- רדיו קול חי - -

הגראי"ל: "עיקר חינוך הילדים – לדעת שיש רבש"ע ותורה"

ביטאון 'דגל התורה' יתד נאמן מפרסם הבוקר את מכתבו של מרן הרב שטיינמן לוועידת החינוך שננעלה היום בכינר. "עיקר החינוך הוא מה שמחנכים הילדים כבר מגיל הילדות, והחינוך הוא שיתחיל תיכף לדעת שיש רבש"ע, ויש תורה, ושהתורה זה העיקר, ועל כל מצוה יש שכר ועל כל עבירה יש עונש, וכל זה צריך להיות מושרש בלב הילד כבר מקטנותו עד אשר יִבָלַע בדמו".

דברים אלו כתב מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, במכתב קודש ל"ועידת החינוך" השנתית, והוקראו אתמול במשא הנעילה, כשהם מעוררים התרגשות רבה בקרב מאות המחנכים, אשר רבים מהם השתתפו במשאות החינוך הטהור שנשא רשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א, ב"וועידת החינוך" מאז יסודה.

"ועידת החינוך" השנתית ננעלה במשא מיוחד ומרומם מהגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, מרא דאתרא רמת אלחנן וחבר מועצגה"ת, אשר רומם את מאות המחנכים במשא הדרכה והכוונה מפורט ביסודות החינוך הטהור, כיצד למסור שיעור לתלמידים ועל אחריות המחנכים וההורים בהנחלת ומסירת החינוך מדור לדור. לאחר מכן נשמע בהתרגשות רבה משאו המעורר ודרכי הכוונה מהמשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א ודברי הדרכה וחיזוק מהגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, ראש ישיבת "אור החיים" וחבר מועצת חכמי התורה.

 "אין ילד חוצפן"

בוקר יומה השלישי של הוועידה נפתח כמידי יום בלימוד הדף היומי לאחר תפילת שחרית, ולאחר מושבי חינוך שנמשכו לילה קודם, תחת הרושם העז ממשא החינוך הנרחב מהגאון הגדול רב ברוך דב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז' וחבר מועצגה"ת ומשא הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א, ראש כולל "תורה וחיים" וחבר מועצת חכמי התורה.

במושבים שחלקם התקיימו במקביל באולמות מפוצלים, ליבנו את דבריהם של גדולי ישראל שליט"א. בהם עסקו גם במשנתו החינוכית של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א, כפי ששמע מפיו תלמידו הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, רב שיכון ה' ב"ב ומראשי ישיבת "אוצרות התורה", בהם הובא כי "אין ילד חוצפן": "שמעתי פעמים רבות ממו"ר מרן ראש הישיבה שליט"א, שלפעמים המלמדים נפגעים מתלמידים ויש להם טעות, אין ילד חוצפן. ילד מתנהג כמו ילד ויש לחנכו ולהדריכו. פעמים רבות שמרן שליט"א אומר למחנכים 'מה אתם רוצים הוא רק ילד', ויש ילדים שצריכים להשתולל ולהוציא את שובבות הנעורים. ומה שאומר רבנו שליט"א שרוב הצרות עושה אדם לעצמו הוא גם בחינוך הילדים, שהעיקר הוא להיות דוגמא ומופת ולהפוך את הבית לחממה של תומ"צ".

בשעת הבוקר התאספו מאות המחנכים לאולם המרכזי לשמיעת משא חינוך נרחב מהגאון הגדול ר"י זילברשטיין שליט"א.

משא הנעילה נפתח במכתב הדרכתו וברכתו המיוחד של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א ל"ועידת החינוך", אשר הוקרא ע"י הגאון רבי צבי אודסר שליט"א, ראש ישיבת "עטרת התורה" ומרבני הוועידה, ועורר התרגשות מרובה.

ב"יתד נאמן" הביאו את דברי הרבנים בפני מאות המחנכים בכינר. בקשב רב נשמע משא החינוך מהגאון הגדול ר"י זילברשטיין שליט"א, אשר התמקד בדרך להאיר את התלמידים בחשקת התורה וכיצד למסור שיעורים לתלמידים.

בדבריו העיד כפי שקיבל מרבו מרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל, כי יש 'לבנות' משלים מיוחדים לרתק התלמידים לעומק הסוגיות והסביר מה הכוונה 'משלים', כיצד ניתן לספר באופן חי ומרתק מעשה שאירע, לדוגמא, עם כלב שקרע רח"ל תפילין של אדם, ונתעוררו ב' שאלות: א. האם חייב בעלי הכלב, שהכניס את כלבו ברשות למקום בו שהו התפילין. ב. לגבי דין כפרה. במקרה זה הוברר כי הכלב הריח בשר, בעקבות זיעה שהייתה על התפילין ולכן קרען. אם החיוב מחמת 'שן', יש לדון באופן החיוב, כשהדבר צריך להיות ברשות הניזק וכאשר המזיק הכניס אף הוא את כלבו ברשות וכו' וכו' על זה הדרך. ואם מדובר ב'קרן', הרי שקרן אינו נוהג בזמננו ופטור. וכך התלמידים 'חורשים' הלוך ושוב את סוגיות הגמרא הנלמדות.

