כשבחוץ מרגישים את האויר הצלול כיין, לקול זרימת המים האדירה בנחל, זה הזמן ללכת בשבילי ובדרכי המתיישבים הראשונים בראש פינה.

אל תחמיצו את המושבה הציורית והיפה ראש פינה. עכשיו בין חורף לאביב, זה הזמן לרדת לנחל או לעלות במעלה הנחל ולקנח באחד מבתי הקפה הכשרים והמסעדות של ראש פינה וצפת .מי שמחפש גם מקום ללון במושבה הזו כדאי שילך לאחד הצימרים הרבים המציעים בסביבה תנאים טובים ולא יקרים. וצפת? הרי היא בטווח הקרוב עד מאד.

סיפורה של ראש פינה מתחיל עוד בשנת תרל"ח (1878) כאשר קבוצת יהודים צעירים מחליטה לעזוב את צפת ולהקים בה יישוב חקלאי. הצעירים, אשר מאסו בתרבות ה"שנור" החליטו להקים מקום שיתבסס כולו על עבודת האדמה. ח"י אנשים מנתה הקבוצה שבראשה עומד אליעזר רוקח. ליישובם הם קוראים גיא אוני. חלפו 3 שנים, עוני, רעב וקשיי התאקלמות מותירים את המקום שמם. בשנת 1882 מגיעים למקום קבוצה של "חובבי ציון" מרומניה שבראשה עומד דוד שו"ב. הם משנים את שם המקום לראש פינה לפי הפסוק מתהילים "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" ואכן היו הם לראש פינה. בכל ישוב בארץ ילמדו את דרך התיישבותם כאות וכמופת.

קצרה היריעה לספר את סיפורה של המושבה. כדי ללומדה ולהכירה במקום, פעלו בשנה האחרונה ב"משרד ירושלים ומורשת" להביא את החזיון האור קולי המוקרן בבית הפקידות, (בית ששימש את נציגיו של הברון רוטשילד ואשר היה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המושבה). הוא מתאר טוב יותר את מפעל ההתיישבות במקום. סיור במקום, הוא סיור לימים ראשונים. תחילת הסיור באתר השחזור (טל. 04-6936603). בבית הפקידות (אחד המבנים הראשונים) מקבלים "צבע" על תולדות ההתיישבות, חזיון אור קולי והסבר מקיף. מבית הפקידות נמשיך רגלית לבית המלון של אלתר שוורץ ומולו בית הכנסת של המושבה (על כל הבתים שילוט ברור).

סיפורו של בית כנסת זה הוא סיפור מיוחד. בצידו האחד של בית הכנסת, בית היולדות של המושבה, (שהיה גם ביתו של רופא המושבה פרופסור גדעון מר) ולמול תיבת החזן – בית העלמין. יודעי דבר אומרים על מיקומו של בית הכנסת "דע מאין באת ולאן אתה הולך". כשניצב החזן את מול בית העלמין בוודאי תהא תפילתו שלמה יותר. סיור בבית העלמין, תוך קריאת שמות הנפטרים הוא שיעור היסטוריה מצוין.

מבית הקברות ממשיכים בשביל העולה מערבה את תוך הוואדי לתוככי נחל ראש פינה. מוצאו של הנחל בשכונת יד שרה בצפת ואין צורך להגיע עד לשם . אפשר להיכנס מחניית בית העלמין בראש פינה ולראות את עצי הבוסתן ושאר פרות הארץ בעונות אחרות.

עוד בסביבה: נחל ראש פינה.
בעבר הרחוק, נחל ראש פנה זרם לאורך כל ימות השנה. בשנים האחרונות, בשל שאיבת מי המעיינות, הנחל זורם רק בימות החורף. לעיתים ממשיכה הזרימה עד חודש מאי ולפעמים גם עד יוני. בימים אלו זורם הנחל בעוצמה רבה, וחווית הטיול בו מרוממת. בוואדי, (כינויו בקרב המקומיים), ישנם שלושה מעיינות נובעים. בשפתנו, המעיין הראשון, המעיין השני והמעיין השלישי. הראשון נקרא: עין כדן (חליל), השני נקרא: עין פנה והשלישי נקרא: עין אוני. המעיין השלישי והשני הם מקור מי השתייה של ראש פינה.

