החיים מלאים בעצירות קטנות לצורך בחינות מדדים שונים כדי לנסות להבין טוב יותר איפה היינו, מה עשינו, ובעיקר איפה טעינו. וככל שמדובר בפרק-זמן ארוך יותר שעומד למבחן- כך קשה יותר לסמן מתוך ריבוי המחשבות הלא ממש חשובות את הפרטים החשובים באמת ולקחת מהם מוסר ודברים שיעזרו לכל אדם לעשות את אותו סיכום ועיון פנימי שאין ממנו מנוס המכונה "חשבון-נפש" ולבדוק האם אנחנו לא נמצאים בחובות גדולים מדי למי שנתן לנו כפיקדון את אותו אוצר יקר המקיים אותנו בעולם עד שלעיתים אותה נפש טהורה חשה מדוכדכת בשל מה שקורה בו.

בניסיון להקל על הניסיון לסכם בכמה משפטים קצרים ולא ממצים את השנה שחלפה ומסתיימת לה בעוד כמה ימים החלטתי לשם שינוי לנסות ולהציע לכל המתקשים בהכנות הרוחניות לימים הנוראים נוסחה לסקירה מהירה של מה שעבר על עם-ישראל בשנה זו- באמצעות חלוקתה לשלושה חלקים עיקרים:

מה היה:

זו הייתה שנה לא פשוטה לישראל. הטרור החריף ברחובות ואחד מקרבנותיו נרצח מפגיעת מחבלים מידי אבנים בערב ר"ה תשע"ו- ומאז אירעו עוד כמה פיגועים מחרידים שחייבים לזכור אבל לא ממש רוצים להזכיר בערב-חג שעליו נאמר הפסוק "עבדו את השם בשמחה וגילו ברעדה"- ולצערנו היו לנו השנה לא מעט סיבות לרעוד מעצב ומכעס על אותם מרצחים שונאים שהעזו לשלוח יד פעם אחר פעם כדי לנסות לפגוע בעם ישראל ולהפחיד אותו לחיות את חייו כרגיל בארץ הקודש. נוסיף לזה ביקורת בינלאומית, יחסים מתוחים עם ארצות-הברית שלקראת בחירות ועם האו"ם שבוחר כמעט תמיד לראות רק צד אחד בסכסוך הישראלי-פלסטיני וזה לא הצד הישראלי, אנטישמיות גואה ומתקפות טרור מחרידות באירופה ומשבר כלכלי במדינות רבות שסמכו על עצמן ואפילו מדינה אחת גדולה שהחליטה בצעד אמיץ להיות ממלכה בריטית עצמאית ולצאת מהאיחוד האירופי. אז מי אמר שהבריטים כאלה צפוים?!

כמה מנהיגים רוחניים סיימו את תפקידם החשוב בעלמא הדין בשנה זו ובהם ראש ישיבת גרודנא הרב דב צבי קרלנשטיין זצ"ל, הרב רפאל שמואלביץ זצ"ל מראשי ישיבת-מיר, האדמו"ר מערלוי זצ"ל, רבה הראשי של נתניה הרב דוד חיים שלוש זצ"ל, ראש ישיבת מיר ברכפלד הרב אריה פינקל זצ"ל, רבה הראשי של חיפה הרב שאר-ישוב הכהן זצ"ל, רבה הראשי של צרפת הרב יוסף חיים סיטרוק זצ"ל, כמה מנהיגים ציבורים סיימו את שליחותם הציבורית החשובה עלי-אדמות ובהם ח"כ והשר לשעבר בנימין בן-אליעזר ז"ל, נשיא המדינה החמישי יצחק נבון ז"ל, רק לפני יום אחד סמוך ליום פטירת מרן החפץ-חיים זצ"ל שברכו באריכות ימים נפטר נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז"ל בגיל 93 והביא ארצה מנהיגים מכל העולם כדי להיפרד מאדם שחגג כל-כך הרבה ראשי-שנה ובכל אחת מהן עשה רבות למען ישראל.

