אש
אחד הדברים שקשה לכתוב עליו ביקורת זה אסונות-טבע. גם בגלל שאין שום דבר "טבעי" באסון ובוודאי כשהדבר גורם נזקים גדולים או יותר חמור מכך פגיעה כלשהי בחיי אדם או במקרים גרועים בהרבה גם אבידות בנפש חו"ח והסיבה העיקרית שאסונות טבע הם אתגר לכל מבקר היא העובדה שברוב המקרים מסוג-זה קשה מאד להצביע באופן מידי על האשמים או האחראים לאסון ובמיוחד אם מדובר במקרה בלתי-צפוי או כזה שהפתיע בעצמתו או במימדיו מהתחזיות המוקדמות אם היו כאלה.

אש זו אחת התופעות המדהימות והמסוכנות ביותר לסביבה מיוערת ומיושבת כשמסיבה כלשהי האש הקטנה והלא ממש מזיקה הופכת בדרך כלל בשילוב קטלני ומסוכן של אור חום ולרוב גם רוח חסרת גבולות ובלתי צפויה לחלוטין- ללהבות הנאחזות בכל דבר דליק ומשם קצרה הדרך לאסון הידוע בשמות פשוטים ולא מפחידים עם מילה אחת קטנה אבל מזעזעים בהתרחשותם בשטח: שריפה, דליקה, או בהגדרה ארוכה ומסובכת יותר: אתגר גדול לאדם מול אנרגיה בוערת בלתי נשלטת.

כמה שליטה עצמית צריך כדי להילחם ברוחות המגביהות את להבות האש ועוצמות החום-וזו אולי הסיבה שרוב הפוליטיקאים בארצנו לא היו מוצלחים ככבאים או בשמם היותר מתאים לימינו "לוחמי-אש". כי בזמן שהאנשים המיוחדים והאמיצים האלו מסתערים בגבורה אחוזי צינורות כחרבות למלחמה בלהבות כאילו היו האויב הגדול ביותר- נבחרי הציבור שלנו משלחים את הבלי פיהם כלשונות-אש בשדות קוצים ובחוסר אחריות אומרים ככל העולה על רוחם במליאת הכנסת ומחוצה לה ונדמה שממש לא אכפת להם מי יפגע מזה. אפילו אנשים שכיום כבר אינם ממלאים תפקיד משמעותי כלשהו מרשים לעצמם לירות מפיהם סילונים של עלבונות שמטרתם אחת ויחידה: ללבות אש מחלוקת האוכלת כל חלקה טובה במרחב הציבורי, ולהשתלח כמעט מדי יום בקבוצות באוכלוסיה שנדמה בטעות שקשה להן להגן על עצמן מפני המתקפה. פעם זה רבנים דתיים שמעבירים שיעורי תורה ומסתכנים בהפסד מינוים לתפקידים ציבורים, ופעם זה תושבים שלא רוצים לקום כל בוקר עם מואזין שפרץ אליהם הביתה בלי הזמנה, פעם זה ראשי-ישובים שלא רוצים יותר מדי תושבים חרדים, ופעם זה ערכים ורגשות של דתיים שנרמסים מתחת לזחלי טנקים המתקדמים לעבר צבא שלא בטוח שראשיו מבינים את הציווי הנצחי: והיה מחניך קדוש.

אבל אם נחזור רגע מעולם הדימויים אל השטח שבער הרבה יותר מדי פעמים בשבוע הזה- אפשר בהחלט לומר שבנוסף למלחמה בטרור בתאונות הדרכים ובדעות שמנסות לפלג אותנו כמעט מדי יום ביומו- יש לנו מהשבוע גם מלחמה בלתי פוסקת באש ולא רק בימי רוחות שנחזו מראש ככאלה שיכולות ללבות אותה ולסכן אותנו. וזו אינה מלחמה מנותקת מהמציאות של שאר המלחמות- כי האש הכל-כך חיונית לחיינו מאז גילה אותה אדם הראשון במוצאי-שבת על ידי הטחת שתי אבנים זו בזו ובשל כך גם יוחדה לה ברכה בהבדלה, יכולה להופיע במצבים אחרים גם בלי שרואים אותה כלל, כמו למשל במחבל אכול שנאה עם סכין שלופה השווה ברמת סיכונו לסופת אש האוכלת כמאכלת ביד אותו איש צר ואויב כל מה שנקרה בדרכה, והנהג שנוסע במכוניתו ללא התחשבות בחוקי התנועה ובמהירות מופרזת כאותה שריפה לא מבוקרת וחסרת גבולות יכול בקלות לגרום לנזקים חמורים אם לא יכבה מעט את הבעירה במנוע ובתוכו, וגם המדברים בתקשורת ובכנסת ואפילו בחצר בית הכנסת השכונתי יכולים לגרום התלקחות גדולה בסביבתם או בקרבו של אדם שדברו עליו רעה- ולהצית בעיניו את אותו מבט של מחלוקת ומריבה שצריך לכבות מיד- ולהזכיר לאותו מחמם תורן את הפסוק: שלם ישלם המעביר את הבערה

