ועדת הכספים אישרה אמש (ה') העברות תקציביות בסך כולל של 962.5 מיליון ₪ למשרד החינוך, שהינן פועל יוצא של הסכמים קואליציוניים עם סיעות יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי. מבין העברות אושרה העברת 52.5 מיליון ₪ לביצוע שינויים בתקציב הקשורים לתכניות הכשרת עובדי המשרד, כנסים וימי עיון, תקצוב תכנית מרום לליווי בתי ספר חלשים, תקצוב מיזמים במערכת החינוך הקשורים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים, תקצוב שעות הוראה תוספתיות לטובת מפעל תעסוקה לנוער ומסגרות טיפוליות לשיקום נוער, תקצוב תכניות לנוער בסיכון, תקצוב פעילויות של אגף השירות הפסיכולוגי, חיזוק לימודי האנגלית עם עדיפות לפריפריה, תקצוב תכנית מחוננים ועוד. כמו-כן, אושרה העברת 258.5 מיליון ₪ ליישום הסכמים קואליציוניים לתמיכה במוסדות תורניים בשנים 2017-2018 וכן 646.9 מיליון ₪ מתקציב הרזרבה של משרד החינוך למימון נושאים שונים, בין השאר 115.5 מיליון ₪ בתקנות החינוך הממלכתי-דתי, 80 מיליון ₪ שעות תמריץ בחינוך המוכר שאינו רשמי, 70.5 מיליון ₪ לטיפוח תרבות יהודית, 66 מיליון ₪ לבתי הספר של החופש הגדול ועוד.

ההעברות התקציביות אושרו ברוב של 4 בעד מול 3 נגד, כאשר בעד היו חברי הכנסת: יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ח"כ רועי פולקמן (כולנו) וח"כ יואב בן-צור (ש"ס). נגד היו חברי הכנסת: מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), איתן ברושי (המחנה הציוני) וסתיו שפיר (המחנה הציוני).

קדם להצבעות דיון בנוגע להעברות ולשיטת התקצוב של הנושאים שמוסדרים באמצעות הסכמים קואליציוניים ולא נכללים בבסיס התקציב. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הסביר מדוע הנושאים הללו מגיעים במסגרת הסכמים פוליטיים ומדוע רק עכשיו: "זה הולך בתקציב תמיכות וכשזה מופיע בתמיכות לוקח הרבה זמן עד שהכסף עובר וזה לא לפי שנת הלימודים אלא לפי שנת תקציב. הכל צריך לעבור בדיקות משפטיות ולכן מעוכב והגיע רק עתה".

גפני השיב בכך לטענת ח"כ מיקי רוזנטל, שאמר "שכל מה שקשור למערכת החינוך צריך להיות מתוקצב בהתאם לשנת הלימודים, היינו מתחילת ספטמבר שבכל שנה ולא בהתאם לשנת התקציב שמתחילה בינואר ואז נוצרים פערים בין צרכיי המערכת לתקצוב בפועל. גפני הוסיף, כי "חלק גדול מהכספים, אף שהם סוכמו טרם הגיעו אפילו עכשיו ערב פסח. אני מחכה ליום שזה יילך לפי שנת לימודים, אלא שאז אנשי האוצר צריכים להסכים שזה יהיה בבסיס התקציב, דבר אליו הם מתנגדים באופן מסורתי כבר עשרות שנים ועל-כן כל פעם ההעברות התקציביות למגזר החרדי מגיעות בנפרד ומעוררות התנגדויות. זאת אף שבפועל, החינוך החרדי מתוקצב באופן יחסי הרבה פחות מהחינוך הממלכתי דתי או הממלכתי הכללי. ילד חרדי מקבל פחות מהמדינה לעומת כל ילד אחר".

