מעבר לאתר המותאם

האורח הפרוטסטנטי שפרץ בבכי למראה האוצר שלנו

דוד גדנקן 2 Comment on האורח הפרוטסטנטי שפרץ בבכי למראה האוצר שלנו

10 דברים שרציתם לדעת על המגילות הגנוזות ממדבר יהודה • נער בדואי בן שבט אל תעמרה • מהכומר לבישוף • "ספר ישעיהו" "מגילת פשר חבקוק" "מגילת סרך היחד" ו"מגילת למך" • מי טמן את המגילות ומה כתוב בהם • על כך ועוד בטורו המרתק והמחכים של דוד גדנקן

המגילות הגנוזות / אילוסטרציה
המגילות הגנוזות / אילוסטרציה צילום: מרים אלסטר / פלאש 90
משה גושן-גוטשטיין שסבר שסגנון כתיבת המגילות אינו קשור לאיסיים אלא מתייחס ישירות לכהנים בני צדוק.

ברשותכם אתחיל בסיפור.

לפני כארבעים שנה אירחתי בארץ , מנהל בכיר בחברה יצרנית ידועה מדנמרק. סוון ב. שמו. איש אשכולות, בעברו היה שגריר דנמרק באחת ממדינות אפריקה . לסוון היו כמה תחביבים , אחד מהם ארכיאולוגיה . באחד מסיורנו בתל אביב, אמר לי: "אתם מדינה שזכתה לאוצר בלתי מובן" תמהתי למה כוונתו והוא המשיך ואמר : "אם נתחיל לחפור פה ברחוב , כעבור כמה ימים נמצא ממצאים ארכיאולוגים עתיקים . לארץ ישראל עבר היסטורי אדיר ובכל מקום נמצא עדויות לכך". נהגתי לקחת את אורחי מחו"ל לסיור בירושלים, כיוון שהכרתי את תחביבו של סוון ,לקחתיו גם לביקור במוזיאון ישראל. התחלנו בסיור ב"היכל הספר" .

עמדנו מול התצוגות שמאחורי תיבות מוגנות בזכוכית , שם פרושות מגילות עתיקות מלפני למעלה מאלפיים שנים. כשסיפרתי לו סיפורן עמדתי מול אחת (אם איני טועה הייתה זו מגילת ספר ישעיהו) והחלתי לקרוא הטקסט . סוון הדני היה המום לחלוטין ואמר: "אתה רוצה להגיד לי שאתה קורא טקסט בשפה שמלפני אלפיים שנה?" לשאלתו השבתי: זו שפתי, זו עברית , בשפה זו נכתב התנ"ך . האורח הפרוטסטנטי מדנמרק ה"קרה" פרץ בבכי . נבהלתי והוא מיד הרגיעני ואמר : "עכשיו אתה מבין את דעתי כי אתם ברי מזל מבחינה היסטורית".  קשה היה לנתקו מתצוגת המגילות .

על אלה נשתף אתכם הפעם. 10 דברים שרציתם לדעת על המגילות הגנוזות ממדבר יהודה, אלה  הקרויות גם "מגילות ים המלח" או "מגילות מדבר יהודה".

א. באחד מימי השבוע בשנת 1947,יצא מוחמד א-דיב, נער בדואי בן שבט אל תעמרה  ,למצוא עז שברחה מעדר הצאן של משפחתו,עליו שמר.הרועה הצעיר הגיע למערה שם חשב שהעז נחבאית. כדי להוציאה ,זרק אבן לתוך המערה. האבן פגעה במשהו והפגיעה השמיעה צליל מוזר אותו לא הכיר הנער. כשטיפס לתוך המערה גילה בה כד חרס שהכיל שלוש מגילות. מוחמד לקח הכד על תוכנו אל מאהל השבט , בתחילה חשבה משפחתו להשתמש בתכולת הכד כחומר בערה.לאחר מחשבה שניה החליטו למכור את הכד והמגילות לסוחר עתיקות בשם איברהים איג'חה ,תושב העיר בית לחם. כמי שהכיר היטב את הבדואים תושבי מדבר יהודה , חשד שהמגילות נגנבו מבית כנסת יהודי ולכן החזיר הכד והמגילות למשפחה הבדואית. בני החמולה ,מתוך נסיונם בעבר, מסרו את ה"מציאה" לידיו של "קנדו" ,כינויו של סנדלר מבית לחם ששמו היה חליל אסקנדר שאהין. בנוסף לעבודת הרצענות היה מתווך מידי פעם במכירת עתיקות שמצאו הבדואים . חליל הסנדלר דרש מהבדואים להראות לו את המערה בה נמצאו המגילות,הם נענו לפנייתו וכשביקר במערה מצא מגילה נוספת. חליל מכר את המגילות לגאורג ישעיהו, כומר סיריאני (סורי) שגר באזור וזה המשיך בשרשרת המכירה ומכר המגילות לבישוף נוצרי מירושלים בשם מאר סמואל

