היום שנתיים אחרי מבצע "שובו אחים" לאיתור גופות שלושת הנערים, פורסם מחקר העוסק בהתפשטות השמועות בוואטסאפ באותה תקופה. המחקר שמטרתו לפצח ולאתר את השמועות בוואטסאפ בישראל בוצע בזמן אמת ובעיקר גם לאתר את מקורן, ואת מסלול הפצתן וכן את הגורמים המפיצים אותן. אופן המחקר בוצע ע"י מיפוי 13 שמועות שונות ששותפו דרך האפליקציה במהלך כל ימי המבצע.
מהמחקר עולה כי 69% מהשמועות נמצאו כנכונות, עוד עולה מהמחקר: עיתונאים, ואנשי צבא וכן כוחות החירום היו שותפים מלאים להפצתן במהלך המבצע. מחקרים אחרים מהעולם מראים אחוזים נמוכים משמעותית של נכונות השמועות וכן הבדלים בנוגע לגורמים שהפיצו אותן.
המחקר בוצע על ידי תומר סיימון, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חירום, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם בעיתון היוקרתי Computers in Human Behvior, בהנחייתם של פרופסור אבישי גולדברג, וד"ר ברוריה עדיני.
"אנשים החווים אירועי חירום ולחץ מנסים להפיג את המתח על ידי חיפוש מידע אודות האירוע. מאחר ועל אירוע החטיפה הוטל צו איסור פרסום גורף, אשר מנע אף את פרסום קיומו של הצו, הציבור נעזר בשמועות על מנת להשלים את פערי המידע", אמר סיימון.
כמו כן, סיימון מציג במחקרו כי הציבור בארץ בחר להשתמש בוואטסאפ להעברת שמועות, שכן לעומת פייסבוק הוא נתפס באופן מובהק כפרטי יותר וההודעות המועברות בו נתפסות כאמינות יותר.
המחקר מציג כי מעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע "שובו אחים". "שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן-אמת, ובמיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר והן נתפסות ומשתלבות עם המציאות של הקוראים אותן, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן הלאה. במהלך המבצע חלק מהשמועות הגיעו אף לקצינים ולחיילים שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם", מסביר סיימון.