ח"כ רוזנטל: "ידוע שהחינוך החרדי סובל מתקצוב חסר, בין השאר כי אין נתונים. כמה תלמידים יש בחינוך החרדי וכמה כל אחד מהם מקבל. אני סובר שכל תלמידי ישראל, דתיים, חילונים, חרדים וערבים, כולם צריכים להיות מתוקצבים באופן שווה. כל תלמיד צריך לקבל את אותו הדבר". רוזנטל דרש לשווא, לקבל מנציגי משרד האוצר, נתונים בכמה מתוקצב כל תלמיד במדינת ישראל ולפחות, מה גובהו של סל חינוך בסיסי לתלמיד במערכת הממלכתית, אלא לא זכה לתשובות ברורות.

רפרנט חינוך באגף תקציבים באוצר, שאול קירשנבאום, השיב לגבי החינוך החרדי והבקשות התקציביות שנדונו היום בוועדה, שהתקצוב נעשה לפי מבחני תמיכה, לפי כל מיני קריטריונים לפי מספר התלמידים, מספר הפעילויות וסוגי הפעילויות. למשל התקצוב נעשה בין השאר לפי מוסד שיש בו שיעור גיוס גבוה לצבא מקבל ניקוד יותר גבוה והכסף ניתן לפי הניקוד המשוקלל". קירשנבאום אמר שאין בידיו נתון פר תלמיד.

במהלך הדיון העלו חברי הכנסת מהאופוזיציה שאלות רבות לגבי ההעברות התקציביות. ח"כ רוזנטל, ציין כי "אינו מתנגד לכך שיש הסכמים קואליציוניים, זה היה תמיד וזה יהיה תמיד, אבל אני רוצה לדעת בדיוק לאן הולך הכסף". עוד אמר, כי אם זה היה בבסיס התקציב ניתן היה בדיון על תקציב משרד החינוך טרם אישור תקציב המדינה, לברר פרטים ולרדת לרזולוציות נמוכות, אלא שכאן זה בא כהעברות שאינן במסגרת בסיס התקציב וקשה לדעת מהם השימושים בדיוק.

חברתו לסיעה, ח"כ סתיו שפיר, אמרה גם היא, כי עפ"י המלצות ועדת טרכטנברג, תקציב משרד החינוך צריך להיות שקוף וצריך להיות ברור כמה כסף מושקע בחינוך פר ילד. שפיר הוסיפה, כי "החינוך הממ"ד מקבל תקציבים מעל כל המערכות האחרות. החינוך הממלכתי אי שם באמצע ואילו מערכות החינוך הערבית והחרדית בסוף. הפערים המטורפים לא מאפשרים להצמיח חברה כמו שצריך ולא מאפשרים להתמודד עם האתגרים בחברה הישראלית".

גפני הצטרף לדברי חברי הכנסת מהאופוזיציה, אף שהם לא תמכו בסופו של דבר בהצבעה בעד אישור ההעברות הכספיות ואמר, כי גם הוא "היה רוצה לקבל תשובה מסודרת מה העלות של כל תלמיד במדינת ישראל, בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי, הערבי. הכל. עלינו לראות את התמונה הכוללת ולפעול לשוויון יחסי בתקצוב. כיום המצב הוא שתלמידי החינוך המוכר שאינו רשמי אמורים, רק אמורים, לקבל 100% מכל מה שמקבלים שאר ילדי ישראל ובפועל רק 75% ובמוסדות הפטור 55% בלבד. בקדנציה הקודמת, שר האוצר פירון סירב לתקצב לילדי החינוך המוכר שאינו רשמי קייטנות בקיץ בבתי הספר בטענה שהם אמורים לקבל 100% מהתקצוב של הילדים בחינוך הממלכתי ואילו הקייטנות שהן בבחינת הארכת שנת הלימודים אל תוך הקיץ הן מעבר לאותם 100%. ביקשנו לדעת מה מוגדר 100% של כל תלמיד וכן מה מוגדר ב- 75% במוכר שאינו רשמי וכן ב- 55% של מוסדות הפטור, אך טרם קיבלנו תשובה".

לבסוף, סיכם ח"כ גפני: "הייתי שמח שכל תקצוב החינוך החרדי על סוגיו יתוקצבו בבסיס התקציב ואז לא נצטרך לבוא עם זה במסגרת הסכמים קואליציוניים. זה יפתור את כל הבעיות".