,
ועוגות פסי שמרים "בטוואלאך" שחורים (תבניות).
לתנור של "שוובל" ברחוב אגריפס נשלחים גם חלות לכבוד שבת שם היו מאפים
ובחלוף הזמנים האייבן הביתי(התנור) הי-ה כמין קופסא שחורה על הגז ובו היו אופים
עוגיות לקח מפוטש לחגים
ואת הסוכר מעל היינו מלקלקים

ובימים של חסד, היתה גם תוספת
של "ברוג'נס" (חצילים) ברסק.
לצד "פליגלאך"(כנפיים)"גדינסט" צלויים
והי'ה גם 'יויך" מרק של פיסלאך (רגלי תרנגולת).

בשוק הכריזו המוכרים "כפוז", (אבטיח) על הסכין…
אצל רחמו בסמטה היינו מביאים צלחות, בחומוס עם פולים, יוצאים עמוסים
במדרכה לי ישב "דר פוילישר" (הפולני), מכר "תמר הנדי" חמוץ ממש,
וסוכר קנדל מתוק מדבש.
קנינו " פיתה פלאפל".
ואמא לנו הוסיפה 'הוגרקס' (מלפפונים חמוצים)
שהחמיצה בתוך פחים של "שמן מגד"
בחורף את המכסה היו מרתכים ובקיץ היו המלפפונים מוכנים
בינות לאבני גדר החצר היו ה"חובזות" צומחות ואותם היינו הילדות אוכלות

בדוכן של ז'אקי בשוק
הי'ה מכריז בקולו הסדוק: ""חמלה מלנה", רק היום טרי טרי!!"
וקיינס (קנה סוכר) היה חותך,את הקליפה החומה מקלפים
את החלק הפנימי היינו מוצצים ומתענגים.

גם שקדים ירוקים בתוך קרח היו רטובים
ואל יוסף מהמכולת, וופלה שבורים, היה ממלא לנו בקונוסים מעיתונים
מכר בצנצנות לבן ושמנת, ופרוסות גבינה צהובה, שקל במשקולת לבנה

ובחגים –
בראש השנה את "המינים" מכינים,
ובפסח "בורשט" (חמיצת סלק) שותים.
ועם 'האיפינר' (פתחן) בקבוקי בירה שחורה פותחים,
והולכים ל"ויזיטה" אצל הדודים.

בימים נוראים עת תפילת ותיקין את השוק היינו חוצים, ידינו הקטנות בידי אבא אוחזות
השוק היה נק, ריחות צבעים וזכרונות בי עולים

זר לא יבין זאת
ילדות
ילדות ירושלמית מלאת מתיקות
אמחיה- תענוג

במדרכה ליד
תיקונים
תופסת ויושנת
לחם שחור עגול
וטבלנו אותו בכוס תה

יוייך- מרק
קשה לתאר את השמחות בירושלים
היו מבשלים לבד
פעם אצל הסבתא, נשפך חלב לתוך סיר עם עופות
אמר הרב לקרא לחלבן ומשנשאל כמה כמות החלב שמכר
השפיל מבט והודה שהרוב במים נמהל
פסק הרב: כשר הבשר

לטיול לקחו את ילדי המתמידים, מחוצלעיר לא יאומן
וכשהגיע הנהג מתחת לגשר הכריז הנהג :"ילדים להתכופף,תזהרו אפשר לקבל מכה"
ואכן התכופפו וצחקו, לכשהגיעו ליסודות השתאו,ובאידש עסיסית קראו:
"אותי (הנה) האמתדיקה (אמיתית) שוכפכה (צב)!!!".

חכמים הם ילדי ירושלים וקונדסים
יום אביבי בחיידר
כיתות א'ב יוצאים לטיול והרבה של כתה ג' עייף "לא יוצאים, פסק!"
הילדים עצובים
אבל רבה כולם יוצאים..
אך הרבי בלט :לא ולא!
לפתע נשמע קול:
"ר' שמען לייזר מדאף עדיין שפנצירן" (צריכים לצאת לטיול)
הרבי נבהל "מה זה, שאל?"
בת (ת לא דגושה) קול,ענו במקהלה
והקול הנשים וקרא
והרבי נבהל נורא
מיד להסתדר ציווה
ונצא לטיול בשורה
שמחו הילדים עד..
שבחצר הת"ת
ראו את רגליו של חברם
מתנודדות מהחלון
וממשיך בגרון ניחר:
ר' שמען לייזר!.
עד שנתפס וכל הילדים לכיתה חזרו
וכמובן מעונש לא נמלטו..
בערב שבת שעדיין לא היתה התפירה
יצאו ילדי החמד לבושים בחולצה לבנה ועברו בשכונה בקריאה:
צינדר!!!;
הדליקו את הנרות..

בערב פורים היו עוברים מחופשים בין הבתים
ומבעוד יום דמי פורים מבקשים
בשירת אויאויאוי.. היו פותחים
הסוכות
ילדי האושפזין
מבית
בסוכות לאחר העבודה
ילדי האושפזין מבית לבית עוברים
ומסלסלים בפיוטים
ופקאלעך (שקיות ממתקים)
מקבלים..
.
כיום ליד הבתים אני עוברת
ילדות אחרת ניבטת
לא מוכרת..
תיקונים-כיתות א' ב'
לא יוצאים פסק
אך הרבי בשלו
מדארף ג'יין שפנצירן
צפירה
לאחר הסעודה
היו פוצחים