אנשים רבים שפתחו בימים אלה את תיבות הדואר שלהם, הופתעו לגלות שהצהרות שהופיעו בעבר במדורי דיווחי הפוליטיקה קיבלו צורה אמתית, חיה וקיימת במציאות. קשה להאמין שזה עובד במדינת ישראל, אבל 'תוכנית חיסכון לכל ילד', כפי שמכנים אותה במשרד האוצר ובביטוח הלאומי, עברה את כל שלבי המכרזים ובחירת הגופים שינהלו את הכספים, וכעת אנו על סף הישורת האחרונה. מכתבי הביטוח הלאומי נשלחים אל הורי הילדים בימים אלה, והם מוזמנים לבחור את הגוף ואת האופן בו יתנהלו תכניות החיסכון של ילדיהם.

נתחיל במעט רקע היסטורי בקצרה: במסגרת הדיונים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות לקראת הרכבת הממשלה הנוכחית, סוכם כי הקיצוץ בקצבאות הילדים שהונהג על ידי הממשלה הקודמת – יבוטל. המפלגות החרדיות לא הסתפקו בכך, ודרשו שתהיה גם תוספת מעבר לביטול הקיצוץ, הדיונים התארכו, ובסופו של דבר נקבע כפשרה שמשרד האוצר באמצעות הביטוח הלאומי אכן יוסיף עוד 50 שקלים בכל חודש עבור כל ילד, אלא שבמקום להעביר את הסכום הנוסף לחשבון ההורים, הכספים יועברו לחיסכון עבור הילד עד הגיעו לגיל 18, אז יוכל למשוך את הכסף ולעשות בו כרצונו.

המאבק: בין הרצוי למצוי

עם מלאות לילד 18, הוא מוזמן לבוא ולמשוך את הכסף כאוות ליבו, כשמענק נוסף בן 500 שקל יצטרף כמענק פרישה. כדי לעודד את הילדים לחכות עם החיסכון עד לגיל 21, זמן בו הילדים בשלים יותר, מציעה המדינה מענק עידוד נוסף בן 500 שקל למי שימתין עם המשיכה שלוש שנים נוספות. התוכנית כולה לאורך כל ימי חייה, פטורה מדמי ניהול. ולא שהבנקים וקופות הגמל חשודים בנדיבות יתר, אלא פשוט משום שהמדינה משלמת אותם. וזאת בניגוד לחיסכון במוצר פיננסי שקיים היום בשוק כמו קרן נאמנות, פוליסת חיסכון או אפילו מוצר הגמל להשקעה החדשה, שכולם גובים דמי ניהול של 0.7%–1% בשנה. להורים ניתנת גם אפשרות להכפיל את הסכום ל־100 שקל לכל ילד, כאשר 50 השקלים הנוספים ייגרעו מקצבת הילדים שמגיעה היום לחשבון הבנק, וגם תוספת זו תהיה פטורה מדמי ניהול.

למען האמת, בסיס התוכנית יושב על נוסחה ישנה שהוצעה לראשונה לפני כעשור. אבות רבים לרעיון מוצלח זה לפי שיטתם, ועם הדיונים הקואליציוניים הוא הועלה שוב על ידי פקידי האוצר. הח"כים החרדים לא ממש אהבו את הרעיון, כיון שעל פי ראיית העולם החרדית המקובלת, קצבאות הילדים נועדו לסייע להורים בעול הכלכלי שכרוך בהחזקת משפחה ברוכת ילדים, והן אינן אמורות ללכת לכיסם של הילדים.

בבחירה בין הרצוי למצוי, הוברר כי רק מסלול זה יביא תוספת ורווחה מעבר לביטול הקיצוץ. היה זה שר הבריאות יעקב ליצמן, שבניגוד לרעשים שעשו אי אלו חברים, זיהה מהר את מפת המציאות הפרקטית וסגר על המהלך מול שר האוצר משה כחלון ופקידי משרדו.

במבט על התוכנית, צריך לומר כי אכן 50 השקלים הנוספים לא יגיעו לכיסם של ההורים, ברם, לטווח רחוק, התוכנית מבטיחה סיוע לגידול משפחות ברוכות ילדים. בחברה החרדית – בניגוד למגזר הכללי בו הצעירים אחראים בעצמם לגורל נישואיהם – כל תוכנית חיסכון שנשמרת עבור הילדים לקראת בואם לגיל 18, גיל השידוכים, בהחלט ברוכה ומסייעת בהוצאות המרובות של הנישואין.

