תוויות מזון – שפת סתרים? עובדים עלינו בעיניים

אי אפשר לדבר על שינוי הרגלי אכילה ואיכות חיים טובה יותר בלי לדבר על תוויות מזון – נושא מרתק וטעון כאחד. קריאת תווית מזון מצריכה כמעט פרופסורה מאחד האוניברסיטאות המובילות בעולם (!), הרבה הבנה במרכיבי המזון וידע בחוקים ממשלתיים.

כולנו רוצים לקנות את המוצרים הכי איכותיים לילדים שלנו, למשפחה שלנו. לשם כך, עלינו ללמוד קצת איך לקרוא את התוויות.

קודם כל, חברות המזון מחויבות לסמן את מרכיבי המזון לפי יחידות של 100 גרם, ככה יכול הלקוח להשוות בקלות בין מוצרי מזון דומים של חברות שונות – לדוגמא, את הערך הקלורי של מוצר, את כמויות השומן או את תכולת החלבונים, הנתרן והסיבים התזונתיים.

התווית גם מספרת לנו – וזה מחויב בחוק – אם יש במוצר תכולה שהיא אלרגנית ויכולה להיות בעייתית – ואף מסכנת חיים – עבור צרכנים עם אלרגיות שונות.

מה שלא כולם יודעים זה, שחוץ מהתכולה של אלרגניים, החוק נותן הרבה מקום לחברות תעשיית המזון להכשיל את קהל הלקוחות.(הון- שלטון – מוכר?)

לדוגמא – מתחת לתכולה של 2% מכלל המוצר, חברות המזון כלל אינן חייבות לציין רכיב מסוים. פתח זה מאפשר לחברות המזון להכניס רכיבים מזיקים בעליל, דבר שכמובן לא מוסיף לבריאות שלנו.

אז בואו נתחיל להציץ קצת בתוויות ונלמד קצת על מה שבאמת עומד מאחוריהן.

מספר הרכיבים בתוויות מזון

ככלל, אם אנחנו מדברים על מספר הרכיבים בתווית, עדיף שיהיו כמה שפחות – ככה תדעו שהמוצר הוא הכי קרוב למצב הטבעי שלו, שזה יותר בריא. אני ממליצה על גג 4 רכיבים ברשימה – ואפילו 3. אם יש יותר מזה, המוצר לא עומד בקריטריון של מוצר בריא, ועדיף לא לקנות אותו, אלא להכין לבד.

אחת הדוגמאות הכי מזעזעות בעיניי, אלו התוויות של אבקות מרק למיניהן. אם תסתכלו מאחור, תראו רשימה של לא פחות מ-15 רכיבים, ואף כפול מזה! באבקות מרק אין שום ערך תזונתי כלל, ומה שלא מספרים לכם הוא, שכל הכימיקלים הנמצאים בו מעובדים במעלות חום כל כך גבוהות, שאם היו מעלים את הטמפרטורה בעוד מעלה אחת נוספת, הייתה האבקה הופכת לחתיכת פלסטיק.

תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם רוצים להוסיף אבקות מרק לסל הקניות שלכם. רבים כבר יודעים שיש להתרחק מרכיב המונוסודיום גלוטאמט – רכיב נפוץ באבקות מרק, שגורם לפגיעה עצבית מוכחת. אך זה ממש לא מספיק – אבקות מרק בעיניי הן ממש לא ראויות לאכילה. רוצים תחליף נהדר? שימו שתי עלי דפנה ושני פלפלים אנגליים, קצת כרכום מלח ופלפל, וזה נותן טעם מרקי נהדר לאוכל,בוודאי עדיף על לאכול כמעט-פלסטיק!

מושגים נפוצים בתוויות מזון

קיימים מספר מושגים קבועים שחלים עליהם חוקים שונים. בוא נבדוק כמה מהם:

1. "ללא"

הכינוי "ללא" מספר שבאופן טבעי, הרכיב שמצוין אינו קיים במוצר. לדוגמא, האזכור "ללא כולסטרול" מעיד בסך הכל שבאופן טבעי לא יכול להיות קיים כולסטרול במוצר.
את התווית "ללא כולסטרול" ניתן לראות הרבה פעמים על גבי אריזות של מרגרינה. דבר זה מגוחך לגמרי, כי לעולם לא יכול להיות שמקור שומן צמחי מכיל כולסטרול – הרי כולסטרול קיים באופן טבעי  אך ורק במוצרים מעולם החי (בשר, עופות, דגים ומוצרי חלב)!

