"ויהי  מקץ שנתיים ימים" (מא' א') כתוב במדרש "אשר הגבר אשר שם בה' מבטחו" זהו יוסף "ולא פנה אל רהבים" ע"י שאמר לשר המשקים וזכרתני והזכרתני נתווספו לו שתי שנים ע"כ

לכאורה דברי המדרש תמוהים שבתחילה תיאר את יוסף כאיש אשר שם מבטחו בה', ובהמשך מציין שהיה בחוסר ביטחון ולכן נענש בעוד שנתיים מאסר!

ועוד קשה מדוע נענש יוסף בזה שביקש משר המשקים שיזכור אותו הרי כל אדם צריך עשות השתדלות מועטה ?

"הרש"ש" וכן "הבית הלוי" שבאמת התורה התירה  לאדם לעשות השתדלות אנושית כמו שאמרו חז"ל יכול אדם יושב ובטל ולא יעשה שום השתדלות לפרנסתו תלמוד לומר "למען יברכך וכו' בכל אשר תעשה" אבל שיעור ההשתדלות שונה מאדם לחברו כפי גודל בטחונו בה' כך צריך למעט בהשתדלות. לכן יוסף הצדיק לפי מדרגתו במידת הביטחון גם השתדלות מועטת אצלו הייתה מיותרת ולכן נענש, וזה כוונת המדרש אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו זהו יוסף ולעולם לא פנה אל רהבים, והראיה שהוא היה בדרגה גבוהה של ביטחון מזה שכשהוא פנה לעזרה משר המשקים מיד נענש, כי זה מיותר.

החפץ חיים הביא בספרו מעשה בחסיד שהיה סובל מקיבתו והרופאים אסרו עליו לאכול מאכלים שמתבשלים הרבה זמן, ושאל את רבו האם יכול לאכול הוא קוגל לכבוד שבת?, ענה לו רבו שלא ידאג ויכול לאכול לכבוד שבת קודש ובודאי ששבת היא רפואה ולא יאונה לו כל רע.

חזר האיש ושאל באמת רבינו הקוגל לא יזיק לי? אמר לו הרב לא! מכיון ששאלת בשנית זה מוכיח שאמונתך בכוחה של השבת רופפת אצלך אתה חייב למלאות אחר הוראות הרופא, כך גם אצל יוסף הצדיק אם היה עושה השתדלות קטנה של "כי אם זכרתני" אין בזה שום בעיה זו השתדלות נורמלית, אולם מכיון שחזר על זה פעם נוספת "והזכרתני אל פרעה" לבעל בטחון כמו של יוסף זהו חוסר בטחון ולכן נענש.

"החתם סופר מבאר שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, דהיינו אשדם שמאמין אך ורק בקב"ה מסייעים לו מן השמיים שיאמין רק בו, אבל אדם שבוטח בנדיבים, משמיים מוליכים אותו בדרך זו, ונותנים לו לראות שבדרך זו הוא לא יצליח ומימלא יגיע למצב שרק ה' יכול לעזור לו, וזו הכוונה של המדרש על מה שנענש יוסף,

"וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה"(מא,ח)

פרעה חולם חלום שמטריד את מנוחתו, החולם חוזר על עצמו במשך זמן מסוים ופרעה לא מוצא מנוח לנפשו עקב החלום, הוא מבקש את עזרת חרטומי מצרים בנושא והתשובות שלהם לא מספקות, הוא לא מגלה להם שמדובר בחלום אחד והם מתייחסים לנושא כאילו מדובר בשני חלומות והם רק מנסים לבטל את חלומו של פרעה, 7 בנות אתה מוליד 7 בנות אתה קובר, 7 מדינות אתה כובש 7 מדינות מורדות בכך, פרעה מבין שמדובר בחלום ושמשמיים מנסים להעביר לו מסר , לא הגינוי שהוא יהיה מוטרד בחלום שיאמר לו כמה ילדות יהיו לו, הוא לא היחיד שנולדות לו בנות 7 בנות זה הגיוני באותם  ימים מה הוא שונה מאחרים?

ואז מגיע יוסף הצדיק , מה גרם לפרעה לשמוע את הפתרון שלו?

יוסף פותר את חלומו של פרעה המילה פותר היא אותיות תופר כפי שמסביר "הבן איש חי", דבר ראשון יוסף תופר את שני החלומות ומציג לפני פרעה שמדובר בחלום אחד מה שהחרטומים לא ידעו לאמור לפרעה, דבר שני הוא מציג בפניו את התמונה המלאה, למה החלום מה הוא בא לסמל והכי חשוב מה הפתרון, יוסף אמר את הדברים בזכות חסדי הבורא שדאגו שהוא יבין את החלום, אבל פרעה שלא מבין שרוח הקודש מדברת מפיו של יוסף , הדברים מבחינה הגיונית היו נשמעים נכונים, יוסף לא רק שהציע לאסוף את התבואה הוא הסביר לפרעה גם אייך לשמר את התבואה , באותם ימים לא היו מקררים  ואומנם אפשר לאסוף תבואה אבל השאלה איך לשמר אותה?

