- רדיו קול חי - http://www.93fm.co.il -

14 שנה בלי האיש והאגדה, 'איסר הקטן' – ראש השב"כ הראשון

בכל רחבי תבל יש רספקט והוקרה לגופי הביטחון הסודיים של מדינת ישראל . הכוונה בדרך כלל היא לשירות הביטחון הכללי ,הידוע בשמו "השב"כ", למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים המוכר בשם " המוסד" וכמובן ליחידות המודיעין המסווגות של צה"ל. מי שידוע ומוכר (כיום) כאחד מאבות קהילת המודיעין ומי שהיה ראש השב"כ הראשון וראש המוסד במשך שנים ארוכות וזכה לשם עולם בכמה מהמבצעים הבלתי נשכחים , היה ידוע בכינויו "איסר הקטן" . 10 דברים שרציתם לדעת על איסר הראל .

א. איסר הלפרין נולד בשנת 1912 בעיירה ויטבסק שהייתה אז בתחום המושב של רוסיה (כיום העיירה במדינת בלארוס). איסר בן למשפחה יהודית מרובת ילדים ואמידה. אביו היה עורך דין ידוע ומפורסם ואימו עבדה במשרד לשידוכים. כנהוג בימים דאז רשם אביו את תאריך הולדתו, כמו שאר ילדיו בכרך הגמרא שבביתו. בעת המהפכה הרוסית ובזמן מלחמת העולם הראשונה אבדו כרכי הש"ס, כך שתאריך הולדתו המדוייק של איסר לא ידוע.למשפחת אימו של איסר היה מפעל ליצור חומץ וזיכיון הפצה בחלקים נרחבים של רוסיה הצארית. בשנת 1917 פרצה ברוסיה מלחמת האזרחים בין ה"רוסים הלבנים" ל" רוסים האדומים". המשטר הסובייטי הלאים והחרים את רכוש משפחת הלפרין ומשפחתו הגיע למצב של עוני ורעב. כשהיה איסר בן 10 נטשה משפחתו את רוסיה ונדדה לעיר דאוגבפילס שבלטביה. בדרכם למקום מגוריהם החדש שדדו חיילים סוביטיים את שארית רכושם.

ב. כשהגיע משפחת הלפרין לדאוגבפילס הלטבית , החל הילד איסר ללמוד בצורה מסודרת . סיים בית ספר יסודי והחל ללמוד בבית ספר התיכון המקומי. אחד האירועים המסעירים שהנער לא שכח ולימים כתב עליו בספר זכרונותיו, קשור לרב מאיר שמחה הכהן מי שכיהן אז כמרא דאתרא. סיפור המעשה קרה בחורף גשום ביותר ,הנהר הסמוך לעיירה עלה על גדותיו ואנשי העיר פחדו כי הסכר המגן עליהם יפרץ ויציף את העיר ויגרום לנזקים בלתי ניתנים לשיפוץ ושיחזור. התושבים פנו לרב מאיר שמחה הכהן וביקשו הצלה. הרב התפלל לבורא עולם בקול גדול ולעיני התושבים וביקש רחמים והצלה . כעבור זמן קצר שכחו המים והעיר ניצלה . איסר הלפרין בעת התבגרותו התקרב לתנועה הלאומית -יהודית והחליט להצטרף לתנועת נוער ציונית . בן 16 יצא עם חבריו לתנועה להכשרה לקראת הגשמת משאת נפשו עלייה לארץ ישראל. בהכשרה עסקו גם בחקלאות מתוך רצון שיצטרפו לקיבוץ בארץ מיד לאחר עלייתם.

