הלילה יחול ראש השנה. קהילת ברסלב הגדולה בצפת התרוקנה מהגברים שבה – חלקם באומן, וחלקם במירון – כנהוג בקרב הקהילה זה ימים ימימה. כידוע, הרה"ק רבי נחמן עצמו הודיע על הסגולה המיוחדת, אפילו החובה, להתפלל אצלו בראש השנה… ומי שלא יוכל – שילך לפחות להתפלל במירון בצילו של רשב"י הקדוש.

בראש השנה תקנ"ט (שנת 1798 למניינם), לאחר שהגיע לחופי ארץ ישראל, ר' נחמן עצמו התפלל דווקא בחיפה עם הקהילה היהודית הקטנה שהיתה אז שם, ולאחר שמחת תורה נסע לטבריה, שם התגורר במהלך החורף בקרב הקהילה החסידית שבראשה עמד אז ר' אברהם מקאליסק. בסוף שהותו בטבריה (בחודש אדר א'? אדר ב'?) קרה לו נס בעיר – הוא ניצל מנפילה לכנרת מראש החומה שעליה טיפס בזמן שניסה לברוח ממגיפה שפשטה בעיר… ולאחר שיצא בשלום מהאירוע הנ"ל, הגיע ל… צפת.

בעיה"ק צפת בילה לפחות כמה ימים (אולי כמה שבועות?) עד ליום שישי, ערב שבת זכור. כשהשמועה התפשטה בעיר על כי 'הצרפתי' – הלא הוא נפוליאון בונפרט – עולה צפונה ומתקרב לגליל, החליט ר' נחמן שהגיע העת לחזור לביתו. באותו יום שישי, ערב שבת זכור – שהיה באותה שנה ח' אדר ב' שנת תקנ"ט, – הוא ירד מצפת לעכו, לא הצליח לעלות על אוניית נוסעים לרוגוזין (היא דוברובניק בקרואטיה של ימינו), ונאלץ להישאר באותה שבת בעכו כשאוכלוסיית העיר כולה בפאניקה בעקבות התקרבות נפוליאון לעיר. נראה, שאם הצליח ר' נחמן להתפלל בשבת במנין, הוא עשה זאת עם יהודי העיר בית הכנסת 'הרמח"ל' הידוע, הקיים עד היום בשוק שבעיר העתיקה בעכו . רק ביום ראשון י' אדר ב', הצליח ר' נחמן ומשמשו ר' שמעון לעלות לאונייה, אם כי – הלא נכונה… במקום אניית נוסעים הם עלו על אוניית מלחמה תורכית שהפליגה מחופי עכו לכוון צפון…

אין אנו יודעים איפה בדיוק וכמה זמן בדיוק שהה ר' נחמן בצפת לפני שירד לעכו. אם היה שוהה בה היום בוודאי שהיה זוכה לצימר המפואר ביותר בעיר. יש להניח, כמעט בוודאות, שבזמן שהותו בצפת התפלל ר' נחמן בבית הכנסת האר"י האשכנזי אשר ברובע היהודי – הוא בית הכנסת החסידי הראשון שנבנה בארץ ישראל כולה בשנת 1778, וכנראה גם בית הכנסת החסידי היחידי שהיה בצפת בזמן ששהה בה ר' נחמן.

לאחרונה תועדה תגלית מעניינת בצפת הקשורה לאומן – מקום קברו של ר' נחמן. במסגרת מחקר העורך הארכיאולוג י' סטפנסקי מטעם החוג לשימור מורשת צפת (בחסות רשות העתיקות, מכללת צפת וגורמים אחרים) על בתי הכנסת האשכנזיים בצפת שפעלו מאז ראשית העלייה החסידית בימי ר' מנחם מנדל מוויטבסק (שנת 1777) ועד למלחמת העולם הראשונה (1917), והעומד להתפרסם בקרוב בכתב העת 'על אתר' של מכללת הרצוג, הורכבה רשימה של כ- 75 בתי כנסת שפעלו בטווח השנים האלה. בין היתר, תועדו שרידי בית כנסת שכנראה פעל ב- 'כולל אמסטרדם' שהיה קיים קרוב לכיכר המגינים בלב הרובע היהודי בסוף המאה ה- 19 ובראשית המאה- 20'. כיום המבנה עזוב אך, למרבה ההפתעה, בחזית המבנה מעל הכניסה שרדו אותיות אחדות מכתובת המצוירת בצבע אדום: " זכרון עולם / נשמת דא […]ל  בת ר […]  ומרת [……..]  / נולדה [……] ונפטרה […..] תרל"ג (1873), בעיר אומען (רוסיה) " . מי היתה אותה אישה שנולדה ונפטרה בעיר אומען?? ומה היה הקשר בינה לבין הכולל שהתקיים במבנה?? איננו יודעים ונשמח לקבל על כך כל מידע…  בסמוך למבנה העזוב היה בימים עברו ביתו של ר' שלום גרינברג, החזן המיתולוגי של בית הכנסת האר"י האשכנזי. אך כיום, אולי סמלי הדבר, הכתובת – הגלויה לעין כל עד היום – נמצאת כ- 20 מטר בלבד מביתו של רב קהילת ברסלב בצפת, הרב קעניג שליט"א…

הנה, אם כן – 'אומען' בצפת… הנוכל לתאר לעצמנו מה היה קורה אם ר' נחמן היה מחליט להישאר בצפת ולא לחזור לביתו ומשפחתו…  ואם היה נשאר ונקבר בבית הקברות בצפת… אומן בצפת, לא אמרנו? …