101 שנה לפטירת הגאון שתמך בלימודי ליב"ה

    דוד גדנקן 4 Comment on 101 שנה לפטירת הגאון שתמך בלימודי ליב"ה

    החכם מכל אדם כתב כי "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" • כבר במאה ה-19 נחלקו רבותינו על נושא "לימודי הליבה" האם לשלב לימודי מדע עם לימודי התורה • דוד גדנקן בטור מיוחד

    8:48
    29.03.24
    קובי פינקלר No Comments on עשרות חיילים סורים נהרגו בתקיפה המיוחסת לישראל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    החכם מכל אדם כתב כי "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" ( קהלת א' פסוק ט). כבר במאה ה-19 נחלקו רבותינו על נושא "לימודי הליבה" האם לשלב לימודי מדע עם לימודי התורה? אחד מתלמידי החכמים הבולטים דאז, מי שיסד ועמד בראש כמה ישיבות, כתב ספרי הגות תורניים וגם היה ממייסדי תנועת המזרחי דאז. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל.

    א. ייחוסו של הרב ריינס מגיע עד לרש"י. אביו מולידו,הרב שלמה נפתלי, היה מתלמידי הגר"א המובהקים, שיחד עם רבי ישראל משקלוב עלה לארץ ישראל בשנת 1810, מתוך מטרה להשתקע בצפת וירושלים, ולהקים כולל ובית מדרש לפרושים. הרב שלמה הקים בצפת בית דפוס לצורך פרנסתו. בחודש מאי 1934 היו פרעות ביהודים, רכושם נשדד בידי פלאחים ערביים. בית הדפוס של הרב שלמה נהרס ורכושו נשדד. ראשי קהילת צפת פנו לרב שלמה נפתלי שיצא לרוסיה ולפולין ויאסוף כספים מהקהילות היהודיות  לעזרה לקומם את הקהילה היהודית בצפת. בעת שהותו בוורשה, אירעה רעידת אדמה איומה ונוראה בצפת (1בינואר 1837)שהחריבה את העיר. למעלה מ-1800 מיהודי העיר (בנוסף על כ-600 מיהודי טבריה) נספו, כולל כל בני משפחתו של הרב יעקב שכללה את רעייתו, בניו ואחותו. הרב יעקב נשאר באירופה, התיישב בעיר קרלין, בסמוך לעיר פינסק שבבלארוס. בתום שנת האבל נישא בשנית. בט' מרחשוון ת"ר ( 1839) נולד בנם ונקרא בישראל: יצחק יעקב.

    ב. ככל ילד יהודי החל ללמוד בחדר, אהב ללמוד והצטיין בלימודיו. המלמדים הבחינו בהתמדתו ובהבנתו את לימודי הקודש וניבאו להוריו הצלחות בעתיד. כשהבחין אביו הרב שלמה בכוח ההתמדה של הילד וכי הוא יודע בע"פ כמה מסכתות מסדר "נשים", הביאו לפני הרב יחיאל הלוי שהיה אז מהגדולים בתלמידי החכמים שבעיר. הרב הלוי בחן את הילד ולאחר שהבחין בסגולותיו הסכים לקבלו כתלמידו.  כשהיה יצחק יעקב בן 15 הציג בפני הוריו ומוריו חידושי תורה רבים שחידש והעלה על הכתב. כשהגיע לגיל 17 היה בידיו ספר שלם של חידושי תורה שהותא תחת השם "שותא דינקותא".

    ג. לעירו של הנער יצחק יעקב הגיע תלמיד חכם, הוגה בתורה שהיה בקי במתמטיקה. יצחק יעקב ביקש מהאיש ללמדו וזה העניק לו יסודות הגיוניים הבנויים על יסודות המתמטיקה, בהבנת ולימוד הגמרא והפוסקים . על כך כתב לימים הרב יעקב ריינס "אור חדש הופיע אז עלי בדרכי לימודי ומיני אז הכה הלימוד הזה שורש בליבי עמוק עמוק".  כשבגר נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין  ומשם עבר ללמוד בישיבה ובבית המדרש הידועים בעיירה איישישוק. בין חבריו הלומדים נחשב כ"מתמיד". בישיבות אלה רכש ידיעה עצומה הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי, בספרי ראשונים. נחשב היה כאחד המצויינים בלימודיו ורבה של העיר דוויד-הרדוק הרב יוסף רייזין, הציע לו את ביתו וערך להם את האירוסין. כשנפטר ראב"ד של טלז וסלונים הרב יהושע יצחק שפירא זצ"ל, קיבל חותנו של יצחק יעקב את התפקיד.