ג. במהלך היותם בהכשרה נודע לחבריה על הקורה בארץ ישראל. הכוונה למאורעות תרפ"ט, הפיגועים הנוראיים של פורעי הכנופיות הערביות ביהודי ארץ ישראל. איסר וחבריו החליטו להקדים עלייתם ארצה . למרות היות הנער בן 17 "זוייפו" מסמכיו שהעידו שהוא בוגר בן 18 וכך זכה בסרטיפקט בריטי, שהיה האישור הרשמי לכניסה לארץ ישראל. בשנת 1930 חצה את אירופה והגיע לעיר הנמל האיטלקי ג'נואה ומשפ הפליג בספינה לחופי הארץ. איסר לקח סיכון גדול , השיג אקדח אישי קטן והטמין אותו בכיכר לחם בין חפציו האישיים. בארץ הגשים את חלומו והצטרף ל"פלוגת הקיבוץ המאוחד" שהקימה את הקיבוץ שפיים. עבודתו הייתה עבודה בפרדסי השרון וכן בבית האריזה של פרי ההדר. בקיבוץ הכיר את רבקה ובמהרה נשאה לאשה. כעבור חמש שנים (1935) החיט הזוג הצעיר להעלות את משפחותיהם ארצה נטלו הלוואות ובהן מימנו את הוצאות העלתם. כשהגיעו בני המשפחה ארצה התגוררו עם הזוג הצעיר בקיבוץ. איסר פנה למוסדות הקיבוץ בבקשה לעזרה בפירעון ההלוואות ובקשתו נדחתה. המשפחות "נפגעו" ועזבו את קיבוץ שפיים ועברו להתגורר בצריף רעוע בהרצליה . את פרנסתם מצאו בעבודה כפועלים בבית אריזה. איסר החליט לשנות "מקצוע" והחל לעבוד כקבלן בהתקנת צינורות השקיה בפרדסי השרון , ראה ברכה בעמלו ומצבן הכלכלי של משפחתו השתפר.

ד. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הייתה התגייסות של יהודי ארץ ישראל לפלוגות הפלמ"ח מחד ולצבא הבריטי למלחמה בצורר הגרמני מאידך. איסר לר יכול היה במצב הזה לפעול רק בעסקיו ולכן בשנת 1942 פנה לארגון "ההגנה" בעירו הרצליה בבקשה להתנדב למאמץ המלחמתי. החובה להדגיש שביישוב היה פחד גדול מהתקרבותם של כוחות גרמניים בפיקודו של הגנרל ארווין רומל ממדברות מצרים אל עבר ארץ ישראל. איסר נשלח ע"י ההגנה לקורס מפקדי כיתות ומשם הוצב לטובת משמר החופים הבריטי. במסגרת זו נתקל איסר בקצין בריטי שהתבטא בביטויים אנטישמיים איומים,איסר לא היסס להכות אותו . מקרה זה הביא אותו לפעול במסגרת משטרת היישובים העבריים( הנוטרים) . באותו הזמן החל לפעול במסגרת מה שהיה קרוי "הש"י" ,שירות הידיעות =המודיעין של ההגנה. הש"י דאז עסק באיסוף מודיעין על המחתרות האצ"ל והלח"י ובעיקר על ערביי הארץ ותוכניותיהם למקרה חירום. ישראל עמיר(זבלודובסקי) מפקד הש"י קרא לאיסר לפגישה ולאחריה הודיע לו כי הוא מוצב במטה הש"י בתל אביב. כך החלה שרשרת של פיקוד והנהגה של המודיעין של המדינה שבדרך וכמובן של מדינת ישראל לאחר ההכרזה על עצמאותה.

