אז, איך הם באמת יודעים מה יהיה מזג האוויר?

    דוד גדנקן No Comments on אז, איך הם באמת יודעים מה יהיה מזג האוויר?
    20:26
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on יו"ר ש"ס דרעי תוקף: "זו מלחמת שמד; נבחן את צעדינו"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בשבועות האחרונים "כוכבי" התקשורת הם החזאים, אלה שמדווחים לנו כמה פעמים ביום את תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה ובד"כ גם התחזית לשבוע הקרוב (המקובל לדווח על התחזית לחמישה ימים בלבד). החזאים הם בד"כ מומחים בתחום מדעי, המורכב ממדעי כדור הארץ, מדעי האטמוספירה ועוד. דוד גדנקן יצא לפתור את הנושא עם כתבה בנושא 10 דברים שרציתם לדעת על מטאורולוגיה מהי?

    א. האדם ביקום היה תמיד סקרן להבין את תופעות הטבע הסובבות אותו ורצה להבין את אירועי מזג האוויר. לדוגמא ירידת ממטרים על האדמה נתפסה בדרך כלל כברכה. לעומת זאת,הקדמונים ראו בסופות רעמים וברקים או להבדיל בליקויי חמה או ליקוי ירח, כסימן לזעם של כוחות עליונים. היו חכמים וחוקרים שניסו להסביר את כוחות איתני הטבע. הפילוסוף היווני הידוע, בן המאה ה4 לפני ספירתם (תלמידו של הפילוסוף והמתמטיקאי היווני באתונה, אפלטון) כתב בהגיגיו כי העולם מורכב מארבעה יסודות: אש, אוויר, מים ואדמה. השמש היא הגורם הדומיננטי ביקום והיא בכוחה משנה ויוצרת דברים חדשים. את כוח החום שמקרינה השמש על על המים הסביר כי התוצאה חומר שקוף שנפלט ויוצר עננים. אריסטו גם הסביר את תופעת הברקים ועוד. צבע השמים הוא שמבשר את בוא הגשמים (חשב שגם יללת הזאבים הם אות לבוא הגשם).

    ב. הסקרנות האנושית והרצון לדעת וללמוד את פשר תופעות הטבע,הביאו למחקר מעמיק, גילויים והמצאות הקשורים להסבר וחיזוי של מזג האוויר. החוקר הרציני, למרות תגליותיו הבין את המוגבלות של חיזוי מזג האוויר אבל למרות זאת לאורך שנים רבות חלה התקדמות בפיענוח תופעות הטבע כדוגמת: עננות קלה או ענני סערה, ערפילי בוקר או ערפל לאורך שעות רבות. מצב רוחות השמים,עוצמתן וכיוון הרוח. אלה ועוד מרכיבים רבים הביאו להתפתחות מדע שנקרא "מטאורולוגיה" מדע חיזוי מזג האוויר. מדע שעוסק בחקר תופעות אטמוספיריות, תהליכי מזג האוויר ובעקבות הנתונים מאפשר חיזוי קצר זמן ו -או ארוך זמן.

    ג. מדע חיזוי מזג האוויר התפתח רק בתקופה המודרנית (המאות ה-19 ואילך), אבל הרצון לחזות את מזג האוויר מוכר משחר ההיסטוריה. עסקו בכך בעיקר אנשים שעסקו בחקלאות או להבדיל בציד בעלי חיים. לחקלאי הייתה חשיבות לדעת האם הגיע זמנו לזרוע או לשתול או בסוף עונה חקלאית האם תהא לו אפשרות לקצור את התבואה וכד'. חברות לא מפותחות (פרימיטיביות) היו בונות את התחזית על אמונות תפלות או על צפייה בסובב אותם מתוך נסיונם. היו שצפו למשל בהתנהגות העכבישים כאמצעי לחיזוי מזג האוויר. בתרבויות העתיקות היו העכבישים אורגים את קוריהם מול הרוח, מטרתם ללכוד כך את החרקים שיעופו עם הרוח. העכבישים סימנו לחקלאים את בוא החורף. את בוא הגשם צפו בצפייה בסנוניות העפות. כשאלה הגביהו עוף ,יותר מהרגיל הבינו החקלאים כי עת לנטוע ולזרוע.

