3. האינטרס הציבורי הוא שכל תנאי מחיה שרלוונטי ויכול לסייע לראש ממשלה לתפקידו הוא יקבל על חשבון המדינה מסיגריות ועד בקבוקי שמפניה. בדיוק כמו שיש עלויות אבטחה הוצאות ביגוד ואיפור. כך גם ראוי שהוצאות נוספות שמשפרות ומוסיפות יכולת תפקודית עבורו הוא יקבל באופן הנרחב ביותר ולא בהסתכלות מצומצמת של צרי אופקים / פרגון.

4. כל הנ"ל לא אומר שלא יכולה להתקיים ביקורת – כזו או אחרת לגבי תפקוד ראש ממשלה במישורים הרלוונטיים לתפקידו והנגזרים ממהות תפקידו ומיכולת משילותו. אולם, נמאס מהאובססיביות והדה-לגיטימציה של שונאי נתניהו – ובעניין הזה אומר לכם: האהבה תנצח.

5. מעניין לאן נעלמו כל הגורמים ה'צדקניים' ואבירי שלטון החוק, לגבי עלויות בית הנשיא בזמן תקופת הנשיא הקודם – פרס התשיעי, (וכנראה גם עלויות בית הנשיא הנוכחי -'המצטנע') כשהעלויות היו פי כמה וכמה מעלויות בית ראש הממשלה, ורק הלכו ותפחו בשעה שתפקידו אינו כה משמעותי והנו בעיקר סמלי וייצוגי.

6. כל עוד לא הוכחה אשמתו של אדם, עומדת לו 'חזקת החפות' – בפרט של ראש ממשלה, שכבר מחפשים אותו בנרות ובפנסים, כבר כמעט 20 שנה.

7. הפרשנות המשפטית לנושא הסיגריות היא עניין של גישה של החוקר / השופט לנחקר / הנדון, הנגזרת גם מהסעיפים הקודמים.

8. גם ביחס לשיחות עם נוני מוזס, או לקשרי התקשורת בין ראש הממשלה לעיתון ישראל היום, שאולי יש בהם בעייתיות, אבל לפני שמעמידים וצולבים את ראש הממשלה בכיכר העיר, תעשו זאת קודם לעשרות חכים בהווה ובעבר בהקשר לקשריהם עם ידיעות וכלי תקשורת נוספים, וע"ע פרשת ביבי-טורס..

9. אולי די, אולי הגיע הזמן שראש ממשלה בישראל לא ייחקר או יועמד לדין, אא"כ יש מעבר לחשד סביר לביצוע עבירות חמורות ולא כאלו גבוליות שנתונות לאג'נדה תקשורתית שיפוטית כזו או אחרת.

10. אחרי שידועים לנו פחות או יותר הפרטים לגבי הפרשיות הללו, האינטרס הציבורי הוא דווקא למצות את החקירות ואת החקירות המסתעפות מכך ואולי גם לגבש נהלים מסוימים מכאן ולהבא, אך לסיים את כל הסאגה הזו כמה שיותר מהר, ולא הכניס את כל המדינה לשנים של דיונים משפטיים עקרים שיסתיימו בלא כלום, ויגררו את כל המערכת הפוליטית ואת התנהלות המדינה לחוסר יציבות מתמשך וארוך.