סופר חשוב: מה הסכנה הגדולה בפירות יבשים???

    מכיון שהפירות היבשים כל כך עתירי סוכר, הם בעלי אינדקס גליקמי גבוה – ז"א הם מתפרקים מהר מאוד בגוף וגורמים לעליית סוכר חדה בדם.
    רבקי אוסטרובר 2 Comment on סופר חשוב: מה הסכנה הגדולה בפירות יבשים???

    יש אנשים שבשבילם טו בשבט זה לא רק חג לאילנות אלא זה יום חגם הגדול • הם אוהבים כל מה שנראה משמש או תאנה מיובשת וכל זן חדש שיוצא הם מעודכנים באון ליין • מה הבעיה ביבש היבש הזה? ומהו סודם של היצרנים? •טור חובה דקה לפני שאתם מעמיסים את כל השפע הזה

    מכיון שהפירות היבשים כל כך עתירי סוכר, הם בעלי אינדקס גליקמי גבוה – ז"א הם מתפרקים מהר מאוד בגוף וגורמים לעליית סוכר חדה בדם.
    21:24
    17.04.24
    איתי גדסי No Comments on חשיפה: נתניהו מעדיף להגיב באמצעות המוסד; הרמטכ"ל מתנגד

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    דקה לפני שטו בשבת מגיע – חג הפירות היבשים ואתם מעמיסים ערימות בעגלה…

    חג האילנות הגיע, ועמו – גודש בלתי נשלט של פירות יבשים על מדפי הסופר.

    אנחנו לא אוהבים אנשים יבשים – אז למה שנאהב פירות יבשים?

    אבל ברצינות – בניגוד למה שאנשים חושבים, פירות יבשים רק מזיקים לבריאות, ועדיף לא להתקרב אליהם בכלל.

    פירות יבשים – הסכנות:
    קודם כל, מהן פירות יבשים? בפירות יש כ-80-90% מים, ופירות יבשים אילו בעצם פירות שהוצאו מהם כל הנוזלים בתהליך ייבוש אגרסיבי, מה שגורם לריכוז קלורי גבוה יותר – ז"א, לפרי מיובש יש פר מנה קלוריות רבות יותר.

    בנוסף, בתהליך הייבוש, מוסיפים יצרני המזון כמויות גדולות של סוכר לפירות היבשים כדי לכפות על הטעם שמשתנה.

    מכיון שהפירות היבשים כל כך עתירי סוכר, הם בעלי אינדקס גליקמי גבוה – ז"א הם מתפרקים מהר מאוד בגוף וגורמים לעליית סוכר חדה בדם. זה דורש מהגוף להפריש כמויות גבוהות של אינסולין – הורמון המפרק את הסוכר – , שלאחריו יש צניחה חדה ברמות הסוכר בדם. ואז מתעוררת התאווה והתשוקה למתוק – וחוזר חלילה. "רכבת הסוכר" הזאת היא מסוכנת מאוד לגוף, ותביא בסופו של דבר לתנגודת לאינסולין ולסוכרת סוג 2.

    בפירות יבשים אין וויטמינים, מכיוון שהכל נהרס בתהליך הייבוש, וכמעט ואין שום ערך תזונתי. בעצם נשארנו עם חתיכת קלוריה ריקה ומזיקה.

    פרי מיובש מטבעו מאבד המון צבע, ומקבל צבע חום-אפרפר דוחה. לכן, מוסיפים יצרני הפירות היבשים סולפטים – חומר משמר שמדגיש צבע. זהו חומר שמזיק מאוד לגוף.

    ובנוסף – מכיוון שהפירות היבשים הם חסרי לחות ומלאי סוכר, הם נדבקים בקלות לשיניים, וחיידקים מזיקים חודרים מבעד למעטפת האמייל של השניים וגורמים לחורים.

    אז עדיף להימנע מפירות יבשים כמה שאפשר, ולהיצמד לפירות טריים!

    את הפירות הטריים עדיף לצרוך כמה שיותר בצורתם הטבעית – עם כמה שפחות חיתוכים, ועדיף בלי לרסק, לבשל ולאפות כי אז חלק מהערך התזונתי נהרס (אבל כמובן שחלק נשמר, וזה עדיף עשרת מונים על פירות יבשים!), וכמה שיותר קרוב לזמן הקטיף – כי אז ריכוז הערך התזונתי הוא המשמעותי ביותר, מה שאומר שעדיף לקנות אצל ירקן שמקבל סחורה טרייה יותר, מאשר בסופר שם שוכבת סחורה למשך זמן ממושך.

    טו בשבט שמח, בריא ואנרגטי לכולם!


    2 תגובות

    מיין תגובות
    1. 2

      תפסיקו לבלבל את המח!
      קצת פרורפרציות! לאכול יום אחד בשנה פירות מיובשים לכבוד החג לא יזיק לאיש!
      בדיוק כמו שכמה סופגניות בחנוכה לא יזיקו לאיש!
      כל התחזיות השחורות אולי עלולות להתגשם אצל מי שזה הרגל האכילה שלו לאורך זמן! לא בצורה חד פעמית!
      מספיק להפוך את השמירה על הבריאות לאליל שעולה חלילה על שמחת החג!
      יאכלו ענוים וישבעו!