    ד. לשבטים אפריקנים, היה "מדע" שונה . בקניה שבמזרח אפריקה קיים שבט בשם לואו הנמצא במחוז בשם ניאנזה ( אם יותר לו לציין כי אחד מצאצאי השבט הנ"ל בדורנו הוא לא אחר מאשר נשיא ארה"ב, ברק חוסיין אובמה). לשבט הלואו הייתה "מעבדה" בטבע. האלמנט הנבדק היו פרחי האמריליס (Amarillis) זן ידוע של שושנים . לו פרחו הפרחים בצבעים לבנים סימן הוא לגשמים רבים ואילו צבעי הפרחים היו בכתום סימן הוא לעונה ענייה בגשמים. שבט אחר שעיסוקו היה בדיג היה צופה במימי האגם וכראה מערבולות מים ( בד"כ נוצרים בעת רוחות חזקים) היה זה אות עבורם לבוא הגשם.

    ה. כמובן שככל שהמדע התפתח ,ענף המטאורולוגיה זכה לפריחה עצומה, תגליות, ממצאים , איסוף נתונים רחב וגדול יצירת כלים ומכשירי מדידה ועוד ועוד. ללא ספק הצפייה ברמת העננות (עננים גבוהים או נמוכים, צפיפות העננים ואפילו צבע העננים) הייתה הבסיס למחקר המטאורולוגי. מדידת הרוחות : כיווני הרוח, עוצמת הרוח ועוד . במאה ה17 החל המחקר במרכיב משמועתי עד מאד,אם לא הקרדינלי במחקר חיזוי מזג האוויר והוא ההבנה במהו לחץ ברומטרי. אנו מכירים כיום את המושגים : "שקע ברומטרי" מערכת של לחץ אוויר נמוך או ההיפוך בשם: "רמה ברומטרית" . ההבחנה בהשפעת הלחץ הברומטרי על חיזוי משקעים או מאידך שרב וחום , הביאו את המדען האיטלקי אוונגליסטה טוריצ'לי (תלמידו של גלילאו גליליי) להמציא את מכשיר המדידה בשם ברומטר . אז גליל זכוכית עם נוזל כספית בתוכו בתוך מים.(1643)

    ו. התפתחות "דרמטית" בנושאי המדידות האקלימיות השונות כדוגמת: "מד חום האוויר", "מד לחץ האוויר=הברומטר", "מד הלחות"=ההיגרומטר, מד כיוון ועוצמת הרוח וכד', היה השימוש במה שקרוי היה "רדיוסונדה". הייתה זו תחנה קטנה שריכזה מכשירי מדידה מגוונים ונסקה לאוויר בעזרת כדור פורח. בעבר הרחוק היו הכדורים קשורים לחבלים ונמשכים מטה אל עבר המודדים לבדיקת המכשירים. כיום הכדורים הפורחים עדיין בשימוש, אולם בעידן המחשבים ומכשירי הקשר הם פורחים ברוח ומשדרים תוצאותיהם אל תחנה קרקעית . ארשה לעצמי לשתף את הקוראים בהמלצה לבקר בתחנה המטאורולוגית אשר בבית דגן ובתיאום לצפות מדי יום בהפרחת הבלון המחקרי הנישא אל על ונעלם בשמי מרום.

    ז. אני סומך על קוראי האינטלגנטיים כי הם יודעים ומבינים כי מכשירי המדידה שעל כדור (בלון) פורח הם אלמנט זעיר ממכלול המכשור העומד כיום לרשות החזאים. רשת לוויני המטאורולוגיה הפרושה בחלל העולם נותנת ללא הפסקה תמונת מצב עדכנית על מצב העננות, על כיווני הרוחות ועוצמתם, על מצב הגשמים בכל קצווי תבל ונתון חשוב נוסף מצב האוקיינוסים. הגאות והשפל, השפעת הרוחות על עוצמת גלי הים הם נתון קרדינלי בחיזוי מזג האוויר הצפוי. חישבו לרגע על אזור גאוגרפי כלשהו שעבר תופעה של רעידת אדמה, ההתראה בפני גלי הצונאמי הניתנת מהלווינים בחלל, תחסוך קורבנות אדם ופגיעות הרסניות אחרות.

