"שלושה בני אדם נהרגו, ילדה בת ארבע וגבר בן שלושים נפצעו קשה ושלושה נוספים נפצעו קל בתאונת דרכים שאירעה בכביש-79 בסמוך ליישוב סוללים שבעמק יזרעאל. התאונה אירעה לאחר ששני כלי רכב התנגשו חזיתית זה בזה. הפצועים קיבלו טיפול רפואי במקום ופונו לבית חולים רמב"ם שבחיפה" הדיווח הזה מאתמול, מצטרף לשורה של דיווחים על תאונות קטלניות במעורבות בני מיעוטים.

קטע הכביש בו אירעה התאונה נחשב למסוכן והוגדר כ'כביש אדום'. תושבים רבים מהאזור הפגינו בעבר על כך שהופסקו עבודות התשתית שנועדו לשיפור הבטיחות בכביש. מנתוני עמותת 'אור ירוק' עולה כי באזור אירעו משנת 2003 קרוב ל-300 תאונות דרכים שבהן נהרגו 24 בני אדם. באותן תאונות נפצעו קרוב לאלף בני אדם, כמאה מהם קשה.

אך מה באמת גרם לתאונה קשה זו? ממשטרת ישראל נמסר כי הם עדיין חוקרים את התאונה הקטלנית והנסיבות שגרמו לה, כאשר ע"פ דברים שהתפרסמו, ככול הנראה אחד הנהגים סטה מנתיבו. אך לדברי גיורא רום יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: התשובה ברורה. הבוקר בראיון לגלי צה"ל, הוא אומר: "הבעיה היא לא התשתיות, הבעיה היא הנהיגה הפרועה של המגזר הערבי" הגיע הזמן לגמור פה עם עניין 'התשתיות' אין פה עניין של תשתית, גם אם הייתה שם תשתית תקינה בדמות גדר הפרדה, אולי החיים של אותה אישה מבוגרת היו ניצלים, אך שלושת האחרים היו נהרגים (שלושת האחרים היו בני מיעוטים ערביים מהאזור מ.א.)

אם נתבונן במספרים הוא אומר הרי שנראה שהיחס בין אחוז האוכלוסייה הערבית לכלל החברה הישראלית לכמות התאונות הוא לא סביר,  מתחילת השנה נהרגו בתאונות הדרכים אחת עשרה ערבים ואחת עשרה יהודים כאשר החברה הערבית היא בעלת עשרים אחוזים מהתושבים, אך הם שליש מההרוגים.

תאונה קשה | אילוסטרציה

דוברות כבאות והצלה מרחב נגב

יצוין כי בעבר התבטא בנושא  מומחה לעניני תחבורה ד"ר בקר שציין כי המודעות לנהיגה נכונה נמוכה בכפרים. "תהליך החינוך חסר. אין מספיק חינוך תעבורתי בקרב הצעירים הערבים. יש זלזול בחוקי התנועה. ייתכן שיש עוד מרכיב: כמו שאוכלוסיות מסוימות לא מכבדים חלק מחוקי המדינה, כך גם לחלק מהערבים אין מספיק כבוד לחוק, וציות לחוקי המדינה".

ד"ר בקר טוען כי הנתונים הם קבועים לאורך שנים, וללא השקעה מיוחדת, לא יהיה פתרון באופק. "אין ספק שלאורך שנים לא הושקעו משאבים ראויים להבטחת רמת בטיחות בתשתיות העירוניות והבין עירוניות במגזר הערבי, וכן לא ניתן דגש מספיק חזק בחינוך, בהדרכה ובהסברה בנושא בטיחות בדרכים במגזר זה. לכן השקעה בתשתיות ובהון האנושי במגזר הערבי יכולה בהחלט לצמצם משמעותית את בעיית תאונות הדרכים בקרב קבוצה זו בפרט ובישראל בכלל".

גם לדברי המדען פרופ' דוד שנער, יש לנהגים הערבים התנהגות שונה בעת שהם נוהגים בתוך הכפרים, לדבריו "יש כאלה שנוהגים תחת הסיסמה ש'איש לא יאמר לי איך לנהוג בבית שלי'. מצאנו במחקרים גם שכיחות גבוה של אי שימוש באמצעי בטיחות בכפרים, כמו חגורות בטיחות.

פרופסור שנער מספר על מחקר שבדק את התייחסות יהודים וערבים לתאונות. לדבריו, בקרב הנהגים הערבים יש את התחושה הדתית-מאגית ש'הכל משמים' (יש הבדל בין פירוש המושג היהודי אמוני "הכל משמים", שמחייבת את האדם בהשתדלות, לבין האמונה הערבית ב"מכתוב" שאומרת שלא צריך ואי אפשר לעשות כלום מ.א.) ולכן אין מה לעשות כדי למנוע תאונה שהיא בכל מקרה תתרחש. אך אצל הנהגים היהודים, יש מודעות לגורם האנושי ומאשימים את הנהג והתנהלותו בתאונה.