הגאון הגדול שליט"א, תיאר משיטת חינוכו של רבו מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל, ראש ישיבת סלבודקה וחתנו של מרן הסבא זצוק"ל, וכן מרבותיו ב"עץ חיים", שהחדירו בתלמידים חשקת התורה מקטנות בהיותם עושים 'עסק' מהנלמד, מציירים וממחישים את סוגיות הגמרא בתיאורים חיים במעשים שונים, מציבים תלמידים כבי"ד ומביאים בפניהם שאלות. "ראובן זרק כדור על שמעון בפרצופו. שמעון הדף את הכדור ונפל על לוי ושבר לו את המשקפיים. שאל הרב'ה שלי ב'עץ חיים' רבי אברהם חיים הקלמן זצ"ל, האם ראובן ושמעון חייבים. מיד התעוררה ריתחא דאורייתא בין התלמידים בדין אנוס, בכוח כוחו, האם מותר לשמעון להציל עצמו בממון חבירו וכו'. איזה סיפוק היה לתלמידים, זה תופס אותם. הם שלחו את השאלות לכל רבני ירושלים".

חשק בלימוד

במשא ההדרכה למאות המחנכים, הוסיף ואמר: "מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, סיפר לי פעם, באים אלי מלמדים וראשי ישיבות קטנות ואומרים שלילדים אין חשק לראות את הפשט בגמרא, מיד מחפשים מפרשים, מה לעשות. אמר להם מרן שליט"א דבר נפלא: 'תסלח לי מגיד שיעור, לך אין חשק! אם לך היה חשק ללמוד את הפשט והיית מכין טוב, הילדים היו נדבקים ממך וגם להם היה חשק!'

"להזהיר גדולים על הקטנים, זה נקרא 'זהר', לתת להם הפשט, הדברים הרי מזהירים, תזהיר אותם, תכניס בהם את הזוהר של הגמרא.

בהמשך עמד על המעלות הנצרכות במלמד, 'לא להיות רב'ה, רק להיות אבא, אם אדם הוא אבא, יש לו משמעת'. כן הרחיב במידת ירא"ש, והורה כי בשאלות הנוגעות לתלמודי התורה ולמלמדים, המרא דאתרא היכן שנמצא הת"ת הוא הקובע, יש לו סייעתא דשמיא והכל נחתך על פיו.

ללמוד מעט קדשים עם הילדים

פרק מרתק היה כאשר במהלך משא החינוך השיב הגאון הגדול שליט"א לשאלות המחנכים, כשהאולם כולו סער בשאלות מעשיות שהופנו ע"י המנהלים והמלמדים וזכו לתשובות בהירות.

בהמשך הביא הדרכות כפי ששמע מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, וסיפר כי "בכל בוקר היה מרן זצוק"ל, לומד עם גיסי הגאון רבי אברהם אלישיב זצ"ל, קדשים. מדוע, והרי השאלות שנשאל בכל התורה כולה היו הלכה למעשה. אלא, צריכים ללמוד קדשים.

"הרגו יהודים השבוע רח"ל, דם נקי נשפך בעשרה בטבת. אצלנו בשכונה אמרתי שצריכים קצת ללמוד קדשים, לפחות נגיד את הקרבנות. אצלנו בת"ת יש מלמד שמלמד קדשים ילדים קטנים וזה נפלא. צריכים ללמוד עם הילדים קצת קדשים, להחדיר בהם אהבה לביהמ"ק, לדעת שקרבן התמיד קוראים לזה היכל. מה זה 'היכל'. אנשים ברחוב לא יודעים. הראשונים אומרים, הכלכלה שבעולם זה מהשולחן בתוך ההיכל, הכל בא מתוך ההיכל. היה מן הראוי גם עם הילדים הנחמדים שלנו קצת קדשים ללמוד איתם.

"התפקיד שלנו להיות שגריר של הקב"ה", חתם הגאון הגדול שליט"א, את משא החינוך המרתק ובירך את מאות המחנכים.