    ד. עוד בטרם נישואיו קיבל סמיכות לרבנות ע"י רבנים גדולים ומפורסמים ובגיל 19 נישא לביתו של הרב רייזין. לאחר נישואיו עמל במשך שלוש שנים תמימות על כינוס וסידור חידושי התורה שלו וחיבר שלושה חיבורים תורניים ידועים "ראשית ביכורים" חידושיו של הרב ריינס על ארבעת חלקי השולחן ערוך "שואל ומשיב" – שאלות ותשובות להלכה ולמעשה  וערך וסידר מחדש את קובץ חידושי התורה שלו מימי צעירותו " שותא דינקותא". כשהוא בן כ"ח שנים (1867) נבחר הרב ריינס להיות רבה של העיר שוקיאן. בהיותו דיין בעיר הובא לפניו משפט מסובך. הבעיה הקשה שעמדה בפני הרב הייתה בנושא הלכות עדות , לאחר שהתעמק בנושא הוציא מתחת ידיו את ספר השו"ת הקשור לבעיות הלכות עדות "עדות ביעקב". לאחר כשנתיים עבר לכהן כרבה של העיר שווינציאן, עיר מחוז בווילנה שבליטא. בעת כהונתו ברבנות זו החל לחבר את ספרו " דרך בים", ספר שהיתווה שיטה של לימוד הגמרא בביסוס על חוקי הגיון מתמטיים.

    ה. הרב ריינס האמין מאד בשיטת לימוד התלמוד על בסיס הלוגיקה המתמטית והקדיש לכך ספר שכתב בשם "חותם תכנית" . רעיונותיו שבספר הכו גלים בחוגי הלומדים. רבים מגדולי ישראל שלחו לו מכתבי הערכה והוקרה . האמת חייבת להאמר שהיו גם חוגים שמאד חששו לשינוי בשיטת לימוד הגמרא ועקב כך כתבו ביקורות חריפות ושליליות כנגד השיטה החדשנית. הרב ריינס הפך למוקד מחלוקת בעולם לומדי הגמרא. התעוזה של הרב ריינס עתידה להנביט בעתיד אפיקים נוספים בהם התעמק ורעיונותיו אלה הביאו לפעמים לוויכוחים רעיוניים בין הרבנים שתמכו בדעותיו לבין המתנגדים, לעתים וויכוחים אלה גרמו לסערות בתוך ובין הקהילות היהודיות השונות. כאן החובה להסביר עובדה היסטורית שעליה לית מאן דפליג , התקופה היא בה נמשכו צעירים יהודים רבים אחרי מה שהיה קרוי "ההשכלה" . צעירים עזבו את הישיבות והלכו למוסדות בהם למדו השכלה כללית ומדעים. צעירים הלכו מהישיבות אל הגימנסיות ואל האוניברסיטאות. התנהגותם הפכה לבעיה החל מאי שמירת מצוות ועד סגנון לבושם. כשמבינים רקע ועובדות אלה, מובן האתגר שעמד בפני הרב ריינס כמו רבנים רבים נוספים, לעמוד בפרץ ולהוות סכר כנגד " מהפכה" זו.

    ו. הרב ריינס כשנכח בתופעה זו הרבה להגות ולהתעסק בשאלת דרכי הלימוד בישיבות ובשיטת החינוך היהודי- תורני שהיה נהוג מדורות. הרב ריינס שאל את עצמו האם ניתן למנוע מהצעירים לומדי התורה לנטוש את דרך התורה? למנוע את הרצון להידמות לגויים. הרב ריינס הבחין והבין כי יש בין הצעירים הלומדים בישיבות ואפילו בין המתמידים שביניהם שעוסקים בסתר בלימודי חול, תוך כדי הלימוד בישיבה. הם קראו ספרות חופשית ושאפו ללמוד שפות שונות. הרב ריינס ראה בתופעה כעין מרד נגד ראשי הישיבות. בעוד שאלה ראו בהשכלה לימוד  המתנגש וסותר את עולם התורה, חשבו הצעירים שאולי ניתן לשלב שני העולמות זה לצד זה. המחלוקת הלכה והחמירה. הרב ריינס ראה והבין כי במחלוקת זו יש סכנה של קרע עמוק בקהילות היהודיות. הרב רצה למנוע את התופעה או לפחות לנסות לצמצמה. הרב ריינס ניסה בכל כוחו למנוע הצעירים לומדי התורה ל"רעות בשדות זרים". הרב ריינס שאל את עצמו האם יש דרך בו תורה ומדע ישלימו זה את זה ויעלו בקנה אחד. הרעיון שלו היה האם ניתן לשלב לימודי חול בישיבות ובתנאי שיהיו על טהרת הקודש ולא ח"ו להיפך.  הרב ריינס חשב שאם יציעו לצעירים את אשר יחפצו בתוך הישיבות הם ישארו בהן ולא יחפשו זאת בסתר .