בתחילה דובר כי רק קופות גמל יזכו בניהול תיקי החיסכון, וזאת משום שהמדינה ראתה לנכון כי בחיסכון לטווח ארוך, עדיף ללכת על קופות בהן ישנה תנודתיות רבה יותר וממילא אפשרות לתשואה גבוהה יותר מהבנקים, שאמנם מבטיחים יציבות אך גם תשואה נמוכה יותר מהממוצע היחסי בקופות הגמל. לקופות הגמל יתרון נוסף, והוא: הגמישות. בשונה מהבנקים, קופות הגמל בנויות כך שישנה אפשרות לנייד את התיק תוך כדי תנועה, מקופה לקופה וממסלול למסלול.

בנוסף לקופות הגמל, גם בנק הדואר, כגוף שפועל מטעם המדינה, נכנס לכלל הזוכים בניהול תיקי החיסכון. דא עקא, בתקופה שבה נוהל המהלך, היה בנק הדואר במצב קשה ואפילו מכתבים לא הגיעו ליעדם בפרקי זמן סבירים. היה חשש שציבור גדול, שחש נוח יותר עם המוצר המוכר של החיסכון בבנקים, יירתע מקופות הגמל ויעדיף את הדואר. בשל כך, דרש ליצמן ממשרד האוצר, שכל הבנקים ייכללו בתוכנית. כיום, הדואר עומד במצב שונה לגמרי, אך בינתיים זכו כל הבנקים מההפקר.

הדרישה: להעלות את הקצבאות

מי שניצב בראש המנגנון האחראי בפועל על העברת הכספים הוא פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי. בשיחה עם 'בקהילה' הוא נשמע קרוב מאוד לעמדה של ליצמן. "הייתי רוצה לראות קצבאות ילדים מוגדלות כצורתן הרגילה", הוא אומר בגילוי לב, "אך ראיתי כי פרקטית זה לא הולך לקרות, ולכן מיהרתי לאמץ את היוזמה ולדחוף אותה".

מהי עמדתך על קצבאות ילדים בכלל?
"לא כולם מכירים בצורך הזה, אבל אני סבור כי קצבאות ילדים זהו אחד הכלים המרכזיים למניעת העוני. רמת הקצבאות בישראל נמוכה, ובהחלט יש מקום להעלות אותה בהדרגה ל-400 שקל לחודש לכל ילד, שזהו הממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, ברור שהדבר לא יכול להיעשות ביום אחד, ונדרשת תוכנית רב שלבית. התיקון של הלפרט לא היה הגיוני לדעתי. אין לי ספק שכמדיניות צריך לתת יותר, אבל זה לא הוכיח את עצמו כשנתנו לכל ילד נוסף סכום גבוה יותר. זה לא הועיל להורדת העוני.

"כזכור, היה קיצוץ לפני 4 שנים, התנגדנו לו בתוקף רב, אך לא צלחה דרכנו. עם הקמת הממשלה הנוכחית, הנושא עלה כאחד התנאים של המפלגות החרדיות. שמחתי לשמוע שהקצבאות יחזרו לרמה הקודמת, אלא שנוצר ויכוח האם זה ייעשה בצורה של קצבה, או שניתן להוסיף אלמנט אחר".

אבל זו כבר לא קצבה להורים
"המהות היא אותה מהות, אלמנט החיסכון הוא נושא משני, לכן, בפרקטיקה ובפשרות של החיים, הבנתי כי לא תינתן כעת האפשרות להעלות את הקצבאות לרמתן המלאה, והחיסכון יהיה חלק מהרמה הקודמת. לאורך שנים חשבתי שצריך קצבה לילד, כי הרי זו עזרה למשפחה לגדל אותו, ואילו חיסכון זה משהו אחר, אבל עדיין יש כאן מכשיר שהילד מקבל כסף וזה בהחלט עוזר להורים, כי ככל שהמשפחות יש להן פחות אמצעים, הן יותר מתקשות להוציא את ילדיהן לחיים ברמה טובה, והדברים נכונים שבעתיים בפרט בחברה החרדית שההורים נושאים בעול הנישואין".

מי היו מובילי התוכנית?
"היוזמה עלתה לראשונה לפני 10 שנים, בתקופת שבה בוז'י הרצוג כיהן כשר הרווחה, אבל החוכמה היא לממש. צריך את הקונסטלציה המתאימה, וטוב שזכרנו את התוכנית כשהנושא עלה עם הרכבת הממשלה וכך היא יצאה לפועל. האדריכלים המרכזיים כעת הם שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן, בתמיכה של סגן שר האוצר יצחק כהן, שר הרווחה חיים כץ, גורמים מקצועיים וגם מהביטוח הלאומי".

