הועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות הגישה היום את המלצות הביניים שלה בתחומים שונים, בין היתר, החלת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) על האינטרנט ועל הרשתות החברתיות, ביטול הסעיף האוסר על תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופה של 60 הימים שלפני הבחירות, צמצום תשדירי בחירות, רכישת "פרסומות בחירות" בטלוויזיה וברדיו. וביטול ההסדר הכללי לפיו כל הפרה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה) היא עבירה פלילית.

לדברי חברי הוועדה, ההסדרים המוצעים נועדו לאזן בין חופש העיתונות והזכויות של אמצעי התקשורת וגופי האסדרה, לבין הצורך להבטיח תעמולת בחירות הוגנת ושוויונית. עיקרם במציאת נקודת איזון שונה מזו שהייתה קיימת עד כה: הסרת מגבלות בצד החמרת האכיפה.

הוועדה סבורה שאין להתערב בתוכן של תעמולת הבחירות, אלא במקרים קיצוניים. בהתייחס לביטוי גזעני או מסית לאלימות, סבורה הוועדה כי יש לקבוע במפורש בחוק כי תעמולה גזענית במהותה או המסיתה לאלימות אסורה מעיקרה.

הוועדה מציעה לבטל הסדרים ארכאיים ובהם: איסור השימוש בכלי שיט ובכלי טיס, הגבלת השימוש ברמקול, איסור על נשיאת לפידים ועל זריקת אור.

הוועדה ממליצה להסמיך את יושב ראש הוועדה המרכזית להטיל עיצומים כספיים של הפרות של חוק דרכי תעמולה. הוועדה ממליצה כי העיצומים הכספיים יהיו גבוהים בכדי להרתיע מפרים פוטנציאלים.

הוועדה מציעה מספר תיקונים בכל הנוגע לפרסום סקרי בחירות, המבוססים על עקרון השקיפות, על החשיבות של מניעת הטעיה ועל הצורך בדיווח הוגן. לפי הוועדה "המשדר לציבור והמפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות יוודא שהדיווח על הסקר ישקף נאמנה, הן בנתוניו והן באופן הצגתם, את תוצאות הסקר כפי שאלה משקפות את עמדות הציבור".

"הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: שמו של הגוף שהזמין את הסקר שמו של הגורם שערך את הסקר.

"התקשר הגורם שערך את הסקר עם מתמודד בבחירות בתקופת הבחירות או עם מי מטעמו או למענו, יפרט את פרטי המתמודד בבחירות עמו התקשר ותקופת ההתקשרות – התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר. האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר. מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר, מספר האנשים שסירבו להשתתף בסקר, ומספר האנשים שהשיבו על הסקר. טווחי הטעות במספר מנדטים, לכל עמודה שתוצג בסקר ולגבי כל מתמודד בבחירות שנסקר ואת רמת הסמך שלפיה נבנו טווחי הטעות האמורים".

חברי הוועדה החליטו כי בתקופה שתחילתה שבעה ימים שלפני פתיחת הקלפיות, יכלול סקר בחירות המפורסם בכתב לציבור או המשודר לציבור את כל המתמודדים בבחירות שבהתאם לתוצאות הסקר צפויים לקבל לפחות אחוז אחד מסך הקולות הכשרים."

הוועדה מונתה לבחון את כללי תעמולת הבחירות הקיימים, לאור המציאות התקשורתית המשתנה ואת הצורך בדבר התאמת ההסדרים הקיימים ודיני הבחירות הנוגעים בדבר. זאת בשל העובדה שחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 (להלן "החוק") נחקק בשנת 1959. מאז תוקן פעמים רבות וכיום מוסדרת תעמולת הבחירות על ידי מערכת דינים שחלקה מיושן וארכאי, חלקה מפוזר בין חוקים שונים וחלקה תוקן בהסדרים מפורטים למדי. עיון בחוק מגלה כי המערכת הקיימת של כללי התעמולה לוקה בחסר ובנושאים רבים היא מיושנת. נושאים אחדים אינם מוסדרים כלל בצד נושאים אחרים שהתיישנו לאור השינויים שחלו מאז שנות החמישים במדיה התקשורתית.

הוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) התש"ט 1959, בראשה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת (בדימוס) דורית בייניש, מונתה על ידי נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ויושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 20, שופט בית המשפט העליון, השופט סלים ג'ובראן. חברי הוועדה הם: מר דן מרידור, מר יצחק לוי, פרופ' סוזי נבות, פרופ' קרין נהון, מר אופיר פינס פז (יועץ מיוחד).