יוסף היה בקיא בהנדסת מזון ופירט בפני פרעה את צורת האחסון מה שגרם לפרעה למנות אותו למשנה למלך, הוא הבין שמדובר באדם רציני ביותר, הוא לא ניסה לבטל את חלומו של פרעה כמו החרטומים , הוא נתן לו את התחושה הנכונה.

גם בחיי היום יום שאדם מוטרד מנושא מסוים הוא ניגש ושואל שאלת רב, הרב מציג בפניו את התמונה המלאה של הבעיה שלו וגם מציע לו פתרון.

אדם יכול לבוא לרב ולבקש את ברכתו ועצתו בכך שהוא יזכה בקרוב להיפקד בבנים לעבודתו השם יתברך , אותו אדם שבא לרב לקבל את עצתו ושמדובר בתלמיד חכם  יראה שמיים הוא חייב לעשות כל מה שהרב אומר כדי שהדבר יצליח, ואז אותו אדם מקבל את ברכת הרב והוא אומר לו שהוא צריך לקבל את השבת שעה אחת לפני הזמן, שעה לפני הדלקת נרות שביתו יהיה מוכן כאילו עכשיו זמן הדלקת נרות. נשאלת השאלה מה הקשר בין קבלת שבת לזה שאשתו תפקד?

אז לא תמיד הדברים מובנים, הרב כמו יוסף "תופר" לנו את התמונה המלאה של החיים שלנו ועל פי זאת הוא נותן לנו את העצה, שאדם מקבל את השבת שעה לפני הזמן הוא מביא ברכה גדולה לביתו, שמקבלים את השבת שעה לפני הזמן , הדבר משפיע ישירות של שלום הבית פחות מריבות ומחלוקות , ושאדם פחות כועס ורגוע נפשית הדבר משפיע על הבריאות שלו וכמובן על עוד דברים גופניים הכרחיים בתפקוד האדם, כי שאדם למשל אוכל שהוא כועס או בלחץ הדבר מהווה סכנה גופנית בשבילו, לעומת זאת שהוא אוכל בנחת ובישוב הדעת האוכל יותר ערב לו ומתעכל בגופו בצורה טובה ומועיל לו.

וכדי ל"פתור" בעיות בחיים ולזכות לראות ישועות רבות מומלץ לקבל את השבת שעה לפני הזמן ורבים שפעלו בדרך זאת זכו לראות ישועות.

כי שאדם מכניס את השבת בלחץ והכול אצלו מאורגן בדקה ה90 הוא מגיע מותש לשבת ולא רגוע ודבר משפיע על שלום הבית שלו ועל חינוך הילדים שלו, ומי שרגיל לקבל את השבת בכזה "לחץ" הוא גורם לחלילה לחוסר שלום בית גם אצל הילדים שלו , כי הם יתחתנו והם יהיו רגילים גם לקבל את השבת בלחץ ,ולכן בדרך זאת של  קבלת השבת מוקדם יותר ההשפעה היא לתווך ארוך, וניתן לפתור בעיות רבות בחיים בזכות קבלת שבת מוקדמת.

"כמה רמזים על שבת מקץ-חנוכה"

פרשת מקץ ידועה כפרשת האורות שכמעט תמיד נופלת בזמן החנוכה ורמזים רבים הובאו בדבר אף אנו נביא כמה ב"ה: קראתי מחכמי הספרדים שבפסוק "שובו שברו לנו מעט אוכל וכו' נמצא רמז מאלף : "שברו לנו" נשבור ונחלק את מלת "לנו" לחצי ז"א ל=30 נ=50 ו=6 86 לחלק לשתיים עולה 43 לאחר מכן נוסיף את ה"מעט" שבמלה "אוכל" שהיא כמובן האות "א" כך יוצא לנו 44 כמניין הנרות.

עוד דבר שאומרים מאחד האדמו"רים נר בגימטרייה 250 נכפיל בשמונת ימי החנוכה יצא 2000 נוסיף כה' שזהו התאריך שבו חל החג' יצא לנו: 2025 כמניין התיבות בפרשה.

רמז נוסף  – בפרשה חולם פרעה שני חלומות נוסיף את פרטי החלומות של פרעה ואת פתרונם וכך יצא: שני חלומות + שבע פרות בריאות + שבע פרות רזות + שבע שיבולים בריאות + שבע שיבולים דקות + שבע שני שבע + שבע שני רעב = מד' שזה 44 כמניין הנרות. ועוד ניתן לומר שרמז זה קשור בחלומות ואם נהפוך את המספר מד' יצא לנו "דם" וידוע שאדם שחולם על דם מראה שנמחלו עוונותיו וזה בדיוק מתקשר לחג החנוכה שזהו המועד האחרון לחיתום ובאפשרותנו לבקש שימחל הקב"ה על עוונותינו וחטאינו.