מדובר בסך הכול על 50 שקל לחודש. זה לא הרבה.
"אני מקווה שזה לא יישאר ב-50 שקל לילד, ושאם אכן תהיה תוספת תקציבית, שהדבר יחולק בגמישות, שיגדירו אוכלוסיות מוחלשות שצריכות את זה יותר ולהן יתנו יותר. זהו שלב שלא מדברים עליו, אבל כצופה פני עתיד אני מניח שיתכן סיכוי לא מבוטל כי כמו שמשנים בקצבאות אחרות כך יוכל לקרות גם כאן".

מה החשיבה העומדת מאחורי תוספת ה-500 בגיל 18 ותוספת שוב בגיל 21, האם יש רצון שלא ימשכו את זה גם בגיל 18?
"אכן, רוצים לעודד את הילדים שלא יוציאו את החיסכון כשהם מדי צעירים. רוב הילדים בגיל הזה לא עומדים ברשות עצמם, ולכן נתנו את מענק העידוד להשאיר".

מדוע לא מאפשרים להורים להפקיד את כל קצבת הילדים בחיסכון לילד?
"יש נכונות של המדינה לתת את אותן הטבות של פטור מדמי ניהול ופטור ממס על רווחי ההון גם על 50 השקלים הנוספים שההורים יפקידו, אבל לא רצינו שההטבה הזו תהיה לעשירים, חשבנו ש-50 שקל זה סכום שיותר מתאים לאוכלוסיות הפחות חזקות, ולכן הגבלנו את הסכום שניתן להוסיף כדי לא לתת יתרון לעשירים".

ההמלצה: מסלול ברמת סיכון גבוהה

המכרז לתוכנית 'חיסכון לכל ילד' נסגר עם לא פחות מ-21 בנקים וקופות גמל, ובהם שלושה מסלולי השקעה, שהגיעו לקו הגמר וזכו באפשרות להתמודד על לבכם ועל כיסכם. העובדה כי מדובר בתוכנית חדשה, עם סל אפשרויות רחב כל כך, ועוד לא דיברנו על האופציה להוסיף 50 שקל מקצבת הילדים – גוררת שאלות והתלבטויות רבות מצד ההורים. 'בקהילה' עושה סדר בסל האפשרויות, ומנסה בעזרת מומחי חיסכון לענות על השאלות הרבות שמתעוררות.

ללא ספק, השאלה המרכזית ביותר היא אפיק ההשקעה. האם ללכת על קופות גמל, אולי על מסלולי הבנקים, ובכלל, באיזה מסלול השקעה לבחור?
לפני הכול, חשוב לחלק ולהבחין בין האופציות השונות, בהתאם לרמת הסיכון והסיכוי הגלומה בהן. התשואה בקופות הגמל, מעצם טבען ומהותן, תלויה בשוק ההון וברמת הסיכון של המסלול שנבחר. מי שיבחר במסלול סולידי יותר, צפוי לתשואה נמוכה יותר, ומי שיבחר במסלול מוטה סיכון עשוי לצפות לתשואה שנתית גבוהה יותר. לדוגמה, עבור הורה שיכפיל את הסכום, והילד ימשוך את הפיקדון בגיל 21 – אם מדובר בחיסכון בבנק במסלול של ריבית ריאלית של 2% בשנה, הסכום הצבור יעמוד על 39.4 אלף שקל. אם יחסוך בקופת גמל, בהנחה שהשוק ימשיך לייצר תשואה שנתית ריאלית של 4% – יקבל 50.3 אלף שקל.

על פי מחקרים רבים בתחומים דומים, עולה כי רוב האנשים נוטים שלא לבחור, ומשאירים את הזירה לגזירת ברירת המחדל. אז בדקנו מה היא מציעה, וממנה הבנו כי למרות הכנסת הבנקים לסל האפשרויות, המדינה בהחלט רואה לנכון – בהתחשב בכך שהתכניות ברובן אמורות להיות ארוכות טווח – שיש מעלה גדולה לקופות הגמל. וכך אומרת ברירת המחדל: אם הילד מעל גיל 15, תיפתח עבורו תוכנית חיסכון בבנק שבו מופקדת קצבת הילדים, אבל אם הילד מתחת לגיל 15, תיפתח עבורו קופת גמל מבין אחת מקופות הגמל הקיימות בשוק, אם כי מסלול ההשקעה יהיה סולידי. עבור ילדים שייוולדו אחרי ינואר 2017, כאשר מדובר בילד ראשון, תיפתח קופת גמל. כשמדובר בילד שני ומעלה, תיפתח עבור כל אחד מהילדים תוכנית חיסכון או קופת גמל בהתאם לבחירה שבוצעה עבור הילד הקודם.