ה. איסר הלפרין ששינה את שמו לאיסר הראל ריכז במטה הש"י את ה"מחלקה היהודית" .בנוסף על ריכוז מידע על המחתרות היהודיות עסק איסר הראל באיסוף מידע על פעילותם של קומוניסטים יהודיים שעלו ארצה. לא לקח הרבה זמן ואיסר הראל התבלט בכישרונותיו ובמסירותו והוא התמנה לעמוד בראש המחלקה. השנה 1947 ולדוד בן גוריון דווח על פעילותו של איסר בש"י. נקרא לפגישה עם המנהיג ודיווח לו על פעילות המחלקה שבאחריותו. בתום הפגישה החליט בן גוריון לשנות את שם המחלקה מ"המחלקה היהודית" ל"מחלקה הפנימית". במטה הש"י פעלו שני מפקדים בשם איסר וכדי להבדיל ביניהם כונה איסר הראל "איסר הקטן" ( היה נמוך קומה) נשאר עימו לשנים רבות. כשהתמנה איסר הראל למפקד הש"י במחוז תל אביב, הקדיש את מרצו לאיסוף חומר מודיעיני ממודיעים ערביים מיפו וממקומות אחרים. סוכן ערבי יצא בשליחות הראל לרבת עמון כדי לדווח על כוונות הירדנים לעת מלחמה. כשדיווח לאיסר על כוונתם להצטרף למלחמה כנגד ישראל, מיהר איסר לדווח זאת לדוד בן גוריון. מיד לאחר הכרזת עצמאות המדינה הוענקה לאיסר הראל דרגת סגן אלוף ( אז הדרגה השניה בחשיבותה) והוא הועמד בראש ף"שירות הבטחון" של צבא ההגנה לישראל, כינוי היחידה היה אז ה"שין בית". כעבור כמה שנים שונה שם הארגון ל: "שירות הביטחון הכללי" הידוע בשמו השב"כ. איסר הראל שעליו הוטלה משימת הקמת הארגון קבע כמה עקרונות ברזל : עובדי השירות יהיו כולם עובדי המדינה בשכר ובתנאים סוציאליים ללא זכויות יתר והטבות מיוחדות. הראל תבע מהמגוייסים לשב"כ להיות בעלי רמה מוסרית גבוהה ביותר ומנע קבלת מועמדים בעלי עבר פלילי או נטיות הרפתקניות . לשבחו של איסר הראל , שלא כמקובל בראשית ימי המדינה הכלל : " ללא חירות וללא קומוניסטים " ( רצוי להיות מפאיניק) פתח את שערי גוםי המודיעין לבוגרי מחתרות האצ"ל והלח"י ביודעו את יושרם ,מסירותם ונאמנותם למדינה.

ו. עברו כמה שנים מקום המדינה והוחלט להקים גוף מודיעיני ,בנוסף לשב"כ, שיעסוק במודיעין שמחוץ לגבולות ישראל , באיתור ומניעת פעולות כנגד המדינה . גוף זה נקרא: "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" . בתחילת פעילותו עמד בראש המוסד איש משרד החוץ : ראובן שילוח. כשהתפטר שילוח מתפקידו ( ספטמבר 1952) המליץ בפני ראש הממשלה דוד בן גוריון, למנות במקומו את איסר הראל. בן גוריון קיבל באהדה רבה את ההמלצה ואיסר הראל החל בסוף חודש ספטמבר 1952 , לנהל את המוסד ואת השב"כ באחריות כלפי ראש הממשלה ( שיטה הקיימת עד היום). לשב"כ היה מפקד משלו שתוארו היה ראש השב"כ והוא היה נתון למרותו של איסר הראל שאת עיקר זמנו הקדיש למוסד. אחד הסממנים שאפיינו את איסר הראל היה חשדנותו . החושים שלו היו כל כך מחודדים שלא פעם החשדנות הביאה לחקירות , לוידויים של חשודים והעמדתם לדין . בשנות ה50 כשהמלחמה הקרה הייתה בעיצומה בין ברית המועצות וארה"ב וכשישראל הבהירה לעולם כי היא פרו מערבית, שינתה בריה"מ את יחסה לישראל והפכה אותה ל"מדגרה" ול " משתלה" של מרגלים סוביטיים . שגרירות ברה"מ הייתה מלאה באנשי ביון סובייטים וכשזו נסגרה הכנסיות הרוסיות בירושלים ובדרום תל אביב הפכו למעוזם של אנשי הנ.ק.וו.ד והקג"ב. איסר הראל זיהה אותם אבל חששו הופנה לעבר ישראלים שהעבירו מידע לסובייטים. הצלחותיו היו פנומנליות . מעצרו של חבר קיבוץ שער העמקים אהרן כהן ממנהיגי מפ"ם והקיבוץ הארצי לימים גילויים של פרופסור קורט סיטה ,פרופסור לפיזיקה בטכניון או של ד"ר ישראל בר איש שהיה בתוך מערכת משרד הבטחון ויועץ לראשי המדינה ועוד ועוד.