    ז. בשנת 1882 בעיר סנט פטרסבורג שברוסיה, התקיים כנס גדול של גדולי הרבנים יחד עם מנהיגי הקהילות  היהודיות. הנושא כמובן היה בעיית ההתמודדות עם תנועת ההשכלה. בכנס זה נאם הרב יעקב ריינס והעלה את רעיונו כי בישיבות בנוסף על לימודי הקודש יוסיפו שיעורים שילמדו את שפת המדינה וכן לימוד מדעים כלליים. רוב משתתפי הכנס ובראשם זקני הרבנים הביעו התנגדות חריפה לרעיונו של הרב ריינס.  הרב חזר למקום כהונתו כרב העיר שווינציאן והחליט להקים בעיר ישיבה שבה ילמדו לימודי קודש בצד לימודי חול. לישיבתו קרא בשם "תורה ומדע" . ה"מהפכה עוררה זעם גדול  ורבים ראו בצעדו של הרב ריינס חילול הקודש. היו קיצונים שניסו לפגוע ברב וכן לחבל בישיבה. הרב נאלץ לסגור את הישיבה אחרי שפעלה במשך ארבע שנים.  בשנת 1888 עבר וילנה וכיהן שם בתפקיד "מגיד מישרים". תפקיד שהיה מקובל בקהילות רבות וניתן למי שהיה לו ידע רחב  ובקיאות בתורה, בהלכה ובמאמרי חז"ל והיה לו כשרון דיבור לציבור הרחב.הרב ריינס התבקש בעיקר לעורר את הציבור היהודי ללמוד תורה. הרב ריינס ניסה לשמש ברבנות בעיר מנצ'סטר שבאנגליה  אבל אחרי שלושה חודשים חזר לרוסיה ושימש כרבה של העיר לידא אשר במערב בלארוס. בשנת 1905 ייסד בעיר לידא מחדש את ישיבת "תורה ומדע".

    ח. הרב ריינס היה מאד מודאג ממצבם של היהודים ברוסיה והנושא העסיק אותו ימים ולילות. חיפש פתרונות ודרכים להקל על גורלם. מחשבות אלו הביאו אותו להיות "חובב ציון" מובהק. ריינס עקב אחרי כתביו של הרצל ואחרי הדיונים בכינוסי הקונגרס הציוני שהיה בבזל. סקרנות זו והמחשבות על עזרה לאחיו היהודים הביאו את הרב ריינס להצטרף לתנועה הציונית . לאחר חקירה ודרישה הגיע למסקנה כי מוקמת תנועה חיובית שתוכל לעזור בפתרון בעית היהדות בגולה. בשנת 1889 השתתף ריינס בקונגרס הציוני השלישי בבזל-שוויץ. הייתה זו בשבילו התרגשות אדירה לפגוש מבאחיו היהודים מכל קצווי תבל השוחרים להביא לתקומת ישראל והצלת העם. הרב ריינס פירסם ספר מיוחד בו הביע דעותיו והשקפותיו התורניות על נושא הציונות :"אור חדש על ציון" בספרו התמודד עם טענותיהם של מתנגדי הציונות בעיקר מצד ההשקפה הדתית-תורנית. הוא עמד על דעתו כי הרעיונות הציוניים הינם ממקור של קדושה. אמונתו אמרה שדווקא המתקרבים לרעיונות הציוניים מתרחקים מסכנת ההתבוללות . וכך כתב: "לנגד עינינו הופיעו פתאום רבים מאחינו בני ישראל אשר הרחיקו לכת מאד וכבר נואשנו מהם והנה פתאום לגד עינינו-אחים נאמנים"

