בתום דיון ממושך ולאחר מחאות רבות מצד חברי האופוזיציה, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) בהוראת שעה.

58 חברי כנסת תמכו 46 התנגדו, וההצעה תועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראת שעה לפיה תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 יהיה תקציב דו-שנתי שיכלול את הוצאות הממשלה לכל אחת מהשנים האמורות. כוון שהתקציב יהיה תקציב דו-שנתי הכולל שתי שנות תקציב מלאות, מוצע לקבוע מנגנון "התכנסות", שבמסגרתו יתבצע עדכון תחזיות בסמוך לתחילת שנת 2018, ומנגנון התאמות במקרה בו, בעקבות עדכון תחזית ההכנסות, יווצר פער מהגירעון הצפוי לשנת 2018 או מתקרת ההוצאה שאושרה לאותה שנה. אם ההתאמות שיבוצעו לא יביאו לכיסוי ההפרש האמור יהיה על הממשלה להניח על שולחן הכנסת חוק תקציב חדש לשנת 2018 עד יום ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018).

בדברי ההסבר להצעה צויין כי "לצד היתרונות הגלומים בשיטת התקצוב הדו– שנתי, הכוללים, בין השאר, יצירת יחס הגיוני יותר בין שלבי תכנון התקציב לביצועו, יצירת ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, חיזוק היציבות הפוליטית ופינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית, טומנת בחובה שיטת התקצוב הדו–שנתי חסרונות אפשריים, בעיקר בשל הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית התקציב, הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות.

הכנת תקציב דו–שנתי דורשת הכנת תחזיות לכ– 32 חודשים לעומת תקציב חד–שנתי שבמסגרתו מתבצעות תחזיות לכ– 20 חודשים. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי."

סגן שר האוצר יצחק כהן הציג את ההצעה ואמר: מכיוון שהתקציב הדו-שנתי לשנים 2017 ו-2018, בדומה לתקציב הדו-שנתי לשנים 2011 ו-2012, יהיה תקציב דו-שנתי מלא, מוצע לקבוע מנגנון שבמסגרתו יתבצע עדכון תחזיות בסמוך לתחילת שנת 2018, ומנגנון התאמות במקרה שבו בעקבות עדכון תחזיות ההכנסות ייווצר פער מהגירעון הצפוי לאותה שנה, או שייווצר פער מתקרת ההוצאות שאושרה לאותה שנה.

מנגנון ההתכנסות המוצע יבטיח כי פערים שייווצרו בין תחזית גירעון מעודכנת לשנת 2018 לתחזית הגירעון שעמדה בבסיס גיבוש התקציב הדו-שנתי וכן פערים בין תחזית ההוצאה לתקרת ההוצאה שאושרה ל-2018, יחייבו ביצוע צעדי התכנסות עוד בטרם תחל שנת התקציב השנייה, 2018, וזאת על מנת למנוע ככל הניתן התבדרות פיסקלית שתחייב צעדי התאמה משמעותיים בעתיד.