    ח. כשבמטאורולוגיה עסקינן אי אפשר שלא להסביר מושג החוזר על עצמו בכל דיווח על תחזית מזג אוויר, הכוונה ל"מפה סינופטית". החזאי בהסבירו את הצפוי לנו בכל הקשור למזג האוויר מסתמך על המפות הסינופטיות, הוא רק שוכח כי לא כל מאזיניו או צופיו בקיאים בנושא. המפה הסינופטית היא הביטוי הגרפי המועלה על הנייר או על המסך לתוצאות המתקבלות ממכשירי המדידה שברום. היא זו המתארת את התנאים המטאורולוגיים השוררים על פני שטחים רחבים בנקודת זמן נתונה. הגרפים המוצגים מבטאים את מערכות הלחץ בדרך כלל של גובה פני הים. המפענח של המפה הסינופטית מבין את נושאי השקעים, את ההשפעה הצפויה מכיווני הרוח וכמובן ההשפעה של מצבי לחץ האוויר באזור הממופה.

    ט. ישאל השואל ומהי "קלימטולוגיה"? איכא דאמרי חד הוא שני תחומים זהים העוסקים בחקר תופעות אטמוספריות וחיזוי מזג האוויר. יש המבחינים באומרם כי הקלימטלוגיה עוסקת בתופעות אקלימיות זמניות וחולפות בעוד שהמטאורולוגיה עוסקת במדע רחב אופקים של כדור הארץ והשפעתו על אירועי מזג האוויר. תחזית מזג האוויר המדוייקת יותר נערכת לתקופה של עד חמישה ימים , למרות שי תחזית ארוכה יותר בהסבר כי היא מתעדכנת מדי יום . נחשוב יחדיו מי הם צרכני תחזית מזג האוויר ? האדם בצאתו מביתו, בחינת הלבוש והצטיידותו לדרך, הטסים בשמי מרום לכל מטרה שהיא, המפליגים בימים ועוד ועוד.

    י. את פרק הסיום ברצוני להקדיש לנושא הקרוב לכולנו, היהדות ומדע המטאורולוגיה. לכולנו אין ספק כי "כוחו וגבורתו מלא עולם" לא לשוא אנו נושאים יום יום תפילה לבורא עולם "ותן טל ומטר" "משיב הרוח ומוריד הגשם" וכו' וכו' ויחד עם זאת כשאנו מעיינים בתלמוד אנו למדים כי חכמנו ידעו, הבינו ועסקו בנושא כוחות הטבע. במסכת בבא בתרא (דף כ"ה עמ' א) עוסקת המשנה בהרחקת נבלות, קברות והבורסקאי (מעבד העורות) מן העיר כדי למנוע ריח רע והשפעת הרוחות על תנודת הריחות ושם נאמר "אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי תדירא? אילימא תדירה ברוחות ?והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב:ארבע רוחות מנשבות בכל יום מורוח צפונית עם כולן שאילמלא כן-אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת ורוח דרומית קשה מכולן. דיון מעניין מועלה במסכת תענית (דף ג' עמ' ב) נאמר "אלא רוחות מנא לן דלא מיעצרי? אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא: כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאום ה' (זכריה פרק ב').בהמשך הדיון עוסקת הגמרא במעלתם של הרוחות,של העננים והשמש הבאים אחר הגשם. באותה מסכת בדף ו' עמוד א' דנה הגמרא בזמני היורה והשפעת חוזק ממטריו."יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים . דיון על מהו מלקוש בעיתו . שיא הדיון התלמודי בנושא המטאורולוגי הוא במסכת תענית (דף ט' עמ' ב). דיון תלמודי מה הם הסימנים לביאת הגשמים והסימנים להפסקתם , הגמרא גם מבדילה בין גשמי ארץ ישראל לגשמים בבבל. נושא אקלימי מופיע במסכת ברכות (דף נ"ט עמ' ב) "הרואה חמה בתקופתה ,לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר:"ברוך עושה בראשית" אחת התפילות ההודיה לבורא עולם. "מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה ..מאי מברכין? "מודים אנחנו לו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'" כך נברך ואי"ה נתברך.



    0 תגובות