    ט. הוויכוחים דלעיל הביאו את הרב ריינס לרצון להקים את תנועת "המזרחי" שתהא חלק אינטגרלי של התנועה הציונית תוך הקפדה על שימור הישות הדתית-עצמאית. הוציא יחד עם עמיתיו "קול קורא" אל היהודים החרדים כי חובתם היא להצטרף לתנועה הציונית וכי יש לתביעה זו בסיס הלכתי  שהוא בעיקר: מצוות יישוב ארץ ישראל. הרב ריינס יסד מרכז רוחני ושמו "המזרחי" שתפקידו היה לארגן ציונים חרדים  שיאצילו מרוח היהדות הנאמנה על שאר החברים ובכך יחזקו וירחיבו את רגש הדת בתוך התנועה הציונית. המעניין כי הייתה לרב בקשה לשייך הישיבה אותה הקים בלידא , סביב תנועת המזרחי. הרב ריינס סירב לבקשה בתוקף בטענו כי שני אלה גופים נפרדים. כינוס  היסוד של תנועת "המזרחי" נערך בפרשבורג שבסלובקיה בשנת 1902. הנושא העיקרי היה ההתמודדות עם מה שהיה מכונה "הקולטורה", תואר זה ניתן לדרישה של חלקים בהסתדרות הציונית לחידוש תרבותי של היהדות ובמילים אחרות חילונות יהודית ,פריקת עול תורה ומצוות. הרב ריינס היה המתנגד הראשי והקוני כנגד גישת הקולטורה . כאנקדוטה הקולטוריסטים תבעו החיאת השפה העברית כחלק מפעולותיהם . באופן אירוני היחיד שנאם בשפה העברית בקונגרס היה הרב ריינס כל היתר נאמו בשפה הגרמנית.

    י. עיקר פעילותו הציבורית של הרב ריינס הייתה הצלת היהודים הנרדפים ברוסיה כחלק מהצלת העם היהודי באשר הוא שם . כשנכשל הנסיון לקבל הסכמת השלטון התורכי ליישוב ארץ ישראל ע"י יהודים , הועלתה ההצעה ליישב העם היהודי באוגנדה שבאפריקה. הרב ריינס נאלץ לתמוך בהצעה כי חשב שזה "גלגל הצלה" ליהודים וכך כתב: " …חובה קדושה רובצת עלינו להסתגל בהשגת איזו ארץ מקלט בעד האומללים הללו, כל זמן שקצרה ידינו מלהראות להם את הדרך המובילה ציונה".בעזר ה' התכנית נכשלה. עד ימיו האחרונים ולמרות שהיה גדול בתורה , רעיונותיו המהפכנים גרמו לדחיה ולהתנגדות כלפיו בחברה החרדית . הרב ריינס נפטר בי' באלול תרע"ה (1915) ונקבר בעירו בה כיהן כמרא דאתרא, לידא. בזמן מלחמת העולם השניה נהרס בית הקברות ועד היום לא נמצא מקום קבורתו .ספרים רבים שכתב בנושאים תורניים , נערכו והוצאו לאור שנים לאחר פטירתו. יהי זכרו ברוך.



    4 תגובות

    מיין תגובות
    1. 4

      הרי כתבתם שהרב היה ממייסדי תנועת המזרחי תסתכלו איך הוא נראה ואיך המזרחי נראים היום איך יראו האגודאים בעוד שנים? ירחם ה'

    2. 3

      להציג את זה כאילו זה היה מחלוקת בין גדולי ישראל זה מצג שוא, אלא אם כן אתם אתר מזרוחניק שמתייחס להרב קוק ולחפץ חיים בשוה.

    3. 2

      הלכתי לשיטתו של הר' ריינס ולמדתי תורה ומדע. תכירו את המשפט הבא הגאומטרי "שני קוים שאינם מקבילים ככל שיתארכו- המרחק ביניהם יגדל". כמובן שהרב ריינס למרות שלמד הרבה תורה, הרי שהלך לא בקו ישר עם הקו המסורתי בהנהגת גדולי הדור. והנה כיום רואים את המרחק הרב בין פירות בית מדרשו לפירות הקו המסורתי. יש לנו כאן מוסר השכל עצום כמה נחוץ לדבוק בגדולי וצדיקי הדור ללא שום שינוי לא ימינה לכיוון הפלגנות והקנאות המסולפת, ולא שמאלה לכיוון הפשרות והמתירנות.

    4. 1

      יש צדק מסוים עם הרבנים שהתנגדו לשיטה של הרב ריינס, אבל תראו את כל התיכוניסתים, שלמרות שהם לומדים לימודי ליבה לצד לימודי קודש, יוצאים בסוף מחמירים וצדיקים יותר (לדעתי) מהבחורים בישיבות…. לא כולם, אבל רובם….