ב. באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים בירושלים , היה ארכיאולוג ידוע הפרופסור אליעזר ליפא סוקניק. בחודש נובמבר 1947 פנה אל פרופסור סוקניק סוחר עתיקות מהרובע הארמני בירושלים , שהיה מכרו משכבר הימים. בעקבות הפניה נפגשו השנים משני עברי גדר התיל שחצצה בין האזורים האסורים ליהודים להכנס. הסוחר הארמני הראה לפרופ' סוקניק פיסת עור ועליה חקוקות אותיות בשפה העברית.ב28 בנובמבר נסעו השניים יחדיו באוטובוס אל העיר בית לחם לפגישה עם סוחר עתיקות בשם פאידי צלאחי . בביקור בביתו של צלאחי הוצגו בפני סוקניק קטעים נוספים  בשפה העברית וכן שני כדים ובהם מגילות . פרופסור סוקניק פנה אל נשיא האוניברסיטה,ד"ר יהודה לייב מאגנס( מי שהיה יד ימינו של חיים ויצמן בפעילות הציונית וביסוד האוניברסיטה העברית) בבקשה לקנות המגילות. מאגנס נענה לפניית פרופ' סוקניק ונתן לו הסכום הדרוש וכך נרכשו המגילות שכללו את "מגילת מלחמת בני אור בבני חושך"  "מגילת ההודיות" ומגילה ועליה העתק ספר ישעיהו. פרופסור סוקניק פנה אז לבישוף מאר סמואל בבקשה לרכוש ממנו את המגילות שבידיו (אלה שנמצאו במערה ע"י הנער הבדואי). הבישוף בינתיים מסר אותן לצילום לבית הספר האמריקאי לחקר המזרח . כשפרצה מלחמת השחרור העביר הבישוף את המגילות שבידיו לביירות-בירת לבנון.

ג. כיום ידוע שנמצאו בפרשה זו 7 מגילות. שלוש היו בידיו של פרופ' סוקניק , יתר הארבע הועברו ע"י הבישוף סמואל לארצות הברית מתוך כוונה למצוא שם קונה . במשך כחמש שנים לא הצליח בפרויקט מכירת המגילות. בחודש יוני 1954 פירסם האדון סמואל מודעה בעיתון האמריקאי הידוע "וול סטריט ז'ורנל" , בה הציע לרכישה "ארבע מגילות ים המלח" . באותו זמן ביקר בניו יורק , מי שהיה הרמטכ"ל השני לצה"ל ופרש זמן קצר קודם, רב אלוף יגאל ידין, בנו של פרופסור סוקניק וגם הוא ארכיאולוג ידוע שחזר למקצועו האקדמאי. תוכן המודעה המציעה מכירת מגילות מים המלח הגיע לידיעת יגאל ידין וכשהוא הבין במה מדובר גייס מתווכים בעזרתם החל משא ומתן עם הבישוף סמואל על רכישתן. יגאל ידין גייס מיידית סכום של 250000 דולר שתרם יהודי יקר בשם ד"ס גוטסמן לצורך הרכישה .  ארבע המגילות שרכש יגאל ידין היו: "ספר ישעיהו" "מגילת פשר חבקוק" "מגילת סרך היחד" ו"מגילת למך" (ספר חיצוני לספר בראשית). המגילות הובאו מיד ארצה . ב13 בפברואר 1955 ( השבוע לפני 62 שנים) הודיע מר משה שרת, ראש ממשלת ישראל דאז כי מדינת ישראל רכשה את ארבע המגילות. כאן המקום לציין כי משפחת גוטסמן יורשי התורם לרכישת המגילות היו התורמים שסייעו לבניית "היכל הספר" מקום משכן והצגתן של המגילות.

