"אני יושב בשקט, בדממה , כמו צייד של צפורים נודדות ומחכה לשעת כושר. הסביבה חשדנית אליי עוינת משהו והסכנה הגדולה ביותר שהם יתפסו לי את העדשה וינפצו אותה בקול רעש גדול ואפילו לא יטרחו להשאיר הוראות הרכבה" כך עזרא לנדאו צלם אמן שהותיר את חותמו על הרבה מאד רגעים ופריימים מדהימים.

לנדאו אבא לשמונה ילדי חמד (תאומים טריים לפני שבוע) שאותם הוא רואה כיצירות מושלמות שאלוקים חנן אותו בהם, יליד צרפת, עלה לארץ בגיל 12 עבר את מסלול הישיבות הקדושות, ולאט לאט מצלם חובב (בגיל 6 התמונה הראשונה) הפך לאמן צלם בסדר גדול ענק, התערוכות שלו מעטרות מוזאונים נחשבים והתמונות שלו מספרות באלם קול אלף מילים.

כחרדי אזור הנוחות הטבעי שלו זה מאה שערים שם הוא יצר ברבות השנים אלפי תמונות שמהוות פסיפס אנושי קולאג'י והמון רגעים מרטיטים,מרגשים וגם סתמיים והכי פשוטים בעולם.

מאה שערים
היום קשה מאד להכנס למעוז השמור ולצלם , אנשים הפכו חשדנים ובצדק, 40 או 50 צלמים שפושטים על האזור בערבי חגים הפכו את מושאי הצילום לחמקמקים. המומחיות שלי זה להביא משהו אותנטי לספר סיפור שלא סופר ובני אדם מזהים כאשר אי מי מפר לו את השלווה הוא מתנהג שונה ולא טבעי ויוצא כל הפאנצ מהתמונה.

ההבדל בין צלם חרדי לבין צלם כללי
אני מצלם נשמות מנסה לתפוס את הנשמה את המבט הטהור, מתייחס לכל הניואנסים שכרוכים בצילום, צלמים שלא מבינים את הסגנון ואת הרגישות הופכים להיות כמו פיל בחנות חרסינה ויכולים להרוס הכל. הם מצלמים ממקום סקרן כמו שמצלמים ילידים או שבטים פראיים ולא קולטים שכל החיים החרדיים ( החגים, המנהגים) מעניינים מאד אך אם מגיעים לצלם אותם כמוצגים מוזאונים זה יכול להגמר רע.

סוכות ושמחות בית השואבה בתוככי הסמטאות
שעתם היפה של מחזיקי ה'ניקון', תושבי המקום מנסים לשמר בצפורניים את מנהגם הקבוע והמסורתי שמהווה מוקד משיכה לאלפי אלפי אנשים מכל גווני הקשת הישראלית והחרדית אך בתקופה האחרונה היה מי שניסה להשבית שמחות ותושבי המקום התחילו לתחום ולגדר את האזור שלא ינסו לחבל להם את הרגעים המרטיטים והתוצאות בהתאם , זה כבר לא אותו הפריים. כשמגיעים להקות של 40 50 צלמים אני כבר לא שם והולך ל'צוד' בטריטוריה חופשית יותר.

יש אלפי צלמים, מה הנישה הייחודית שלך?
לצלם חרדים זה לא ביג דיל אבל למצוא את הרגעים ואת המומנטים האלה שגם חרדי מבטן ולידה יגיד וואו זה לא פשוט כי התמונה בסופו של יום מביימת את עצמה וצריך לחכות בשביל זה לשעת כושר אין זמן או שעה שאפשר לאמר מראש עכשיו זה הרגע, וכמובן שיש תמונות שחילוני לא יבין כמה עוצמה טמונה (תמונה) פה והפוך.

כאלה תמונות, מחלקים לך מתנות מהשמיים – את הפריימים הכי טובים אה?
מסופר על תנא ששמע בת קול מהשמיים "אתה הולך להיות ראש ישיבה" שאל את חבריו האם שמעתם מה שהכריזו משמיים ענו לו "לא" אמר התנא אם אף אחד לא שמע כנראה ההכרזה כוונה אליי, כך אני מרגיש אני לוכד במבטי פריים או סיטואציה שאף אחד לא שם אליה לב והיא מיועדת בשבילי מתנה משמיים, ובסוף יוצא התמונה הכי טובה.

אפשר להתפרנס מהמקצוע הזה?
אני קודם כל אמן ואח"כ צלם, השוק הזה רווי בצלמים ואני לא צלם קלאסי של אירועים אלא אני אמן ומביע את עצמי דרך התמונות, במקום שבו יהיו מלא צלמים ויתמודדו על משהו אני פשוט לא אהיה שם כי אני עושה את זה לנשמה שלי ולא לכסף או משהו.

חג אהוב?
איך לא? סוכות זה החג שלי מקיימים את מצוות היום ויוצאים לחזות ולצלם את המוני ישראל ביום חגם, ובהידור המצווה שלהם, אין כמו העם שלנו בעולם, זו התמונה הכי יפה בתבל.

פתח גלריה במסך מלא