העיתונאי מנחם גשייד שוחח במהדורה המרכזית עם אבי מימרן לשיחת סיכום שנה.

"לדעתי שנה הבאה באותו תאריך תשאל אותי שוב מה אני חושב על השנה של נתניהו. נתניהו קם כל יום במלחמה על הכסא. הוא לא נוסע לקברי צדיקים או לטיולים, אבל לכל אלטרנטיבה הוא משיב מלחמה. שאדם מוכשר

הדבר היחידי שהוא כשל בשנה האחרונה זה המו"מ עם הרצוג שלא צלח. אני אומר בזהירות שלא מן הנמע שעד ראש השנה לא יהיה לדבר הזה סוף. גם ברגעים אלו יש דיבורים.

האירוע המרכזי של השנה היה הירייה הבודדת של אלאור אזריה, סמל בן 20 מרמלה. הירייה הזו גרמה להתהפכות של נתניהו על יעלון, חילופי הגברי במשרד הבטחון, הרחיבה את הממשלה והעבירה את מתווה הגז.

בתחום המדיני לא היה תזוזה?

חשוב לדעת שראש ממשלה עזב את הארץ גם שלא היה כתוב על זה בעיתונים. הוא נסע לעבוד. כנ"ל עם שר הבטחון שנוסע כאילו לפגישות משמימות וזה לא ככה. ההתקרבות של ישראל למדינות ערב במפרץ היא גדולה ומשמעותית. לא בכדי נתניהו מדבר על זה בבטחון עצמי.

זה תור הזהב של המפלגות החרדיות?

הממשלה הזו כולם עושים מה שהם רוצים. השותפות עובדת נכון ואין ספק שהיו דברים שהיו יכולים להיראות טוב יותר מבחינת הפרהסיא הציבורית. התוצאות טובות אבל יכלו להיות עוד יותר טובות. צריך לזכור שבניגוד להסכם הקואליציוני, נתניהו קיצץ בקצבאות והעביר את זה לפק"ם.

מה מה בנוגע ליחסי נתניהו ואובמה

היחסים שלהם התחילו בשפל חסר תקדים וכך גם הסתייגו. היחסים של ישראל וארצות הבירת הם גדולים מסך מנהיגיהם. האינטרסים המשותפים כל כך גדולים שזה לא משנה מי בראש. נתניהו לשיטתו סובל מאובמה מהפגישה הראשונה לפני 8 שנים שם אסר עליו לבנות לבנה אחת מעבר לקו הירוק.

צריך לדעת שלנתניהו זה טוב היחס של אובמה. זה טוב לליכוד, לימין ולחברים מחו"ל שרואים איך הוא עומד איתן מול כל היחסים.

מה עוד היה לנו?

ראש ממשלה לשעבר נכנס לכלא. פרס נמצא בבית החולים. ראש שב"כ וראש מוסד חדשים. אבל בסוף בסוף אפשר לומר שלא היו דרמות של ממש.

והעימות הערב בארה"ב?

לעימות הזה יש הרבה פחות משמעות מאשר פעם. יש רשתות חברתיות וזו הזירה המרכזית בניגוד לעבר שהעימות היה הזדמנות לראות ולשמוע. מסתכלים על זה כעל משחק ספורטיבי. אף אחד לא מתכוון ליישם את מה שהוא אומר שם.

אם טראמפ יבחר העולם יתרגל שהמנהיגים פחות זוהרים. הם מצלמים את עצמם, הם נגישים כל הזמן ולכם הם מאבדים את זוהרם.