ד. הבדואים שגרו בסביבות המערה בה נמצאו שבע המגילות עליהן סיפרנו ,הבינו במהרה כי אוצרות טמונים במערות הרבות שבאזור. בחיפושיהם מצאו 11 מערות באזור המדברי הנקרא חורבת קומראן. האזור נמצא מערבית לדרך שבין יריחו לעין גדי מערבית לשמורת הטבע עין פשחה. האזור היה אז תחת שלטון ירדני . כשנודע למחלקת העתיקות של ממלכת ירדן על חיפושי השבטים הבדואים במערות שבמדבר יהודה , פעל מנהל המחלקה ג' לנקסטר הרדינג  והחל להרכיב צוותי חפירה ומחקר ,הן במערות השונות והן באזור חורבת קומראן. לחפירות ולמחקר הצטרפו תלמידי בית הספר הצרפתי ללימודי המקרא בירושלים המזרחית . נמצאו כשבעים קטעי מגילות וכן פיסות של המגילות שרכשו פרופ' סוקניק ובנו יגאל ידין. רוב ממצאים אלה הועברו למוזיאון רוקפלר שבירושלים המזרחית .אחרי מלחמת ששת הימים (יוני 1967) כשמוזיאון רוקפלר עבר לידי ממשלת ישראל ניתן היה להעמיק החקירה גם בממצאים אלה.

ה. חובה לציין כי החפירות והחיפושים במערות של הארכיאולוגים הירדניים והצוותים מירושלים המזרחית של בית הספר למקרא הצרפתי היו ידועים היטב בארץ (התקופה טרום מלחמת ששת הימים). עובדה זו דירבנה את החוקרים הישראלים לחפש מגילות או ממצאים עתיקים במערות הרבות שבמדבר יהודה -בתחום ישראל דאז. במערה שבנחל צאלים (אחד הנחלים בקרבת המצדה הקרוי בערבית ואדי סיאל) נמצאו חלקי פפירוסים והמרגש ביותר קלף של תפילין עתיקין. פרופסור פסח בר אדון ,ארכיאולוג מאד ידוע ,חיפש במערות שבנחל משמר וגילה מטמון שלם של כלי נחושת מהתקופה הכלקוליתית (לפני כמה אלפי שנים). בשנת 1960 פרופ' יגאל ידין יחד עם משלחת חיפושים סקרו מערות בנחל חבר שבמדבר יהודה,במערה גדולה שקיבלה את התואר "מערת האימה" ( עקב הקושי להגיע אליה ורק באמצעות גלישה בחבלים) התגלו שלדים מתקופת מרד בר כוכבא ובמערה סמוכה באותו נחל שכונתה "מערת האיגרות" נמצא ארכיון של בבתא בת שמעון וכן אוסף של איגרות ששלח בר כוכבא אישית למפקדי המרד ששהו בעין גדי היו אלה: יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון . בחפירות שנערכו במרומי המצדה נמצאו קטעי מגילות חלקן מתוך המקרא המקובל וחלקן מתוך הקרוי "ספרים חיצונים". מהמקרא נמצאו קטעים מספרי : בראשית, ויקרא, דברים מספר יחזקאל ומספר תהילים מהספרים נחיצונים נמצאו קטעים מ "ספר בן סירא" "ספר היובלות" וספר עולות השבת.כאן נזכיר שרק לאחרונה היה דיווח על ממצאי חפירות בו נמצא שמה של ירושלים בעברית וכן חלקי עור מעובד עליהן טקסט בעברית.

ו. כשליש מהמגילות שנמצאו מכילות קטעים מספרי המקרא , כרבע מהמגילות כוללות ספרים חיצוניים . לדוגמא הספר : חנוך א'. קטעים נבחרים משאר המגילות הן כתבים של הכיתות שהתגוררו במדבר יהודה ,טקסטים ייחודיים למנהגיהם, חוקיהם וכד'. מתוך המגילות הכוללות ספרי התנ"ך החשובה ביותר והמושלמת ( בחינת שלמות המגילה והאפשרות לקרוא הכתוב עליה) היא: מגילת ספר ישעיהו . קיימת מגילה ברורה נוספת שקיבלה השם: "מגילת הנחושת" זו מכילה תוכן מפורט של אוצר שניטמן והוחבא באדמה . למיצער אין בה פירוט היכן מיקום האוצר.

ז. אחד הנושאים הייחודיים לחלק מהמגילות הוא שמן, שם לא מקובל לספרי הקודש. נביא כמה דוגמאות: "פשר חבקוק" "פשר ישעיהו" "פשר מיכה" פשר תהילים" " פשר נחום "ושתי מגילות בשמות דומים " פשר לבראשית" "פשר לספר שמואל" . נתחיל הסברנו מהסיפא. המגילה פשר לבראשית היא הסבר לפרק מ"ט בדגש על הפסוק : "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק בין רגליו, עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים". המגילה ששמה פשר לספר שמואל הינה הסבר לפרק ז' בספר שמואל ב'. פרק בו דוד מביע רצונו לבנות בית מכובד עבור ארון ה' -למעשה את בית המקדש. פרק המתחיל : "ויהי,כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו .ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא ,אנוכי יושב בבית וגו'. כותבי מגילות הפשר ניסו לפתור את פשר הנבואות הקדומות ולתת פירושים על הכתוב ,בעיקר בנושאים הקשורים לאחרית הימים.פירושים אלה אינם הפשט הרגיל אלא שימוש בשיטות דרשניות במטרה ל"פצח" את הניסתר בדברי הנביאים. ( לימים היו אלה חז"ל שהלכו בדרך הפרשנות הזאת).

