השבת נקרא בתורה את פרשת 'דברים'- כשמו של הספר אותו היא פותחת, שמסיים את חמשת חומשי התורה. רובו של חומש דברים מוקדש לסיכום מפורט של משה רבנו את ארבעת החומשים שסיימנו בשבת הקודמת. הכל כחלק מההכנה לכניסתם של בני ישראל לארץ, ביחד עם קבלת המצוות אותן יצטרכו לקיים בה. השבת נקראת גם שבת חזון, מכיוון שבצאת השבת יחל צום תשעה באב על חורבן בתי המקדש.

בדרך כלל אלו שנולדו בתשעה באב חשים תחושת החמצה מכיוון שלא יכולים לחגוג כראוי את יום הולדתם, ואת העובדה שביום זה מזלם גובר ויש להם כוחות מיוחדים מלמעלה, כל זאת בזמן שכולם אבלים וצמים. אולם בקביעות כמו השנה שבה התאריך ט' באב חל בשבת, הצום והאבל נדחים ביממה, ובשבת ניתן לשמוח וגם לחגוג את יום ההולדת ואת ההזדמנות הרוחנית שמתלוות ליום החשוב.

חז"ל מספרים שביום תשעה באב, ביחד עם חורבן בית המקדש השני, נולד באותו יום מלך המשיח- מושיען של ישראל. אם בכל שנה בתשעה באב אנו ממוקדים באבל ובחורבן, הרי מכיוון שהשנה תשעה באב חל בשבת אנו מצווים להיות בשמחה אפילו בזמן סעודה מפסקת ולנצל את העובדה שביום זה מזלו של מלך המשיח גובר.

עלינו לנצל את הדחיה הזמנית של הצום, לעשות מעשים טובים שיקרבו את ביאת המשיח, כך שהצום יתבטל לחלוטין וכפי שמובטח שימים אלו יהפכו "לששון ולשמחה ולמועדים טובים".