לאחר שלא ביקר תקופה ארוכה, הגיע השבוע שר הבריאות ליצמן למעונו של מרן הגראי"ל שטיינמן, יש שראו בביקור זה שמצטרף לביקור המשותף של האדמו"ר מגור אצל הגראי"ל סוג של חזרה לשיתוף פעולה מלא בין הסיעה המרכזית לדגל התורה.
כעת, לאחר שהוחלט כי דגל התורה תתמוך במאבק חסידות גור בערד, יוצא סגן ראש עיריית בני ברק מנחם שפירא בראיון לעיתון יתד נאמן ופותח את הקלפים. הוא מסביר מדוע בדגל התורה תומכים במאבק, ומדוע זה צריך להיות הדדי.
נפל דבר בישראל. לראשונה, במסגרת מאבקים מקומיים בין חילונים לחרדים, חוללה קדושת בית כנסת בעיצומה של שבת קודש. האם כמנהל המחלקה המוניציפאלית ידוע לך על תקדים כזה?
אנחנו מכירים הרבה מקומות שישנם חיכוכים בין האוכלוסיה הכללית-חילונית לחרדים, לעיתים בין דתיים לחרדים ולצערינו גם היו מקרים של חיכוכים בין שני צדדים בתוך הצבור החרדי. אבל מעולם לא היה מקרה שנשלחו אנשים באופן ממוסד ומאורגן להפריע לתפילה בבית הכנסת לצורך השגת מטרות פוליטיות והצרת רגליו של הציבור החרדי מתוך מחשבה של "פן ירבה", וזאת תוך כדי רמיסת השבת וקדושתה.
עוד עיר בישראל הצטרפה לרשימה הלא מחמיאה של רשויות מקומיות המתנכלות לצבור החרדי כדי להצר את צעדיו…
לצערינו אנחנו חווים את ההתנכלות בכמה מקומות ברחבי הארץ, והם לא רבים. לדגל התורה יש מעל מאה נציגים ברשויות המקומיות בארבעים וחמישה ערים, וברוב רובם של המקומות המאופיינים באוכלוסיה מעורבת, היחסים עם ראשי העיר הם בשיתוף פעולה הדוק ופורה ומתוך כבוד הדדי. לצערינו ישנם מקומות בהם ראשי העיר אינם רואים בעין יפה את התפתחותו של הציבור החרדי ומתוך כך הם מסיתים לשנאה ומנסים לסכסך בין הציבור החרדי לאוכלוסיה הכללית, תוך שהם מהלכים אימים על הציבור הכללי כאילו החרדים משתלטים על העיר.
אני רוצה לציין כי גם במקומות אלו, רוב הציבור איננו הולך שולל אחרי תעמולת הכזב הזו והשנאה המפלגת שראשי העיר מנסים לפזר. אבל עלינו לדעת כי המקרה המחריד שארע בערד איננו מקרה מקומי, אלא הוא חלק מתופעה ארצית ידועה, אף אם מוגבלת, שקבלה ביטוי חריף יותר ומסוכן יותר ממה שהיה עד כה.
מה קרה עכשיו שהמקרה האחרון הסעיר את כולם והפך לקונצזוס חרדי, מה שלא היה עד כה?
אנחנו סובלים מהמגמה הזו כבר זמן רב בשכונות המעורבות בירושלים, בחיפה, מודיעין וערד. בירושלים לא נותנים לנו לפתוח מוסדות חינוך וילדי השכונות נאלצים לכתת רגליהם לשכונות סמוכות ולעיתים מרוחקות, בו בזמן שיש מבנים מתאימים בתוך השכונה. ההסתה גרמה לכך שהקיצוניים הרחיקו לכת ואף קרעו את חוטי העירוב לשבת קודש.
בחיפה למשל מפורסם המאבק של בית הספר 'נתיבות משה' בקרית שמואל שעד עכשיו אין להם מבנה, בזמן שהיתה להם הקצאה עוד מימי כהונתו של עמרם מצנע, והעיריה לקחה להם את ההקצאה. כך גם המתנ"ס הקהילתי של הציבור החרדי בשכונת נווה שאנן שנבנה בכספי מפעל הפיס והקהילה החרדית, עומד מוכן לתפעול, והעיריה, כהתנכלות לשם התנכלות, מותירה את המקום סגור, מסוגר ומסורג.
כך גם גם חסידי גור שנאלצים להסיע את הילדות לשכונת חליסה המרוחקת, כאשר קיימים מבנים שנבנו לשמש כבתי ספר, והעיריה מקצה אותם למטרות אחרות ובלבד שלא יועברו לצבור החרדי, ואף חסידי בעלז שקנו מבנה לבית הספר בכספם, וראש העיריה הלך לערכאה אחרי ערכאה במגמה למנוע מהם רשיון הפעלה. אלה הם רק דוגמאות על קצה המזלג שנציגנו ברשויות ושלוחי דרבנן הרב גפני, הרב מקלב והרב אשר פועלים יום יום על מנת לשנות מציאות זו.
ומה קרה עכשו?
עכשיו – בגלל חומרת המקרה האחרון, שלו היה קורה בחו"ל, ודאי היה גורם לסערת רוחות בכל העולם היהודי ומדווח כתקרית אנטישמית ממש – גרם הדבר לאיחוד כל החוגים החרדים שהחלו לפעול בשילוב כוחות לא רק נגד התופעה המקומית החמורה בערד, אלא נגד כל המגמה של הסתה אנטי חרדית ונגד פגיעה באורח חיים תקין של יהודים חרדים בכל רחבי הארץ.
המקרה המחריד של הפגיעה בקדושת בית הכנסת בערד מזעזע ומטלטל לא רק אנשים חרדים. רובה של האוכלוסיה בארץ היא מסורתית, וגם מי שאיננו מסורתי אך לא איבד את הניצוץ היהודי האחרון, מבין את חומרת הענין ומתחיל להפנים מה קורה, כאשר מאפשרים הסתה המגיעה עד כדי חילול בית כנסת כמו בגרועות שבתקופות העבר. זה הזמן הנכון והמקרה הנכון שיכול לעורר את דעת הקהל הכללית, עד כמה רחוק יכולים להגיע פירות ההסתה.
ואיך באמת מביאים את הדבר לידיעת הציבור הכללי על מנת שיבין את הסכנה שבתופעה?
זו אכן הסיבה שבגללה התכנסו השבוע נציגי כל הסיעות החרדיות אצל הרב ליצמן, כדי להעלות את הדבר על סדר היום הציבורי ולא נרפה עד שהצבור כולו יוקיע את התופעה והמגמה תשתנה. התופעה שראשי ערים מתנכלים ומסיתים נגד חרדים, חייבת להפסק. פעלנו ואנחנו פועלים בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א וכך גם ננהג בהמשך המאבק הציבורי.