בשנים האחרונות נותק המעיין הראשון מקו אספקת המים לשתייה והמים זורמים חופשי. בוואדי אפשרויות טיול במספר מסלולים. מסלול הטיול מעגלי ומסומן במפת סימון שבילים (צבע שחור) וגם מופיע במפת טיולי אופניים של שביל נט. משך הטיול: כשעה וחצי, אך ניתן לקצר לפי הרצון. לפני שהולכים לטעום משהו, משהו לגוף. ברחובה הראשי של ראש פינה, גיא אוני הוצבו פינות הסבר על תולדותיה. עלו ברגל, לאורך הכביש. זה טוב לגוף, לנפש ולידע.

אזור מרכז – אנדרטת אלטלנה
בבית העלמין נחלת יצחק, הושקה לאחרונה בעזרת "משרד ירושלים ומורשת" אנדרטה חדשה לזכרם של 16 לוחמי האצ"ל שנהרגו על סיפון אניית הנשק אלטלנה ואף תוך כדי ניסיונות לשחות אל חופה של תל אביב.

האנדרטה החדשה, שעל עיצובה המחודש אמונים האדריכל טוביה שגיב שקרקה, אדריכלית השימור רותם זאבי ואמן הברזל בעל השם הבינלאומי אייל שלם, מוצבת לצד האנדרטה הישנה שהוקמה ב-1990 בעיצובו של האמן דן רפפורט, שהוצבה תחילה אל מול חופי תל אביב ולימים הועתק מיקומה אל בית העלמין נחלת יצחק. את עיצוב האנדרטה בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר החברה קדישא בתל אביב אברהם מנלא אומר כי הוא בחרה, מתוך מגוון הצעות, ששלוש מהן הגיעו לקו הגמר.

האנדרטה מציגה דגם עשוי בטון מצופה מתכת של ספינת אלטלנה, כאשר חלק ממנה נראה כשקוע במי הים. על צידה מצוטט המשפט האלמותי מאת מנחם בגין, מי שהיה על האנייה בעת הפרשה, "מלחמת אחים לעולם לא".
כחלק מעיצובה הייחודי של האוניה הוקנו לה צבעי חלודה המסמלים את שרידי האוניה. אורכה של האנדרטה הוא כ-7 מטר וכ-2 מטר גובהה, כאשר בלילה מאירה אותה תאורה ייעודית המבליטה את עלייתה של האוניה מן המצולות.

מנלה מדבר על את חשיבותם ההיסטורית של דברי בגין על סיפונה של האוניה המופגזת, כאשר מנע מלחמת אחים והורה לאנשיו שלא להגיב לירי. "מורשת אלטלנה היא מיוחדת – 'מלחמת אחים לעולם לא'. באמצע הקרב אדם בולם את עצמו ואת לוחמיו תוך שהם נהרגים. בגין מנע את הרס המדינה שרק קמה".

בית העלמין נחלת יצחק החל לפעול בשנת 1932 ונחשב לאחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן. במקום טמונים גדולי עולם התורה והחסידות לצד מפקד הלח"י, אברהם שטרן, לוחמי המחתרות, עסקנים, סופרים וחברי כנסת.

עוד בסביבה: "תל-אביב של מעלה"

הרבה אדמו"רים מפורסמים העדיפו לבוא לתל אביב וסיור בין בתי כנסת עתיקים וחצרות חסידים שפעלו ופועלים בעיר, תמיד יפה ונותן עוז וכח לעוד ציוני דרך בארץ ישראל.

תחילת הסיור בבית הכנסת הפעיל עד היום ברחוב רש"י 20 של חסידי סוכוצ'וב. מבנה הבנין נשמר כשהיה ובכל פינה בתוכו נראים פני הקהילה מאותם הימים . מסתבר שלא פחות מארבעים חסידויות היו רק במתחם של רחובות מרכז ת"א עולים במעלה הרחוב. בפינת הרחובות טשרנחובסקי ורש"י, היתה חסידות ויזניץ. היום אין לכך זכר.

עוד מספר צעדים ואנו ברחוב ביאליק. משכנה של החסידות ברחוב זה נצור. קפיצה קטנה נוספת ואנו בפתחו של בית העלמין. חומת האבן הסוגרת על חלקת-קברים זו, תוחמת למעשה פרק מופלא ביותר של תקופת הזוהר של התחדשות האומה היהודית בארץ ישראל. בנחלה זו מקופלת העדות החקוקה באבן של פרק היסטורי בתולדות הישוב החדש. הקברים הנמצאים בו אינם רק ציונים בודדים לגדולי האומה אלא הם מצבה כוללת למחוללי פלא התחדשות עם בארצו. בית עלמין זה נתקדש גם בדמם של מגינים וקדושים שמסרו חייהם על כבוד הישוב ובטחונו ונטמנו בו בקברי אחים.