ז. כשמתארים את תולדות חייו של "מר מודיעין" בתולדות מדינת ישראל , אי אפשר שלא להעלות כמה פרשיות שלא עמדו לזכותו של איסר הראל. קיצוניותו בשמירה על הדמוקרטיה בניהוג בן גוריון ומפא"י וחשדנותו בפוליטיקאים אנשי השמאל , בעיקר ממפלגת מפ"ם. הביאה את שירות הביטחון להשתיל מיקרופונים במשרדו של מנהיג מפ"ם מאיר יערי. גילוי ההאזנה עורר סערה בארץ וגינוי לצעד כה אנטי דמוקרטי . החובה לציין שהיו חשדות רבים לסיעה הפוליטית בראשות משה סנה ( מי שהיה ראש מטה ההגנה , כעין רמטכ"ל) זאת עקב תמיכתם בהאשמות של נאשמים יהודיים בקרוי "משפטי פראג" או במשפט הרופאים היהודים בבריה"מ שסטלין דאג לחיסולם. הפרשה השניה בה נכשלו איסר הראל ופקודיו הייתה פרשת השבועון "העולם הזה" . שבועון "צהוב" שהירבה לפרסם פרשיות נגד גורמי השלטון כדוגמת בן גוריון ומשה דיין ועוד ועוד. השבועון על מקבץ הרכילויות וצילומים אסורים,קנה לו קוראים רבים ופופולריות שהייתה לצנינים בעיני הממסד המפאיניקי. איסר ושירות הביטחון יזמו הוצאת שבועון צבעוני ( תרתי משמע) בשם "רימון" בתקווה כי מעבר קוראים יגרום לסגירת "העולם הזה" . נסיון אווילי שלא מתקידיו של גורם מודיעיני-ביטחוני שנכשל ולא הוסיף יוקרה לפועלו של ה"ממונה" ( שמו של איסר הראל היה חסוי וסודי עד לסיום תפקידו).

ח. המוסד זכה בעולם ליוקרה רבה ונחשב בין מביני דבר למעולה שבתבל . נזכיר כמה משיאי הישגיו של איסר הראל כמפקדו של המוסד. ב24 בפברואר 1956 נשא מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב נאום סודי ביותר בוועידה ה20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית . עקב צעדי הסודיות שנקטו הסובייטים הבינו בעולם החופשי כי משהו מיוחד אירע בתוך הקרמלין. כל נסיונותיהם של גופי הביון המערביים להשיג את נאומו של חרושצ'וב כשלו!!! ויקטור גרייבסקי ,עיתונאי יהודי בפולין , התחנך בבריה"מ וחזר לפולין ושאף כי יזכה לעלות לישראל באופן חוקי . הוא הכיר יהודיה בשם לוצ'יה ברנובסקי שהייתה מזכירתו של מזכיר המפלגה הקומוניסטית הפולנית . היא העבירה בחשאי את הנאום הסודי של חרושצ'וב , גרייבסקי שם נפשו בכפו והעביר לכמה שעות את הטקסט לשגרירות ישראל בוורשה. הנאום היה הוקעה רשמית סובייטית של כל מה שנעשה ע"י סטלין , הודאה בפשעיו והכאה על חטא ."חזרה בתשובה" של הקומוניזם הסובייטי. מטה השב"כ בפקודתו של איסר הראל העביר החומר למוסד וזה מסר עותק למטה הcia בארה"ב . היות ישראל זו שגילתה את הסוד הכמוס של בריה"מ העלתה את קרן מוסד הביון הישראלי .