מים
אחת התכונות הבולטות של מים בהקשר של ים- זה שהם מסתירים בתוכם דברים רבים שלא ניתנים לראות במבט מלמעלה. בדיוק בגלל זה המציאו את הצוללות שבכוחן לחשוף איומים במים עמוקים במיוחד ולנטרל אותם. ולכן הצוללת היא כלי חיוני בכל מערך ביטחוני וגם כלי מסתורי למדי- ולכן בכל מה שקשור לרכישת צוללות(שבינינו זה לא דבר שקונים במכולת) רב הנסתר על הנגלה. ממש כמו המים שבים.

זה בעצם כל מה שיש לי לומר על "פרשת הצוללות" שנדמה ששמענו עליה הרבה יותר ממה שהיינו צריכים והרבה מאד אנשים במדינה בכלל לא מבינים על כל מה כל המהומה. כי הם אף פעם לא קנו צוללות, אף פעם לא היו להם עורכי-דין שיעצו להם בנושאים שונים תוך כדי זה שהם מעורבים בהם בדרך כלשהי והאמת שזה ממש לא משנה לי אם במקרה של הצוללות מי שקיבל את ההחלטה לרכוש אותן ידע או לא ידע את כל הפרטים ולמה דווקא העו"ד המדובר הזה קיבל את התפקיד לתווך בעסקה. ואני גם יודע למה זה לא מעניין אותי. כי אני לא קם כל בוקר וחושב איך אמצא מתחת למים את הסיפור שיפיל את הממשלה ויוביל את המדינה מהר מהצפוי לבחירות מיותרות. אני לא מחפש מתחת לאדמה ובכוננים קשיחים את הטעויות שעושים אנשים בעלי כוח ושררה כי זה לא תפקידי ויתכן שגם אין במידע הנסתר הזה שום דבר פלילי או חיוני לידיעת הציבור שלא יוכל להסתדר בלעדיו.

בוודאי שאני סבור שעל כל הפרת חוק או נהלים ובמיוחד כשמדובר בנושא משרה ציבורית בכירה או תפקיד בעל השפעה וכוח הכרוך גם באחריות אישית גדולה יש לפתוח בחקירה ולהוציא לאור את האמת. אני רק שואל את עצמי(בשקט כמובן) האם פתרנו כבר את כל בעיות המדינה על פני היבשה בארצנו שאינה מפסיקה לייצר בעיות משעה לשעה- שאנחנו עוסקים הרבה יותר מדי שעות בפרשה שהחלה מתחת לפני הים, עוררה סערה, וגלי הצונאמי האפשריים שיש כאלה שמחכים ליום שיפרצו מתוכה- עלולים לסחוף את המדינה שלנו לרעידת אדמה פוליטית חברתית ותקשורתית. מדהים שכמו שהרבה אנשים לא מבינים מה מסתתר מתחת לים- כך המון אנשים חושבים שכבר לא צריך להסתבך עם המשטרה כדי לאבד משרה ציבורית בכירה. אולי כל מה שצריך כדי להטביע קריירה פוליטית זה עו"ד אחד וכמה צוללות…

שמים
יש תורה. ויש בית משפט.
יש רבנים שמלמדים תורה. ויש שופטים שמלמדים משפט.
יש חוקי תורה. ויש חוקי מדינה.

יש רבנים שמסבירים את חוקי התורה. ויש שופטים שמסבירים את חוקי המדינה.
כל עוד חוקי התורה לא מפרים את חוקי המדינה-
אין שום הצדקה להעמדת רבנים כנאשמים בבתי משפט.

ולאלה שמרשים לעצמם בריש גלי לחטוא ולהחטיא בהכפשת רבנים ודברי תורה אומר רק זאת: אחד מפירושי המילה עתירה זו תפילת צדיקים מרובה והפצרה בקב"ה להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. אז אולי הגיע הזמן שגם העותרים לבג"ץ נגד התורה ודורשיה יהפכו את דרכם ואת זווית ראייתם מעקמומיות לישרות ומעין רעה לעין טובה- ויבינו שזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל- ואפילו השופט הכי עליון בארץ אינו יכול לשנות את חוקי השופט כל הארץ שיעשה משפט, יוציא לאור את האמת, ובעזרת השם גם יברך את עמו בשלום.