היו גם כמה כותרות יוצאות דופן בשנת תשע"ו: נבדקה אפשרות שיצאו מים על מאדים, המרגל הישראלי יונתן פולארד שחשש שימשיך להיות אסיר עד שישראלים ישבו במאדים השתחרר בשעה טובה מכלאו שבארצות-הברית אך לצערו עדיין לא זכה לשוב לישראל, והסורים המשיכו לחיות על החרב בסיוע הרוסים והוכיחו שלצערנו יש סכסוכים נוספים חוץ משל הישראלים והפלסטינים שפשוט לא יודעים איך ומתי הם יגמרו. אפילו הכותל המערבי הפך השנה לצערנו לזירת סכסוכים.

גם במבט לאחור מצווה להסתכל על נקודות האור בתוך החושך ולהבין שלציבור החרדי היתה שנה טובה מאד בעיקר בגלל שאיזה איש אחד שטען שיש עתיד שהסתבר כלא ממש מזהיר לחרדים כבר לא ישב על כיסא שר-האוצר, היתה שנה טובה גם לבית היהודי שקיבלה כמה תיקים משמעותיים גם אם לא את אלה שהעומד בראשה רצה אבל למה להיות קטנוניים כשעדיין אין יותר מדי מנדטים כדי להציב דרישות ואפילו לציבור-הכללי היתה שנה יחסית טובה עד שלא באה הרכבת.

מה הווה:

ההווה על פי שירו הידוע של מרדכי בן-דוד "כהרף-עין" אבל בדרך-כלל יותר קל לסכם לעצמנו את מה שקורה עכשיו מאשר את מה שהיה לפני כשנה. הבעיה היא שההווה הישראלי הוא בדרך-כלל מורכב מסובך ולפעמים חו"ח גם מדכא ומעציב- וזו כנראה הסיבה שראש הממשלה נתניהו זימן אליו הרבה מאד עיתונאים לקראת סוף השנה הנוכחית כדי לשכנע אותם שהמצב כיום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שנה. הכלכלה הישראלית פורחת יותר מהשקדיה, ארה"ב תמשיך לממן לנו מטוסים ששר-הביטחון מצטלם בהם טוב גם בעוד עשר שנים, ישראל מובילה את המזרח-התיכון בחדשנות, ועד שהמשיח יגיע לשערי ירושלים נעשה מאמץ לחבר בין המרכז לבירה בפחות מחצי שעה. אז נכון שרכבת מהירה בין שני האזורים עוד אין-אבל אין ספק שהנהלת הרכבת יורדת מהפסים בניסיון לשכנע את הציבור בחיוניות המיזם התחבורתי שבינתיים רק גורם לחילול שבת מיותר ולעצבים באופן כללי.

נראה שהדבר הנוכחי הכי עכשווי שאפשר לכתוב רגע לפני ראש-השנה תשע"ז זה שנראה שיותר אנשים מבינים שצריך לחדש לא רק את השנה אלא גם את עצמנו ומחשבותינו כחברה ולנסות לשם שינוי להרבות את המאחד על המפריד ולהקשיב אחד לשני במקום לצעוק ברחובות סיסמאות שלא מחזיקות מעמד יותר מקיץ אחד.

מה יהיה:

הנבואה נתנה לשוטים ורק אלוקים יודע מה מצפה לנו בעתיד. אך הדבר שלעניות דעתי אפשר לכתוב בזהירות ובתקווה על עתידנו הלוט בערפל- זה שלפחות בעתיד הקרוב

יהי רצון שבעזרת השם- מה שיבוא- שיבוא טוב!

ולפני סיום כמה נקודות למחשבה על פי אותיות השנה שחלפה:
ת– תרבות דיבור משופרת ,תרבות ערכית שמדברת לכולם, תלמוד-תורה כנגד כולם
ש– שבת ששומרת על ישראל וישראלים שומרים עליה, שמים וארץ מסתדרים, שקט בכל מקום
ע– עוד יהדות ומצוות לריבוי זכויות לעם-ישראל, עוד אהבת חינם, עוד שנה טובה עם קול-חי
ו– ויצוונו השם לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה
תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה.

שנה טובה וגמר חתימה טובה לקוראי טור מבקר המדינה ולכל ישראל!