ט. נושא שני היה מבצע בעל מימדים היסטוריים בפיקודו הישיר והצמוד של איסר הראל , במאי 1960 בארגנטינה . לאחר שנים של מאמץ לגלות את ראשי השלטון הנאצי הגרמני , גילה המוסד את מקום מגוריו של אדולף איכמן ימ"ש , בפעולה נועזת מאין כמוה נתפס איכמן , הוחבא בבית מסתור ובתרגיל גאוני הובל לשדה התעופה של בואנוס איירס בירת ארגנטינה , הועלה למטוס "אל על" ש"במקרה" הביא את אבא אבן לביקור בארגנטינה והוטס לישראל . העולם געש ורעש . רק שנים אחרי שאדולף אייכמן נשפט והומת. פירסם איסר הראל בספרו "הבית ברחוב גריבלדי" ואחרים בספריהם שלהם את הסיפור ההירואי של מבצע זה . החובה ההיסטורית לציין כי מסיבות רבות של קדימויות בעבודת המוסד,בעיות מדיניות בינלאומיות ועוד , לא הצליח המוסד לשים ידו על הרופא הרוצח מנגלה שכנראה הסתתר בברזיל ולא על סגנו של היטלר מרטין בורמן שכנראה הסתתר בארגנטינה ובצ'ילי. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עשה מפעלים רבים למען עם ישראל ותקומתו. החל מתחילת פעולתו בהקמת הקרוי " המסגרת" להצלת יהודי מרוקו ,טוניס ואלג'יר והבאתם לישראל. המבצעים הייחודיים בהברחת יהדות אתיופיה דרך סודאן או בהטסתם במבצעים שלא יאומנו ובאלפיהם מאדיס אבבא לישראל.

י. בתחילת שנות ה60 הביא המוסד ידיעות מבוססות על מעורבות מדענים גרמניים בפיתוח טילים במצריים . המצרים פירסמו בשחצנות רבה כי נסיונות הירי של הטילים שהם יצרו הצליחו וכי הטילים יכולים לפגוע "דרומה מביירות" דהיינו בכל רחבי מדינת ישראל. בהמשך הגיעו ידיעות כי מדענים גרמנים מסייעים למצרים ליסד תעשית מטוסי קרב סילוניים. איסר הראל חקר את המידע והחליט לפעול בכל הכוח במניעת הפרוייקטים גם אם זה ידרוש פגיעה במדענים הגרמנים. היו גורמי מודיעין שחלקו על המידע ( החובה לציין שלימים נוכחנו לדעת כי צדקו) אבל המוסד החל לפעול. כמה מהמדענים נפגעו בדרך זו או אחרת, כמה קיבלו אזהרות. במהלך פעולות אנשי המוסד כמה מהם נתפסו בשוויץ ונאסרו. איסר הראל דרש מבן גוריון לצאת בפומבי כנגד גרמניה המדינה , בטיעון שאת אשר החלו הנאצים הגרמנים ממשיכים כיום מדענים תוך העלמת עיניים של הממשל הגרמני. דוד בן גוריון סירב לגישה זו בתוקף בהבינו כי סיוע השילומים מגרמניה הוא עזר רב לבניית הכלכלה הישראלית . המחלוקת הביאה לפרישתו של איסר הראל באפריל 1963. איסר הראל המשיך בפעילות רבה וגם לחבר כנסת ברשימה הממלכתית ,בכנסת השביעית בשנים 1969 עד 1973. אח"כ בצניעות רבה הסתופף בביתו וכתב 10 ספרים מהם ספרי זכרונותיו ופעילותו בשירותי המודיעין ( את אשר אושר לפרסם ) וכו שני ספרים עלילתיים . איסר הראל נפטר בהיותו בן 91 בט"ז אדר תשס"ג השבוע לפני 14 שנים .

לסיום ברצוני להביא לתשומת לב הקוראים שתי עובדות מעניינות. לשירות הביטחון הכללי -השב"כ יש סמל הכולל כמה קנים מתוך מנורת ביהמ"ק ובסמל סיסמת האירגון החשאי הלקוחה מתוך שירת דבורה ( ספר שופטים פרק ה' פסוק ח') " מגן ולא יראה" בפסוק נאמר "מגן אם יראה ורומח" . למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יש סמל משלו והוא מנורת בית המקדש בשלמותה (כפי שהיא מופיעה על שער טיטוס) וכן סיסמא: "באין תחבולות יפול עם ותשועה ברוב יועץ" טקסט הלקוח מתוך ספר משלי(פרק כ"ד פסוק ו').