הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), המשיכה היום (חמישי) את דיוניה בתקציב הביטחון לשנים 2017-18, עם דיון בהשתתפות שר הביטחון, אביגדור ליברמן והרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט.

שר הביטחון: "למדינת ישראל אין שום עניין להתערב במלחמת האזרחים בסוריה, המדיניות שלנו והעמדות שלנו הן ברורות מאוד: לא נאפשר שום פגיעה באזרחי מדינת ישראל, בריבונותה של מדינת ישראל ולא נאפשר הברחת נשק איכותי מתוחכם או נשק כימי לטובת חיזבאללה".

״מתנהלת כרגע נגד מדינת ישראל מלחמת התשה משפטית על ידי גורמים בינלאומיים, במימון גורמים בינלאומיים, כולל מדינות אירופה. מערכת הביטחון מתמודדת כרגע עם 260 בג"צים בו-זמנית והיא לא ערוכה לזה. אין ספק שרוב הבג"צים נועדו בעיקר להטריד ולטרטר את המערכת כולה וצריך להגיע לאיזשהו דיאלוג בענין גם עם בית המשפט העליון".

בנושא התקציב אמר השר כי ״אחד הנכסים החשובים שיש לצה"ל זה אנשי קבע איכותיים. אנחנו ראינו בחודשים האחרונים שיח שאין לו מקום לגבי תנאי השירות ולגבי המשכורות. אם אנחנו רוצים לעודד אנשים איכותיים להישאר, הוועדה הזו היא חלק חשוב ממאמץ זה".

"סיימנו השבוע לגבש שני חוקים מאוד משמעותיים: הראשון לגבי גמלאות הקבע, בו אפשרנו לצה"ל את הגמישות שהוא זקוק לה, וכיבדנו את ההסכם בין האוצר והביטחון תוך שמירה על יכולת פיקוח. והשני לגבי התגמולים והשיקום, בו הצלחנו להגיע לנוסח מוסכם בדיונם לא פשוטים, ולחוקק את מסקנות ועדת גורן שניתנו כבר לפני 6 שנים, ואף שדרגנו אותן. הדגש המרכזי ששמתי היה שחיילי החובה אלה הילדים שלנו. אנחנו רוצים להבטיח שיהיו מוגנים בכל סיטואציה, ואם חלילה נפגעו, ייהנו מהטיפול הטוב ביותר שהמדינה יכולה לספק".

המשך הדיון היה חסוי, ולהלן עיקרי הדברים: הרמטכ"ל התייחס לתכנית הרב-שנתית "גדעון" ולסיום השנה הראשונה שלה, בהקשר התקציבי, וציין כי יש התאמה כמעט מלאה בין הכנון והביצוע בכל הקשור להכשרות ואימונים, כאשר אימוני הכוחות הסדירים גדלו ב-25% ואימוני המילואים בדרג הלוחם כמעט הוכפלו.

הרמטכ"ל דיבר על מוכנות הצבא ואמר כי התקציב לעולם יחייב ניהול סיכונים מושכל, אשר נגזר מתרחיש הייחוס של האיומים, שהוא מתבסס על ניתוחים וכלים רבים. הרמטכ"ל ציין כי, בעת הזו, יש חלון הזדמנויות אסטרטגי לשיפור מוכנות צה"ל, הן להווה והן באפשרות להתאים יכולות לאתגרים בראייה ארוכת טווח של 10-15 שנים קדימה.

הרמטכ"ל סיכם ואמר כי תקציב הביטחון המוצע מאפשר לצבא לממש את ייעודו, במספר כיווני פעולה: מוכנות גבוהה מול כל החזיתות, מניעת התעצמות יריבים, מימוש התר"ש הנוכחית והסתכלות ל-2030, הגדלת הגיוס בכלל האוכלוסיות בישראל, שימור כח אדם איכותי בצבא, וחיזוק צה"ל כצבא העם הזוכה לאמון ציבורי גבוה.

שר הביטחון הרחיב בנושא איראן, אותה הוא רואה כאיום ראשון במעלה. השר ציין כי ישראל עוקבת לראות מה תהיה תגובתה המדינית של איראן להמשך הסנקציות נגדה בקונגרס האמריקאי, כמו גם אחר הגיס של כ-5000 שכירי חרב שהיא בונה בסוריה. השר הוסיף כי בדו"ח מחלקת המדינה האמריקנית איראן היא המדינה המובילה במימון טרור, ולמעשה, ללא איראן, ספק אם חיזבאללה, חמא"ס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ימשיכו להתקיים.

השר התבקש להתייחס לנושא הגנת העורף, ואמר כי הבעיה המרכזית היא חיזוק המבנים הקיימים בישראל שנבנו בשנות ה-60-70-80 משום שהם לא עומדים בתקני המיגון הנדרשים וללא חדרי ביטחון אך ההערכה התקציבית לזה היא 16 מיליארד ש"ח, שהמדינה צריכה להחליט על תקצובם.

הרמטכ"ל התבקש ע"י חברי הכנסת להרחיב בנושא אמון הציבור בצה"ל ותפיסת צבא העם. הרמטכ"ל הצביע על חשיבות שימורו של צהל כצבא עם ממלכתי תוך הרחבת גיוס לשורותיו. הוא סקר שורה של מוקדי מחלוקת שעלו השנה, לרבות נושא ענף תודעה יהודית, האחריות על תכני החינוך, פקודת השרות המשותף והרחבת המקצועות בהן משרתות נשים בצה"ל. שירות הנשים בחיל השיריון, למשל, אמר הרמטכ"ל, עדיין בתהליך של בחינה, וטרם התקבלה החלטה לכאן או לכאן. הרמטכ"ל הבהיר כי מה שמנחה אותו בהחלטותיו הוא חיזוק צה"ל ע"י קידום הגורמים המאחדים את ישראל כחברה, וכי הוא יעמוד על כך שאג'נדות פוליטיות יישארו מחוץ לשורות הצבא.

הרמטכ"ל התייחס ספציפית לנושא ההטרדות המיניות וחזר על מדיניותו הנוקשה חסרת הפשרות בנושא. הרמטכ"ל הרחיב על השינוי הרב שעבר על צה"ל בנושא, מנקודת מבט של 38 שנות שירותו ועל מאמצי ההסברה הנרחבים שנעשים בנושא. הרמטכ"ל חזר והבהיר כי ינקוט אפס סבלנות כלפי כל מקרה של פגיעה מינית בצה"ל.

הרמטכ"ל לא הסכים להתייחס למשפטו של החייל אלאור אזריה, בשל העובדה שעודנו מתנהל, אך סיפר לחברי הכנסת כי האירוע לא השפיע על רוח הלחימה בצה״ל ובכל תחקירי האירועים עולה כי החיילים פועלים באופן נחוש, ממוקד וללא היסוס. כך גם ניתן לראות בהישגים המשמעותיים מול ניסיונות הטרור באיו"ש.

שר הביטחון התבקש להתייחס לסוגיית רכש הצוללות והספינות, הן מבחינת בעלי החברה והן מבחינת מקומות הייצור, וחזר על דבריו כי החל משנת 2004 ידעו כל הגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון את כל הפרטים הדרושים, וכי תגובת משרד הביטחון שאמרה אחרת הייתה טעות.