בי' חשון תרס"ג (1902) נכרה הקבר הראשון ב"בית הקברות הישן של תל אביב". ברכות הימים נטמנו זה בצד זה גדולי הרבנים ובהם רבה הראשון של תל אביב יפו, הרה"ג רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, הר' נפתלי חנה'לס נין ונכד לבעש"ט זי"ע. מיטב עסקני הישוב כר' מאיר דיזנגוף, ר' שמעון רוקח והשר ר' דוד צבי פנקס, וגדולי הספרות העברית ובהם ביאליק, טשרניחובסקי, אחד העם, נורדאו, ועוד. בטבורו של בית העלמין ניצבות מצבות שעל קברי האחים, חללי מאורעות תרפ"א, תרפ"ט ותרצ"ו.
בפינה זנוחה מעט, קבר בדמות קבר רחל. העתק מדויק. גשו לשם בסיור.

יפו ותל אביב – ציוני דרך בבית הכנסת של עולי לוב

הבית היהודי הראשון שנבנה ביפו בעת החדשה, היה בית הכנסת של עולי לוב.
בית הכנסת הוזכר לראשונה בשלהי המחצית הראשונה של המאה ה-18 ונאמר עליו כי הוא נרכש או נבנה ביפו על-ידי רבי יעקב בן דוד זונאנה בשם "ועד פקידי וגבירי ישראל בקושטא" לשמש כח'אן (אכסניה ציבורית) ובו בית כנסת ומקווה טהרה לעולי הרגל היהודיים שהגיעו דרך נמל יפו לארץ ובעיקר לירושלים ושאר ערי הקודש.

בסוף המאה ה-18 בעקבות הרעה במצב היהודים ביפו והתמעטות תנועת עולי הרגל הפקיעו ערבים את האכסניה מרשות בעליה היהודים והתירו לעולי רגל להשתמש בה רק שלושה ימים בשנה. במהלך גלי הכיבוש וההרס שעברו על יפו במהלך המאות ה-18 וה-19 נעלמה הקהילה היהודית ביפו ועימה נעלמו גם עקבות הח'אן היהודי.

בשנת 1948 הגיעו ראשוני עולי לוב להתיישב ביפו העתיקה שננטשה על-ידי תושביה הערביים וקבעו במקום זה את בית הכנסת שלהם לאחר שמפתח הבית נמסר להם מידי כומר פרנציסקני ממנזר סנט פיטר הסמוך אשר סיפר כי במקום זה שכן לפני הרבה שנים בית כנסת יהודי. מסתבר שהמבנה שימש במשך שנים רבות כבית חרושת לסבון, אך כונה בפי הערבים "הבית היהודי". זוהי עדות עקיפה נוספת לכך שמדובר במבנה ח'אן זונאנה.
בשנה האחרונה, בעבודה מאומצת של "משרד ירושלים ומורשת" בראשותו של השר זאב אלקין השר להגנת הסביבה, ירושלים ומורשת שופץ מבנה בית הכנסת והיום הוא עומד בתפארתו ומתקיימים בו סיורים ופעילויות.

עוד בסביבה: מושבת הטמפלרים בשרונה

במתחם הקריה הישן, הקימו לפני מספר שנים, פארק ירוק ומרהיב לשימור בתי המושבה הטמפלרית שהיתה כאן בשנות השישי של המאה ה-19. כבר בשנת 1877 כתב יואל משה סלומון בעיתון "יהודה וירושלים" על מושבות הטמפלרים, והביע פליאה על כך שבזמן כל כך קצר הצליחו להפריח את השממה, ולבנות להם מושבות כל כך יפות ואלגנטיות… וכה כתב: "בתיהם בנויות במשטר נאה, ככל ערי אירופי, ברחובות רחבות ובנינים מפוארים עד אשר האיש אשר יתהלך ברחובותיהם, ישכח כי רגליו תדרכנה בארץ הנשמה, וידמה כי הנהו באחת מערי אירופא הנושבות. ככה התהפכה הארץ הנשמה הזו לארץ נושבה בשנים מועטות, ויושביהם רואים פרי בעמלם".

