"מסקנות ועדת ביטון מדיפות ריח שמאלנות ורפורמיות"

    יוסי אשר No Comments on "מסקנות ועדת ביטון מדיפות ריח שמאלנות ורפורמיות"

    לדברי הרבנים, "אמנם כוונת חברי הוועדה רצויה, אך עבודתם המאומצת לוקה במספר חסרונות שהכרחי לתקנם, שאם לא כן עשוי להיווצר נזק שיהיה קשה לתקנו בעתיד"

    צילום: לע"מ
    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הרב אברהם וסרמן, מרבני ארגון 'חותם', והרב אורי שרקי רבה של קהילת בית יהודה בירושלים, פנו במכתב חריף לשר החינוך נפתלי בנט, בדרישה להקים צוות שיתקן את מסקנות ועדת ביטון – להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, וזאת בשל פגמים חמורים, לדעתם, במסקנות הוועדה.

    כזכור, השר נפתלי בנט מינה את הוועדה, בראשות המשורר ארז ביטון בפברואר 2016 במטרה שתציע דרכים להעשיר את לימודי ההיסטוריה והספרות במערכת החינוך ובמסגרות הבלתי פורמאליות במסורת יהדות המזרח.

    בין המלצות הוועדה: עדכון תוכניות וספרי הלימוד במערכת החינוך בפרקים מתולדות יהדות ספרד ויצירתה, לימודי חובה של סופרים ומשוררים מזרחיים, לימודי חובה של היסטוריית יהודי המזרח, הטלוויזיה החינוכית הישראלית תיצור סדרת תהודה בסגנון "עמוד האש" שתעסוק בתרומה התרבותית של יהדות ספרד והמזרח להיסטוריה היהודית ולציונות, שינוי הרכב המועצה להשכלה גבוהה כך יהיה מאוזן ויכלול גם נציגים מזרחיים שגילו מחויבות להעצמת יהדות ספרד והמזרח, הקמת פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי יהדות המזרח, הקמת מוזיאונים ייחודיים למורשת הקהילות השונות, הקמת מוזיאון מרכזי למורשת יהדות ספרד והמזרח, מדי שנה בסוף נובמבר ייוחד שבוע לימודים מרוכז על יהדות המזרח, ארגון טיולי בני נוער לארצות הבלקן, לספרד ולמרוקו לשם הכרת המורשת היהודית בארצות אלו וכן שהמדינה תנציח דמויות משמעותיות מתרבות יהדות המזרח על רחובות ומוסדות שונים.

    לדברי הרבנים, "אמנם כוונת חברי הוועדה רצויה, אך עבודתם המאומצת לוקה במספר חסרונות שהכרחי לתקנם, שאם לא כן עשוי להיווצר נזק שיהיה קשה לתקנו בעתיד". במרכז המכתב מצביעים הרבנים על "התחושה הלא נוחה, שקידום הזהות הספרדית משמש את מחברי הדו"ח לשם קידום אג'נדה קוסמופוליטית שריח רפורמיות ושמאלנות דבק בה, מה שמהווה חריגה משמעותית מן המנדט שנתנו מקימי הוועדה. לטעמנו, אין כאן ייצוג של הספרדיות כי אם נקיטת עמדה בסוגיה תרבותית השנויה במחלוקת", כותבים הרבנים.

    "כך למשל, הוועדה כוללת את השומרונים בתוך עם ישראל, ממליצה שהוראת היסטוריית הגלות תיעשה באופן שבו יוצגו הערבים והמוסלמים, מי שדכאו יהודים, רמסו את כבודם, רדפו אותם וטבחו בהם – ללא שיפוט". מבחינת הוועדה, טוענים הרבנים, השבתאות, שחוללה נזק רוחני ואמוני אדיר, ואשר בסופה הובילה להתבוללות ולהתנגדות גורפת של כל חכמי ישראל מהמזרח והמערב, הופכת לאירוע חיובי".

    בנוסף, טוענים הרבנים שריקי ווסרמן, כמעט ואין רבנים בוועדה, למרות שהם המייצגים הבולטים של המיינסטרים הספרדי לגווניו. "למעשה, יש תחושה שבחסות הפלורליזם, קבוצה קטנה מנסה להכתיב לאחרים מה נכון ומה לא, ולנסח מורשת מחדש', כותבים הרבנים לבנט. "כך דו"ח הוועדה מרים על נס 'נשים פורצות דרך' שהיוו מיעוט קטן ולא מייצג, אך לא מזכיר נשים רבות לאורך ההיסטוריה כולה ובקהילות רבות שיסדו בתי כנסת ובתי מדרש ידועים על שמן. עוד כותבים הרבנים כנגד הנחת היסוד של הוועדה, לפיה היהדות הספרדית הינה מסורתית במובן האידאולוגי ואינה מחויבות הלכתית.

    "האמת ההיסטורית היא שהיהדות היחידה שהעולם הספרדי הכיר הייתה תמיד זו האורתודוקסית דה יורה, גם אם לעתים היא מסורתית דה פאקטו. ביהדות זו לא קיים זרם אידיאולוגי אנטי דתי, והשימוש שנעשה בנוחות ובהארת הפנים של חכמי ספרד לשם קידום אג'נדה ליבראלית חוטא לספרדיות עצמה". מלבד זאת מציינים הרבנים כי בשם "תיקון הקיפוח", הדו"ח מנציח את העדתיות בסגנון מפלג ומפצל, "דבר שמסיג אותנו לאחור, ופוגע בהישגים הגדולים שכבר קיימים", נכתב.

    הרבנים מזכירים גם נושאים שהושמטו מהדו"ח ומציעים לשים אותם במרכזו. "תרומתה החשובה של יהדות המזרח לגווניה לחברה הישראלית, באה לידי ביטוי גם בתחומים שחברי הועדה "השמיטו": פשטות אנושית, חום, טבעיות, הכנסת אורחים, אהבת-הזולת, משפחתיות, נאמנות להלכה, אהבת התורה וחכמיה, לאומיות בריאה, יחס חיובי לעמל-כפים ועוד. גם הסגנון הלימודי הספרדי המכוון להלכה, הולך ומשפיע בעולם הישיבות כולו".

    "גם חלקם של גולי-ספרד ביישובם ופיתוחם של ארבע "ערי הקדש", תקופת חכמי צפת ועומק משמעותה, חכמי ירושלים והראשונים לציון, זכו לאזכור מצומצם. כך גם חכמי תורכיה וקהילותיה, שקלטו חלק ניכר מגולי ספרד. היהדות הספרדית הצמיחה גדולי תורה רבים, דרשנים ופוסקים, מקובלים עיוניים ומעשיים, פייטנים ומשוררים. כל אלה כמעט ולא קבלו מקום. הדבר צורם במיוחד לאור העובדה שהם הם אשר היוו את עמוד השדרה הקיומי של הקהילות, ולא אחרים, שפעמים רבות היו שנויים במחלוקת, ולעתים אף 'מוקצים' בקהילותיהם".

    פורסם בעיתון 'שבתון'.



    0 תגובות