בתום דיון ממושך אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', יואב קיש, שולי מועלם רפאלי, דוד ביטן ואורן אסף חזן, כאשר 58 ח"כים תמכו לעומת 51 מתנגדים. ההצעה תוחזר לוועדה המשותפת לחוקה ולחוץ וביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
לפי הצעת החוק, אם המפקד הצבאי מצא שבתקופה שקדמה לחוק ההסדרה, נבנתה התיישבות ישראלית על מקרקעין שזכויות השימוש וההחזקה בהם אינן נתונות למפקד הצבאי או לממונה על הרכוש הממשלתי, והבנייה הייתה בתום לב או שניתנה לה הסכמה של המדינה- אם מדובר במקרקעין שלא הוכחה בו זכות הבעלות – המקרקעין יירשמו כרכוש ממשלתי. במקרים בהם הוכחה בעלות או הזכות להירשם כבעלי הקרקע- זכויות השימוש וההחזקה בקרקע יופקעו ויועברו לממונה על הרכוש הממשלתי. הפקעת השימוש וההחזקה תהיה בתוקף עד להכרעה מדינית בדבר מעמד האזור.
מי שהוכיח זכויות בקרקע שהופקעה, יוכל לבחור בדמי שימוש שנתיים בשיעור 125% מערכם הראוי, דמי שימוש מהוונים לתקופות של 20 שנה כל פעם בשיעור 125% מערכם הראוי, או קרקע חלופית. קביעת הערך הראוי תיעשה על ידי ועדה שיקים שר המשפטים בהתייעצות עם שר הביטחון וחבריה יהיו נציגי משרד המשפטים והאוצר, עם נציג המפקד הצבאי.
עוד נקבע כי מיום תחילת ההסדר שבהצעת החוק ועד השלמת הליכי התכנון במקרקעין, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים הקיימים בנוגע להתיישבות הישראלית שנמצא כי הוקמה בתום לב או בהסכמת המדינה, למעט הליכים וצווים שניתנו לגביהם צווים שיפוטיים או פסקי דין בדבר מימושם.
ביחס לשלושת היישובים שבתוספת- עופרה, נתיב האבות ועלי- מוצע כי בתקופה של 12 חודשים מתחילת החוק, יותלו כל ההליכים והצווים המנהליים, למעט כאלו שניתנו לגביהם צווים שיפוטיים או פסקי דין בדבר מימושם. בתקופה זו אם יקבע המפקד הצבאי כי הוקמו בתום לב או בהסכמת המדינה – יכללו בהסדר המוצע בחוק. שר המשפטים בהסכמת ועדת החוקה יוכל להוסיף יישובים לרשימה שבתוספת.
ח"כ שולי מועלם הציגה את ההצעה ואמרה: במשך השנה האחרונה, פעלנו חבריי בבית היהודי, חבריי בליכוד, וחברים במפלגות נוספות. להביא פתרון אסטרטגי להתיישבות. חשבנו שיש דרכים נוספות, למרות שלעניות דעתי ולדעתם של רבים בבית הזה, חוק ההסדרה הוא דרך המלך. דרך המלך שבה מדינת ישראל מממשת את ריבונותה, ומכריזה על כך שמתיישבי יהודה ושומרון אינם אזרחים מסוג ב'. יש להם חובות, הם הולכים למילואים ומשלמים מסים, וכן, ויש להם גם זכויות. והזכות הראשונית היא, שתפסיק להיות מונפת חרב הגירוש מעל צווארם. הגיע הזמן, ש- 50 שנה אחרי שחזרנו לשטחי ארצנו האהובה, חזרנו ולא כבשנו, אנחנו איננו כובשים בארצנו, 50 שנה אחרי הנס הגדול שקרה לנו פה במלחמת ששת הימים, נממש את הריבונות שלנו ונסדיר את כל השטחים האלו.
ח"כ בני בגין שמתנגד לחוק אמר: בפתח ישיבת הממשלה השבוע אפיין ראש הממשלה את הפתרון הדרוש עליו עמלים הוא וחבריו השרים, הם מחפשים פתרון אחראי מושכל ובגדר החוק. הצעת החוק הזו איננה כזו, לו הייתה כזו לא הייתה משקיעה הממשלה מאמץ כה רב בחיפוש פתרון אחר. לכן אני מתנגד להצעה זו המזיקה למדינת ישראל על פי הבנתי גם להתיישבות ולכן אצביע נגדה.
ח"כ דב חנין: תראו כמה מאמצים, כמה זמן, כמה אנרגיה הממשלה הזו מקדישה לפתרון בעיית הדיור של קבוצה קטנה של מתנחלים ביישוב עמונה, שהוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים. הלוואי שהם היו מקדישים עשירית מהזמן הזה לפתרון משבר הדיור הגדול שקיים בתוך מדינת ישראל. הלוואי שהשר כחלון היה מתגייס לייצר חוק הסדרה לגבעת הארגזים, ולכפר שלם, ולשכונת הארגזים, ולליפתא. הלוואי שאת רוח ההתגייסות של הקואליציה הם היו מקדישים לפתרון המשבר במערכת הבריאות, לסיוע לנכים, למציאת פתרונות לקשישים.
השר נפתלי בנט השיב בשם הממשלה: לפני כמה שנים אמרתי עם לא יכול להיות כובש בארצו, וביום ההיסטורי הזה אנחנו מחוקקים את זה. לראשונה הריבון במדינת ישראל קובע שתושבי ישראל, חצי מיליון תושבי ישראל שחיים ביהודה ושומרון הם לא אורחים, הם לא כובשים, הם תושבי המקום. מה זה מתנחלים? זה בן אדם שבא ממקום אחד ועובר למקום אחר, היום באיו"ש יש לא רק דור ראשון ולא שני ולא שלישי כבר יש נינים שנולדו ביהודה ושומרון והיום אותם נינים וכולנו קובעים היום שהם תושבי האזור.
בנט הוסיף: "זה יום של גאווה גדולה. אפשר היה לקרוא לחוק הזה חוק ההתחלה כי זו רק ההתחלה. החוק הבא הוא להחיל את ריבונות מדינת ישראל במעלה אדומים. אני רוצה להודות לשלום עכשיו ששלחו לנו כל הזמן יתושים קטנים של עוד בג"צ ועוד בג"צ ובזכות שלום עכשיו אנחנו לא נלחמים ביתושים אלא מייבשים את הביצה.