בניין היקב, שנבנה ב-1893 זהה לבניין היקב שבמקווה ישראל, ותוכנן כמוהו ע"י האדריכל הטמפלרי תאודור זנדל, קיים עד היום ונמצא בקצה הדרומי של רחוב דוד אלעזר (מס'29). סיור במקום יכול להיעשות ללא הדרכה, תוך שיטוט בית בתיה של המושבה, ישיבה סביב השולחנות המעוטרים באיורים מאותה התקופה, או תצפית על בית הבד, היקב והמזקקה. אם תתאמו מראש במנהלת התיירות או במועצה לשימור אתרים, יובילו אתכם עמוק לבטן האדמה למנהרה הכרויה מתחת לבתי המושבה, שחיברה למעשה בין שלוש בבתים הללו ולאולם תת קרקעי שבו שכן מפעל המנועים של חיל האוויר וכן חלק מאוצר המדינה (דלת הפלדה מצויה שם עד היום).

יו"ש: סוסיא, וחבל יתיר

"חבל יתיר". שתי מילים שאומרות הכל . יקבים וגתות, עיירה מימי בית שני, חוות מרעה וגידול פרי הארץ, מעיינות, נקבות ובארות מים, טרסות נטועות, מערות קבורה, אמנים ויוצרים, חקלאות קדומה ונופים ייחודיים . בין כל אלו, יער יתיר, היער הגדול ביותר בארץ ובמזרח התיכון, פריחה אנדמית והרבה טוב לב אנושי.

טיול בחבלי ארץ ישראל, אלו שאינם מתוירים ומטוילים דיים. אזור שמשירתו של דוד המלך בספר תהילים, בוקעים כל העת, נופי בראשית אותם חווה, ירק העשב ופריחה בהרים ותכול המים במעיינות הקרירים.) טוב. לא בסוף החורף..)

תל זיף

את הטיול (מוצע שיהיה מודרך בידי אנשי מרכז ולימוד סוסיא), מתחילים, בתצפית מראש תל זיף, התל נמצא בנקודה שלטת בגובה 840 מ' מעל פני הים. מראש התל תצפית היקפית מרשימה על הסביבה. ממערב רואים את חברון ובנותיה, במזרח משתרע מדבר זיף ויובליו העליונים של נחל חבר בואכה ים המלח, מדרום, נשקפים ישובי הציר המזרחי – כרמל, מעון ויתיר. לפרטים והרשמה לטיולים – מרכז סיור ולימוד סוסיא – 02-9963424

1500 שנות היסטוריה בסוסיא. שנים (לבושתי יש לומר) שלא הייתי במקום. זכרתי אותו כמו פעם. אבל עכשיו הכל השתנה. ההיסטוריה נשארה כמובן, העיירה עומדת על תילה, אבל אמצעי ההמחשה, הסרט במערה (איכותי, מושקע ומעביר היטב את המסר), הנסיעה ברכבי אימיול, הכל השתנה ולטובה. סוסיא הייתה עיירה יהודית קדומה. המבקר כיום בעיירה הקדומה, יוכל לעמוד מקרוב על חיי היום יום של היהודים בארץ ישראל בתקופת התלמוד באופן מוחשי.
ומעבר לכל, מרכז המבקרים החדיש והמפואר. מקום ממוזג מרווח ונוח. חנות מזכרות, קרמיקה ואומנות, דבש, יינות מובחרים, שוקולד מעולה, מוצרי קוסמטיקה ומרפא והכל מתוצרת הר חברון. ועוד. בעזרת "משרד ירושלים ומורשת" מגלים את הסוד בסוסיא הקדומה – בחול המועד פסח סוסיא הקדומה המציעה שפע פעילויות לכל המשפחה.

בחול המועד פסח יתקיימו באזור טיולים משפחות ברכבים פרטיים ללא תשלום
מיקום- תחנת פז צומת שוקת
מיקום- תחנת הדלק בית גוברין
מיקום- תחנת פז בקרית ארבע
סיורים יצאו בשעה 10:30 ובשעה 13:30.

בחזרה לטבע באופניים

יער יתיר, היער הנטוע הגדול בישראל ובמזרח התיכון, מאפשר שפע של מסלולים. גם דרך נוף שנפרצה בתוכו מסייעת בצורה כזו להכירו. אך אינה דומה נסיעה ברכב, לדיווש על אופניים. חבל יתיר, הוא גם ארץ היין. במרומי הישוב סוסיא ממוקם יקב דרימיא. יקב בוטיק המייצר יינות איכות מענבים הגדלים בגובה 800 מ' בסוסיא. יקב יתיר – סמוך לכרמי רמת ערד ובקרבת תל ערד, אתר ארכיאולוגי הכולל ממצאים מהתקופה הכנענית ומימי מלכי יהודה הראשונים. גם מציע פריסה של ארוחות בוקר ביער יתיר עפ"י הזמנה מראש.