ננו לוויין בשם BGUSAT Ben-Gurion University of the Negev Satellite  – פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ישוגר מחר לחלל במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

גודלו של הלוויין זעיר 10*10* 30 ס"מ, כגודלו של קרטון חלב, ומשקלו 5 ק"ג בלבד, והוא מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם. הלוויין ישוגר ביום רביעי ה- 15/2/17 על גבי משגר PSLV  מבסיס שיגור בהודו ביחד עם עוד 103 ננו לוויינים נוספים.

תג המשימה הרשמי של הלוויין, BGUSAT עוצב על ידי טל ענבר ועל ידי המעצב יגאל גבאי. התג מעוצב בצורת ראשו של דוד בן-גוריון, ולו מסגרת כתומה המייצגת את אדמת הנגב. הלוויין נראה שהוא צופה אל כדור הארץ, ואל מדינת ישראל. זוהר תכלכל סביב כדור הארץ מייצג את אחד הנושאים המדעיים שייחקרו על ידי הלוויין. קבוצת הכוכבים "יונה" מוצגת בתג כסמל השלום ומטרותיו האזרחיות של הלוויין. קבוצת כוכבים זו נראית במיטבה מישראל בחודש פברואר, חודש השיגור. כמו כן משולב בסמל דגל ישראל, סמל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סמל התעשייה האווירית שבנתה את הלוויין וסמל סוכנות החלל הישראלית.

שר המדע אופיר אקוניס אמר כי מדובר ב"צעד נוסף בקידום שיתוף הפעולה בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה במטרה להזניק את תעשיית החלל הישראלית. פרויקטים מסוג זה יסייעו בשמירה על מעמדה של תעשיית החלל הישראלית בעולם ויאפשרו לקדם את המחקר בתחום".

בלוויין, ששמו מורכב מראשי תיבות של "לוויין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב", שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי 'רמון צ'יפס' והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים. מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה המסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של  הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO₂ ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.

באמצעות מערכת בקרת ההכוון, ניתן להכווין את הלווין לצלם באזורים מוגדרים וכך לאפשר לחוקרים לקבל מידע חיוני. המשימה המחקרית תתמקד באיסוף נתונים מחלקים באטמוספירה על פי דרישה של החוקרים (אזורים שבהם גלי אינפרא-אדום קצרים). נושא מחקרי נוסף שיבחן הינו השוואת סוג המידע המתקבל מננו לווין לעומת מידע המתקבל מלוויינים גדולים.

הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטה שילבו ידע מתחומים רבים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. השילוב הביא להקמת תחנת הקליטה לקבלת התמונות ויאפשר מחקר בתחום מזג האוויר. בנוסף על מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלווין.