כביש עוקף חוסן או כפי שהוא נקרא בפי תושבי האזור "כביש המנהרות" אינו שקט. זריקות אבנים ואף בקבוקי תבעירה הם דבר שקורה לאורך הציר באופן קבוע, כשבחסדי שמים הארועים הרבים לא הסתיימו בפצועים או הרוגים והסתכמו בפגיעות קלות ברכוש. אך ברגע אחד הכל יכול להשתנות. וכדברי ישראל כהן בראיון לאבי מימרן במהדורה המרכזית כאן בקול חי: "ישנה עלייה משמעותית בזריקות האבנים, זהו סיכון יום יומי שבנס לא נגמר באסון".

לדבריו: "הצבא מנסה למנוע ולאסור כניסת יהודים לכפר וחסם את הכניסה לכניסת יהודיים בניסיון לגרום לתושבי הכפר להבין שגם הם נפגעים מידויי האבנים. כהן אומר כי ישנה מחלוקת האם סגירת הכפר מועילה או לא, כאשר מצד אחד הלחץ שמופעל על הערביים יכול לגרום להם לדאוג לעצור את השבב והצעירים שזורקים אבנים אך מצד שני זה יכול דוקא לדרדר תושבים נוספים להצטרף למעגל האלימות. מה גם שסגירת הכפר לתושבים יהודיים פוגעת לדבריו בקבלנים יהודיים רבים שרוכשים שם בזול חומרי בניה.

אחד התושבים שבעצמו קבלן יהודי ושמספר על כך שגם הוא קונה בכפר חוסן חומרי בניה הוא אהרן ברזסקי שאומר בצורה חד משמעית: "אין לי שום בעיה שיסגרו את הכפר הרמטית, הבעיה היא שעכשיו רק אנחנו הקבלנים מפסידים והערבים לא נענשים בכלל, זה נכון שהכניסה הראשית סגורה, אך יש להם עוד כניסה כך שהם מתנהלים כרגיל".
לדבריו הרצף שעובד אצלי ביום זה הבן שלו שזורק עלי אבנים בלילה, הוא צריך ללמוד את הלקח, אבל עד הסוף, תקראו לזה כתר סגר או מה שיהיה, אני יסתדר בלי לקנות בכפר שבועיים או חודש, אבל שיהיה בכך תועלת. לא חצי עבודה.

ברזסקי מפנה אצבע מאשימה ואומר" אם ראש העיר , העירייה הצבא יעשו עבודה עד הסוף אני בטוח שנראה בתוצאות, מה שקורה עכשיו זה משחק פינג פונג, הגיע הזמן לפתור את הנושא עד הסוף.