ח. השאלה הרצינית ביותר בה התלבטו החוקרים מי הם כותבי המגילות? . ברי היה כי אלה אנשים שהתגוררו במדבר יהודה ולכן טמנו המגילות בקרבת מקום מגוריהם. כיוון שמגילות רבות נמצאו באזור חורבות קומראן סביר היה כי הכותבים הם בני כת האיסיים שגרו באזור קומראן. הטמנת המגילות בוצעה על ידם בתקופת המרד הגדול. הזמן הוא בערך בשנת 70 למנינם (אחרי הספירה), לאחר כיבוש ירושלים והחרבת בית המקדש ע"י טיטוס. ראשון החוקרים שראב בכת האיסיים את אלה שכתבו המגילות היה פרופסור סוקניק , הארכיאולוג שרכש את שלוש המגילות הראשונות. כבר בשנת תש"ח העלה השערה זו לאחר שקרא קטעי  מגילות בעיקר את הקרויה "סרך היחד". מהכתוב במגילה ייחודית זו לומד הקורא את קובץ החוקים ועיקרי האמונה,את אורח חיי הקהילה בתחום הדתי והעיוני ובתחום החברתי מעשי בדגש על חיי השיתוף . פרופ' סוקניק השווה הטקסט לכתצביו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים) בהן תיאר את כת האיסיים. הבעיה הייתה באי התאמה בין היות ח'רבת קומראן יישוב קטן בעוד שהמגילות הרבות נכתבו ע"י מאות סופרים. היו גם סתירות נוספות הקשורות לרמת חיי הגרים באזור קומראן.

ט. גישה שונה לחלוטין בנושא כותבי המגילות טענה כי הכותבים היו ממשפחת הכוהנים הצדוקיים. האסמכתא לחוקרים אלה היא מגילה בשם: "מקצת מעשי התורה". מגילה שיקרה העיסוק בחוקים של טומאה וטהרה שזהים במדוייק לאלה שנהגו בהם הצדוקים. במגילה הנ"ל מופיע לוח שנה בהם מועדי החגים בהתאם למנהגי הצדוקים . היה חוקר לשונות שמיים ידוע בשם: משה גושן-גוטשטיין שסבר שסגנון כתיבת המגילות אינו קשור לאיסיים אלא מתייחס ישירות לכהנים בני צדוק.  גישה מההכנית וסותרת לחלוטין הייתה של חוקר ידוע מאוניברסיטת מינסטר בגרמניה . דעתו הייתה שהמגילות הינן חלק מספריית בית המקדש השני שבירושלים . לימים הצטרפו חוקרים ישראליים לתיאוריה זו.

י. קצרה היריעה מלהביא את כל דעות החוקרים ברחבי תבל על פישרן של המגילות ועל מי שכתבן . הבסיס לחלק מהדעות הוא אי ההתאמה בין טקסט המגילות למסורה הקיימת כיום , בעיקר בנושא ספר ישעיהו. יש המיישבים את הסתירה באומרם כי נוסח המסורה נכתב ע"י רבי עקיבא המאוחר יותר מכותבי המגילות. היום ניתן לראות את כתבי המגילות באמצעות האינטרנט וכמובן לקרוא את ספרי החוקרים הרבים . מתוך נסיוני האישי אמליץ לקוראי כי בביקורם הבא בירושלים , יבקרו ב"היכל הספר" שבמוזיאון ישראל, ויחוו את האפשרות לקרוא חלק מהמגילות בכוחות עצמם, חוויה יהודית עמוקה בחינת פתח ללימוד עתידי.



2 תגובות

מיין תגובות
  1. 2

    בתוך המלל הרב כאן, מופיעה הטענה המייחסת את הצדוקים לצדוק הכהן ולא כמקובל לצדוק תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו.
    לא תמיד אפשר ורצוי להעתיק מאמרים ממקורות זרים.

    1. מנחם: האם אתה יכול להוכיח או לדחות טענה מסויימת, או שכל יכולתך היא לציין כי היא באה מ'מקורות זרים'?