"בנק מבטיח תוכנית חיסכון עם תשואה ידועה ומובטחת", מאשר לנו איתי יעקב, מנהל תיקי הגמל ותוכניות 'חיסכון לכל ילד' ב'מנורה מבטחים', "לעומת זאת, בקופות הגמל יש יותר תשואה כשרמת הסיכון גבוהה יותר. התנודתיות, זה השינוי המהותי. הבדל נוסף וחשוב, אם הלכת לבנק לא תוכל לנייד את התוכנית, אבל בקופות הגמל אפשר לנייד ואפשר לשחק בפנים. כשמדברים על חיסכון לילדים שזה לטווח ארוך יחסית, יש לזה משמעות קריטית. תאר לך שבחרת במסלול ריבית קבועה ופתאום תהיה אינפלציה, ולכן, משרד האוצר בברירת המחדל הולך על קופות הגמל, למעט את אלה שמלאו להם 15 במאי 2015, כי הם הולכים על מסלול קצר מועד. אם אתה שואל אותי מה עדיף, גמל או בנקים, אני חושב שההכרעה של המדינה די ברורה".

אני מבין ממך ששווה יותר ללכת על סיכון מוגבר?
"בשוק ההון ישנו כלל בסיסי – לאורך זמן. ככל שאפיק ההשקעה שלך תנודתי ומסוכן יותר, סביר להניח שגם תקבל עליו תשואה גבוהה יותר. לכן, מכיוון שפיקדון בנקאי נמצא בסיכון נמוך – התשואה שסביר שנקבל עליו תהיה נמוכה מאוד. יועץ השקעות אמור, בין היתר, להתאים ללקוח את מידת הסיכון בהתאם לצרכיו הכספיים, אופיו, ומידת הסיכון שהוא יכול לקחת. ככל שטווח ההשקעה גדול יותר, כך יש תשואה גבוהה יותר. וגם אם יש משבר, יש מספיק זמן לתקן. במקרה הזה מדובר על חיסכון לטווח ארוך, ומה גם שבסך הכול אלו רק 50 שקל, לכן אני מניח שהבחירה האקטיבית תהיה בכיוון של האפיק ברמת סיכון גבוהה".

איך בוחרים בין קופות גמל?
"בגלל שמדובר על חיסכון לטווח ארוך", אומר יעקב, "צריך לקחת בחשבון את גודלו של הגוף בו תנהלו את התוכנית, את היכולת שלו להישאר יציב אורך זמן ולתת שירות לאורך 18 שנה, שזה אורך החיים של התוכנית. אם זהו גוף שהיה פה לפני 18 שנה ויהיה פה בעוד 18 שנה. היציבות נמדדת בהיקף הנכסים, מי שולט בהם, האם הגוף עובר ידיים או שהניהול קבוע ויציב, אילו מוצרים נוספים הוא מנהל וכמה הוא עמיד בפני טלטלות. אלה נתונים ידועים, ולכן כשמסתכלים על השמות של הגופים ושואלים מי הם היותר יציבים, כל אזרח יכול לומר לעצמו תשובה ברורה".

למה לא נותנים אפשרות להוסיף כסף פרטי מעבר ל-50 של המדינה ו-50 נוספים מקצבת הילדים?
"כיון שהמדינה משלמת את דמי הניהול, הגבילו את המוצר הזה. אבל יחד עם זאת, כל לקוח, יכול לפתוח במקביל, באותה חברה בה מתנהלת תכנית החיסכון של הילד, עוד תיק לניהול כספים נוספים במסגרת 'קופת גמל להשקעה', שם התקנון זהה וכך ניתן לשמור על הכסף נזיל".

