בתי הדין הפרטיים ממביעים שביעות רצון, לאחר פסיקת בג"ץ שדחה את העתירה לאסור על בתי דין פרטיים לפרסם כתב סירוב "זו הפעם הראשונה שאנו שמחים בפסיקת בג"צ ולא ההפך".

בג"ץ דחה ביום שני את עתירת עמותת חדו"ש שעתרה לבית משפט העליון להורות על בית הדין 'הישר והטוב' באלעד לבטל ושלא להוציא כתבי סירוב למי שסירב לבוא להתדיין בבית הדין והלך לערכאות.

שופטי בג"ץ הבהירו כי אינם מתערבים במעשיו של בית דין פרטי, ואמרו כי "אם לדברי העותרים יש במעשים אלו דין פלילי, הרי שעליהם לפנות בעניין לרשויות הרלוונטיות, מה עוד שעומדת וקיימת פניה לפרקליטות בעניין הספציפי הזה, ואין זה עיסוקו של בית משפט העליון להתערב בכך".

נושא העתירה היה לפני שלוש שנים כאשר בית הדין 'הישר והטוב' באלעד הוציא כתב סירוב על תושבת העיר שסירבה להופיע בבית הדין בעניין סכסוך שכנים. היא פנתה לעמותת חדו"ש, ואלו פנו ליועץ המשפטי לממשלה בזמנו יהודה ויינשטיין בטענה "שעצם הזמנה של בעל דין לדין תורה, או צו מניעה שבית דין מוציא לאדם שכבר פנה לערכאות, נוגדת את הדמוקרטיה, ולכן יש לאסור זאת, ואף לראות זאת כעבירה פלילית ולשקול ההעמדה לדין".

לאחר ימים ספורים נענה היועץ המשפטי לממשלה ופרסם הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סירוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט". ובמיוחד במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים". כך לשון היועמ"ש, אולם בית הדין סירב לבטל את כתב הסירוב.

עמותת חדו"ש – שמנגחת מעת לעת את החרדים בכלל ובתי הדין בפרט – הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את כתב הסירוב. בנוסף ביקשו העותרים מבג"ץ פסיקה עקרונית נגד כתבי הסירוב, וזאת בטענה כי "הם פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של מדינה בתוך מדינה".

בעקבות כך שופטי בג"ץ החליטו להוציא 'צו על תנאי' כנגד בית הדין, שהוצרך לנמק מדוע לא יבוטל כתב הסירוב.

הסאגה המשפטית בעניין נמשכה זמן רב, וכאמור אתמול דחה בג"ץ את עתירת עמותת חדו"ש להורות על בית הדין 'הישר והטוב' באלעד לבטל ושלא להוציא כתב סירוב שהוציאו למי שסירב לבוא להתדיין בבית הדין והלך לערכאות.

מזכיר בית הדין 'הישיר והטוב' אמר היום לכתב 'קול חי' כי "זה אומנם נשמע מוזר אבל זוהי פעם ראשונה שבתי הדין הפרטיים שמחים מהחלטת בגץ בעניין, ולא כמו שהתרגלנו כי הוא מפלה אותנו לרעה, כולנו צפייה שסוף סוף בג"צ לא יוכל להתעלם מדרך התורה ובתי הדין הרבניים וילמד את דין הצדק שאנו עושים, ולא ההפך חלילה".