      נ.ב.
      מבחינה הערכים התזונתיים, הכתבה גם מגמתית, בפירות מיובשים יש הרבה סיבים תזונתיים
      ולכן יש בהם גם צד מועיל, ומסיבה זו גם הסוכר מתעכל בצורה איטית יותר בניגוד למה שמדווח בכתבה!

    2. 1

      למי שמעוניין הנה כתבה יותר מאוזנת מתוך אתר "אדמה"
      פירות יבשים אורגניים – הממתק של הטבע
      חג ט"ו בשבט קרב ובא, ואי אפשר שלא לדבר על פירות יבשים, אותם ספקי אנרגיה גדולים, טעימים ומגוונים. מה קורה בתהליך הייבוש של הפרי, למה ראוי לצרוך מהם במתינות ומהם יתרונותיהם התזונתיים. הדיאטנית הקלינית טלי גולדנברג מסבירה הכל על הפירות היבשים

      ….מנהג מובהק של ט"ו בשבט הוא אכילת פירות יבשים. תהליך ייבוש והפקת הפירות היבשים הוא תהליך עתיק יומין…

      איך מייבשים פרי
      תהליך ייבוש הפרי הוא פשוט, לרוב מחומם הפרי בתנור בחום נמוך לאורך זמן , בתהליך החימום מאבד הפרי חלק ניכר מהמים ועל כן ריכוז הפחמימות, חלבונים, שומנים, וכן ויטמינים מקבוצת B. הפירות היבשים בעלי יתרונות תזונתיים נרחבים- הם עשירים בסידן, ברזל ואשלגן וכן בסיבים תזונתיים הידועים כמיטיבים עם מערכת העיכול, עם זאת אינם שומרים על ערך ויטמין C המצוי בהם- וזאת משום שויטמין C הוא ויטמין רגיש אשר נהרס בקלות ע"י חימום.

      תכולת סוכר וקלוריות
      אין לזלזל בכמות הסוכרים הגדולה המצויה בפירות היבשים, ב- 100 גר' פרי יש בממוצע כ- 250 קלוריות. הפרי המיובש מכיל כמות קלוריות גבוהה מאוד ביחס לפרי הטרי באותו המשקל. יש להתייחס לכמות צריכת הפירות היבשים כאל אכילת פרי, לכן מנת פרי רגילה במשקל של כ-100 גר' שוות ערך לדבל תאנה אחד (ולא ל-100 גרם תאנים) או 2 תמרים או 3 משמשים מיובשים או 1.5 כף צימוקים או 2 שזיפים מיובשים. צריכה בלתי מבוקרת של פירות יבשים עלולה לגרום לעלייה במשקל, דגש מיוחד צריך להיות לאוכלוסיית חולי הסוכרת אשר להם פחות מומלץ לצרוך פירות יבשים ולהעדיף פרי טרי או לתת דגש מיוחד לכמות מצומצמת.
      התחליף הבריא למתוקים
      אין ספק כי למרות ערכם הקלורי הם נחשבים כמזינים וטעימים ומכאן שמם- הממתק של הטבע. למרות ערכם הקלורי אין ספק כי העדפת אכילת פרי יבש עולה בעשרות מונים על אכילת שוקולד או חטיפים אשר מכילים בנוסף גם כמות שומן גבוהה ובמיוחד שומן בלתי רווי- הנחשב לשומן צמחי בעייתי אשר קשור לעלייה ברמות הכולסטרול בגופינו וכן חומרים משמרים רבים.
      פירות יבשים ממריצים ומעלי אנרגיה באופן מיידי… למנת אנרגיה בנפח קטן- 2 תמרים יכולים בהחלט להיות מתאימים כ 20 דקות לפני פעילות גופנית כתחליף מצויים לחטיף אנרגיה. בנוסף בשל כמות הסיבים התזונתיים וכן חומר בשם איסטין לחלק מהפירות כמו שזיף מיובש יש השפעה בהקלה על מצבי עצירות.
      מדוע פירות יבשים אורגניים עדיפים על פני פירות יבשים קונבנציונליים?

      בתהליך ייצור פירות יבשים בתעשייה כיום, יש נטייה להוסיף צבעי מאכל אשר נותנים לפרי צבע עז אשר לעיתים נראה לא טבעי על מנת למשוך את הצרכן לקנות פרי צבעוני ומושך או לדאוג שיראה בהיר ומושך, בעוד שפירות יבשים אורגניים לרוב כהים יותר בשל תהליך ייבושם הטבעי בשמש. אותם חומרים מיותרים ואינם עומדים בסטנדרט של מזון אורגני. תוספת נוספת בתעשייה הקונבנציונלית היא שכבה של סוכר לבן העוטף את הפרי בנוסף לסוכר הקיים כבר בפרי. בנוסף בתעשייה מוסיפים לעיתים לפירות תרכובות גופרית(220-E) שעלולה לגרום לתגובות אלרגיות ובעיות אסתמטיות לרגישים לכך. את הפירות יש לשמור בקירור וזאת משום שבפירות יבשים אורגניים אין תוספת של חומרים משמרים.