להערכתך, כמה אנשים לא יבחרו בשום מסלול, ו'יזכו' בברירת המחדל?
"כרגע אין שום אינדיקציה שתיתן את הכיוון בו הולכים הדברים. עם זאת, ברור שיהיה פלח לא מבוטל באוכלוסייה שלא יבחר בשום מסלול, אבל אנחנו מצדנו בהחלט רוצים להביא את המוצר למודעות הציבור ולגרום שיהיו כמה שיותר אנשים שיבחרו אקטיבית. אין לנו כרגע נתוני אמת כמה בחרו ובמה, כי הכול עובר דרך הביטוח הלאומי. רק בינואר, מועד ההעברה הראשונה, נדע מה מתחיל לזוז. אבל אני מריח שיש 'באזז' גדול בנושא, והוא ילך ויגבר ככל שנתקרב ל-01/06/2017, המועד האחרון שנקבע להרשמה לתכנית".

כמה מסלולים יש בתוך קופות הגמל?
"בגדול, יש 3-5 מסלולי השקעה. יש את מה שמאופיין כבעל סיכון מועט, ברירת המחדל של המדינה לאלה שלא יבחרו והם מתחת גיל 15, וזה יתבצע בחלוקה שתעשה המדינה בין קופות הגמל. את התמהיל של הסיכון המועט מגדירה כל חברה לעצמה בין מניות ואיגרות חוב ברמות סיכון כאלו ואחרות".

ומה לגבי שומרי תורה ומצוות, יש להם פתרון נפרד?
"כל גוף יכול להחזיק 'מסלול כהלכה', ולהבדיל יש גם מסלול שמתאים לשריעה האסלאמית. אגב, ב'מנורה מבטחים' יש את המסלול ההלכתי בפיקוח הבד"ץ לכל המוצרים, ולא רק לתוכנית הספציפית הזו".

האם העובדה שסך הנכסים ב'מסלול כהלכה' קטן יחסית לאפיק ההשקעה הכלליים, לא מקטינה את סיכויי הצמיחה שלו?
"אני יכול לדבר על מה שקורה ב'מנורה מבטחים' ובכל חברה שבה מתנהלים נכסים בהיקף של מאה מיליארד שקל ויותר. כשיש לך הון בהיקף כל כך גדול, אין מנהל נפרד לכל מסלול, שהמהלכים שלו משפיעים רק על מה שקורה במסלול שלו. החברות מרכזות את כל המניות, נניח, של תיקי ההשקעות, וכמה מומחים בתחום המניות מנהלים את ההשקעות עבור כל המניות של לקוחות החברה, כך שלמרות שהמסלול ההלכתי מגביל את היעדים, הרווחים הכלליים בתיקי המניות מפוקחים כלכלית על ידי אותם מומחים שמפקחים על המסלולים הכלליים. מסובך להסביר במסגרת זו איך השיטה עובדת, אבל בסופו של דבר, הרווחים משפיעים בשווה על כל סל המניות של החברה, רק שכל מסלול מושפע ממנו על פי החלוקה הפנימית בתמהיל שלו".

האם אתה מזהה תנודות באפיוני החיסכון של אזרחי ישראל?
"בעבר האפיק האולטימטיבי היה מוצר הגמל, אולם אחרי היציאה שלו מהשוק ב-2006 ו-2008 נמנעה האפשרות לחסוך לתקופה קצובה, ואנשים החלו מגלים פחות עניין לקחת כסף פרטי שלהם ולשים בצד עד גיל פרישה. הירידה בקופות הגמל בתקופה זו חיזקה במקביל את ההשקעות בשוק הנדל"ן. אנשים משכו את הכסף ורצו להשקיע בשוק הדיור שהחל לפרוח. האוצר הבין שהמוצר הפך לפחות רלוונטי, לא מדבר לאנשים, והביא את 'קופת גמל להשקעה' שהיא גם מוצר נזיל, ומצד שני יש בו מרכיב של פטור ממס למי שישאיר את הכסף עד גיל פרישה, וזאת כדי לעודד השקעות לטווח ארוך".

הציבור היום חוסך יותר מבעבר?
"יש מדיניות רגולטורית שמגדילה דרמטית את היקפי החיסכון פנסיוני. כך חוק פנסיה חובה, ההסכמים הקיבוציים להגדלת ההפרשה, גם לעצמאים מתגלגל איזה חוק בכנסת בעניין פנסיה. המדינה עושה הרבה להגדיל את החסכונות של הציבור כי זה בהחלט דבר נצרך. לעומת זאת, בחיסכון לטווח בינוני רואים עדיין ירידה בקופות הגמל מהסיבה האמורה של חוסר רלוונטיות במוצר, שכעת עשו בו תיקון מסוים", מסכם יעקב את אפיקי ההשקעות הרלוונטיים.

הכתבה פורסמה בעיתון 'בקהילה'