ללמד מתוך שמחה עצומה

בהתרגשות רבה הזמין מנחה המעמד הרב זאב שכטר שליט"א, את המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א. במשך שעה ארוכה האזינו מאות המלמדים ליסודות החינוך ולמשא חיזוק נפלא ומעורר מהמשגיח שליט"א, שקרא לייקר ולהעריך את הלימוד בפני התלמידים, מתוך שמחה עצומה, ובפרט בדורנו כיום שרבו הניסיונות הכבירים הניצבים בפני הילדים והנערים. "הקב"ה נטע בעולמו שמחה, ומן הידוע מה שאדם שמח בו, הוא מתעלה בו ומוכן להקריב.

"בתחילת העבודה אצל צעירי הצאן, שעוד לא זוכים לחוש, מראים להם את הערכה, בפרט הרבה פעמים בגדר גדול שימושה יותר מלימודה, רואים מה הרב'ה מוכן להקריב בשביל ד"ת, בשביל מעלה, בשביל אמת, לתת הערכה אמיתית וזה נוסך באדם את השמחה. אפשר להשיג הכל ע"י שמחה, לכן היצה"ר עובד הרבה להביא עצבות ודכדוך, כי יודע שבזה גומר את האדם. אבל אם האדם יהיה שמח בעבודת השם, לא יוכל לקרב אליו. לכן מן הדברים החשובים לדעת לייקר אצל התלמידים את התורה, את המעלה, את העין טובה.

בד בבד צריכים להיזהר מאוד כמו שכתב מורינו הגר"ח קניבסקי שליט"א, במכתבו לוועידת החינוך, להיזהר מאוד ללמד רק כמו שנמסר לנו מדור דור, כיון שזה המעמיד.

לפני שנים רבות היה מצב כספי קשה מאוד אצלי בכולל. בא ח"כ שלנו חרדי ואמר שמוכן להחזיק את הכולל בתנאי שיקראו לו שם מסוים. אמרתי, בבקשה, אני צריך שמות? צריך כסף לשלם לאברכים. אחרי שהלך התחלתי לחשוב מאיפה יש לו כסף, הוא לא גביר, אלא ייקח מהמדינה ולא כ"כ רציתי. אבל חשבתי, זה יפה מאוד, אבל אתה אולי פרומער איפה שלא צריכים להיות. מדברים על אברכים שצריכים להביא כסף הבייתה. הלכתי למרן הגראי"ל שטינמן שליט"א שיהיה בריא, תמיד אני איתו כבר מקדמת דנא, ואמרתי לו, אולי אני מהדר היכן שלא צריך. אמר לי, אם אתה רק יכול אל תזדקק אליהם, אל תיקח. והביא לי את הגאון שאומר, הקב"ה אמר שיחזיר תורה לישראל, איך? יזרע פשתן, יקצור, יעשה רשת, יצוד צבי, יפשיט את העור, יעשה קלף ובזה תחזור תורה לישראל. שואל הגאון, מדוע צריך לבזבז כ"כ הרבה זמן? הוא רוצה לבד לכתוב ס"ת, ייכנס לסופר סת"ם יקנה קלף ויכתוב. אלא אומר הגאון, אם לא היה נקי מהתחלה, תורה לישראל לא תחזור. צריך להיות זך וטהור, בפרט הזריעה, המעמיד צריך להיות רק ממקורות הקדושה.

את משאו שנמשך עוד דקות ארוכות, סיים המשגיח שליט"א בברכת חיזקו ואימצו ועל הכל כמה צריך להתפלל לס"ד שהקב"ה ידריכנו בדרך אמת להצלחה.

לרומם התלמידים

מושב הנעילה נחתם במשא מיוחד מהגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, בדרכי החינוך. בדבריו עורר בחשיבות העצומה לייקר התלמידים, להעריכם ולשבחם, לעשות עסק מכל מילה שלהם, לעודד ולעודד. לומר לתלמיד, אתה יודע מה אתה יכול להיות, אני צריך אותך ראש ישיבה. אז הוא מתחיל ללמוד. לשבח ולרומם.

בדבריו עורר אודות פגיעה בתלמיד, אשר מי יודע אם המלמד שלו אינו נקרא רוצח, ח"ו. "אני אומר את הדברים בצורה חריפה כיון שקיימת המציאות הזו וצריך זהירות רבה ועצומה. וסביביו נשערה מאוד, הקב"ה מדקדק כחוט השערה, בפרט מה שאדם זוכה לינוק מילדות. זה עצום. כמו שילד בא ואומר 'ראיתי גמל', והרי הוא ראה דבורה גדולה. הילד בקטנותו כל דבר נראה בעיניו גדול וצריך זהירות נוראה. כל סטייה בגיל זה עלולה להחריב קומה שלמה בהמשך גדילתו, אתם עוסקים בבניית היסודות של דור העתיד".