אז זו רק דרך נוספת של חברות המזון לתעתע בנו, הלקוח התמים, שחושב לתומו ש"איזה יופי,מרגרינה ללא כולסטרול,זה וודאי ממש בריא…" בזמן שמרגרינה היא שומן צמחי שעבר  תהליך הידרוגנציה – הקשיה, ומלאה בשומן טרנס – סוג השומן הגרוע ביותר לגופנו, שנקשר למחלות לב, דם וסרטן בין היתר.

2. "מופחת קלוריות"

את המושג "מופחת קלוריות" – או לחילופין "לייט" או "קל" – מותר ע"פ החוק להדפיס על גבי אריזות מזון שתכולת הקלוריות שבהן הופחתה ב- 3\1 ממוצרים דומים. אבל שימו לב – כדי לתעתע בנו עושות חברות המזון את הדברים הבאים: קודם כל, הם משווים את המוצר שלהם למוצר בעל ערך קלורי מאוד גבוה, כדי שההפחתה לא תהיה מספיק משמעותית. ודבר נוסף, ברוב המקרים מוסיפים למוצרים הללו תחליפי סוכר כימיים.

תחליפי הסוכר הללו הוכחו חד משמעית כפוגעים בבריאות – הן גורמות למוח לחשוב שנכנס סוכר לגוף עקב הטעם המתוק שבאוכל, והגוף מתחיל להפריש אינסולין לפירוק הסוכר. אך בפועל, לא קיים סוכר, ואז האינסולין עובד "על ריק". לאט לאט, נפגם מנגנון האינסולין, והרמות הגבוהות והמיותרות של האינסולין בגוף יגרמו לתנגודת אינסולין ולסוכרת סוג 2. ככלל, עדיף להימנע ממוצרים "מופחתי קלוריות", כי קרוב לוודאי שהם יזיקו עוד יותר לגוף מאשר המוצר המקורי.

3. "דל שומן"

ע"פ החוק, מוצר עליו כתוב "דל שומן", אסור שהוא יכיל יותר מ-2 גרם שומן ל – 100 גרם מזון. זה אומר, שבתהליך כימי הפחיתו את כמות השומן שנמצא במזון באופן טבעי.

האם זה בריא?  יותר ויותר מחקרים מוכיחים היום שממש לא. הגוף זקוק לשומן – רק תלוי כמובן איזה שומן. שמנים בריאים הם חיוניים לגוף, ובלעדיהם מערכות רבות בגופנו לא יעבדו כמו שצריך, ביניהן המערכת ההורמונלית. בתהליך המלאכותי של הפחתת אחוזי השומן הטבעי שבמזון, מוסיפות חברות המזון הרבה מאוד ממתיקים מלאכותיים ותחליפי סוכר, כדי לחפות על טעם ומרקם המוצר שנפגם עקב הוצאת השומן. וכבר למדנו שתחליפי סוכר מזיקים מאוד לגוף.

בנוסף, חומצות שומן מסייעות לנו להרגיש שבעים לאורך זמן, ומשפיעים לטובה על אגירת שומן נכונה בגוף (בכבד וברקמות השומן), ועל שריפת השומן בזמן פעילות גופנית.

לכן, אין כל הוכחה שמוצרים "דלי שומן" הם בריאים יותר – להפך, יש לאכול כמות מועטה של שומן, אך שומן איכותי וטבעי.

מחקר מתמשך ממרכז פרד האטשינסון לחקר הסרטן מוכיח חד משמעית  שאנשים שצורכים שומנים בריאים וטבעיים, נהנים מבריאות טובה יותר, פחות עלייה במשקל ופחות מחלות שנקשרות להשמנה, לעומת אנשים שצורכים מוצרים דלי שומן.

אז תדאגו לאכול מקורות בריאים של שומן טבעי בכל ארוחה עיקרית –בכמות סבירה.

אז בואו נהיה קצת יותר חכמים ונפסיק לקנות את כל ה"לוקשים" שחברות המזון מוכרות לנו כדי להרוויח כסף על חשבון בריאותנו. ידע הוא הנשק שלנו. אם נפסיק לרכוש מוצים מזיקים, זו הדרך שלנו להעביר את המסר לחברות המזון: אנחנו דורשים מוצרים שלא מזיקים לבריאותנו ולבריאות ילדנו!

ושרק תהיו בריאים וחזקים.

רבקי אוסטרובר – קאוצ'רית להתפתחות אישית ומאמנת כושר תזונה. [email protected]