תנועת 'דרך חיים' שמנהלת לאחרונה קמפיין להשבת הדמוקרטיה לקדמותה ומחאה כנגד התערבות בית המשפט העליון בהחלטות הרשויות הנבחרות, פנתה לאחרונה לח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) על מנת לקדם את ההצעה.

התנועה הפיקה חוברת בת 30 עמודים שבה מסבירים בהרחבה את השתלשלות ההיסטוריה במהפכה החוקתית של אהרון ברק ואת הנגיסה, שלב אחר שלב של בג"ץ בהתערבות החקיקה הכנסת.

בדברי ההסבר בחוק (רצ"ב) הסבירו היוזמים כי ההצעה מבקשת לאמץ מודל הדומה לזה הנהוג באנגליה. על פי המודל רשאי ביהמ"ש העליון להצביע על סתירה בין הוראת חוק רגיל לחוק יסוד, אך אין הוא רשאי להכריז על בטלות חוק והדבר נתון לשיקול דעתה של הכנסת, שיכולה לתקנו, לבטלו או להשאירו על כנו כפי שהוא.

הצעת החוק מבוססת על העובדה שבעצם אין כיום אף חוק יסוד שמסמיך את ביהמ"ש לבטל חוקים. הפרקטיקה הנהוגה כיום התפתחה כאשר ביהמ"ש העליון קרא סמכות שכזו לתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בדרך של פלפול משפטי, אע"פ שבלשון החוק אין הסמכה מפורשת ואדרבא, כשהוצג החוק בפני הכנסת נטען כי אין כוונה להסמיך את ביהמ"ש לפסול חוקים. מהלך זה של ביהמ"ש זכה לביקורת נוקבת מצד מלומדים בארץ ובעולם כגון פרופ' רות גביזון, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' רוברט בורק ופרופ' ריצ'רד פוזנר, שופט בית המשפט הפדרלי לערעורים בארה"ב, שאף הגדיל לעשות ודימה את גישתו של ברק לתפיסת השלטון בכח.

ראוי לציין כי יוזמות חקיקה ברוח זו עלו בעבר ואף זכו לתמיכה נרחבת. בדצמבר 2006 עלו שתי הצעות חוק דומות של ח"כ לשעבר אסתרינה טרטמן של ח"כ לשעבר אברהם רביץ ז"ל.

להצעת החוק הצטרפו השבוע חברי כנסת נוספים שחתמו על ההצעה כיוזמים: ח"כ דוד ביטן וח"כ יהודה גליק מהליכוד וח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה וצפויים לחתום עליה השבוע חברי כנסת נוספים.

מתנועת 'דרך חיים' שיזמה את הצעת החוק נמסר: "שוב ושוב אנו נתקלים בקושי של נבחרי הציבור להוביל את המדיניות שבשמה נבחרו בגלל בג"ץ שתוקע להם מקלות בגלגלים. תושבי דרום תל אביב, המתיישבים ביהודה ובשומרון, הציבור החרדי – כולם נפגעים מהדיקטטורה של בג"ץ. הגיעה כבר מזמן העת שהכנסת תפעל להחזרת הסמכויות שנגזלו ממנה בידי בג"ץ ותפסיק את המצב שבו שופטים המייצגים אחוז זעום מהציבור קובעים עבור כולנו מה נכון ומה לא, מה מוסרי ומהי עוולה".

עו"ד אורי צפורי, ראש התא המשפטי של תנועת דרך חיים: "אני חושב שמדובר בהצעה חשובה והכרחית. ביהמ"ש העליון עשה מחטף בשנת תשנ"ו (1995). אין תקדים בעולם למצב שבו ביהמ"ש מכריז על מעמד על-חוקי של חוקים ונוטל לעצמו סמכות לביקורת שיפוטית על חוקים, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הסמכה מפורשת בחוק. אם עד כה פירש בג"צ את שתיקת הכנסת כהסכמה למהפכה החוקתית, הרי שהצעה זו מבהירה כי העם ונציגיו אינם מקבלים את המהלך. ככל שהציבור מעוניין בביקורת שיפוטית על החקיקה הרי שמהלך כזה יתכן רק במסגרת גיבוש חוקה שלמה שתהא לגביה הסכמה חברתית רחבה".

ח"כ מוטי יוגב שחתום על החוק מסר: "החוק הבא לבטל את יכולת הבג"ץ לבטל את חקיקת בית הנבחרים של העם, בא להשיב את הדמוקרטיה למדינת ישראל. כך היה נהוג עד לפני 20 שנה, כך נהוג במדינית מתוקנות וכך ראוי שיהיה החוק במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית."