הילד משׂבש את השפה, מתי פונים לקלינאית?

    "תקשורת בין אישית מבוססת על שלושה תחומים עיקריים: שמיעה, שפה ודיבור. כל תחום חשוב וקריטי בפני עצמו והשילוב ביניהם מאפשר תקשורת תקינה עם הסובבים. התפתחות השפה והתפתחות דיבור הם שני דברים שונים"
    אתי קצבורג No Comments on הילד משׂבש את השפה, מתי פונים לקלינאית?

    מילים מילים מילים. כל כך הרבה מילים סביבנו, בבית, ברחוב, בגן, בטלפון, פנים אל פנים. מה בעצם אנחנו יודעים על הפעולה היומיומית הבסיסית הזאת, שאי אפשר לדמיין את חיינו בלעדיה?

    "תקשורת בין אישית מבוססת על שלושה תחומים עיקריים: שמיעה, שפה ודיבור. כל תחום חשוב וקריטי בפני עצמו והשילוב ביניהם מאפשר תקשורת תקינה עם הסובבים. התפתחות השפה והתפתחות דיבור הם שני דברים שונים"
    18:18
    28.03.24
    זמן אוויר No Comments on הסינגלים השירים והאלבומים החדשים | חדשות התעשייה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    דברי ילדה שלי, אני שומעת

    איך הדיבור שלנו מתפתח? מתי דיבור "חמוד" של הפעוט הופך לבעיה שדורשת טיפול אצל קלינאי תקשורת? וגם: מה אפשר לעשות בבית כדי לשפר דיבור?

    מילים מילים מילים. כל כך הרבה מילים סביבנו, בבית, ברחוב, בגן, בטלפון, פנים אל פנים. מה בעצם אנחנו יודעים על הפעולה היומיומית הבסיסית הזאת, שאי אפשר לדמיין את חיינו בלעדיה?
    "תקשורת בין אישית מבוססת על שלושה תחומים עיקריים: שמיעה, שפה ודיבור. כל תחום חשוב וקריטי בפני עצמו והשילוב ביניהם מאפשר תקשורת תקינה עם הסובבים. התפתחות השפה והתפתחות דיבור הם שני דברים שונים", מספרת ד"ר ריקי טייטלבאום סויד, מנהלת ארצית של תחום קלינאי התקשורת ב"מאוחדת" מרצה במחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל. והיא מפרטת: שפה היא מערכת של קודים שרירותיים ומוסכמים המשמשת להבעה, לחשיבה ולתקשורת. היא כוללת את אוצר המילים, ההטיות, התחביר (מבנה המשפט), הבנת שפה ופרגמטיקה (צורת השימוש בשפה). דיבור לעומת זאת, הוא ההיבט המוטורי-קולי של השפה המדוברת. הפקת הדיבור תלויה במערכת הנשימה, ביכולת המוטורית ובאבחנה התחושתית של איברי ההיגוי להגיית צלילי הדיבור. שמיעה תקינה הכרחית אף היא להתפתחות הדיבור.
    המונח היגוי מתייחס לדרך שבה מופקים צלילי הדיבור, והינו אחד מתחומי ההתפתחות הדורשים מעקב".

    למה לצפות בכל שלב של התפתחות שפתית?
    ד"ר טייטלבאום סויד מפרטת:
    מלידה ועד גיל חצי שנה – "התינוק ישמיע בעיקר קולות רפלקסיביים כגון קולות בכי וגרגור המושפעים ממנח הגוף. עם העלייה בגיל והשיפור בשליטה המוטורית, הקולות הופכים להיות יותר רצוניים והתינוק ישמיע קולות הנובעים מהנאה של מגע שפתיים, למשל. בשלב זה, הקולות עדיין אינם מבוססים על שמיעה".

    מחצי שנה ועד שנה – "בגיל זה מתחיל שלב המלמול, במהלכו משמיע התינוק הברות זהות ברצף (כמו bababa) ובהמשך גם הברות שונות (כמו badu) עד לרצף של הברות, אשר בהמשך יהפכו גם לז'רגון אצל חלק מהתינוקות. הברות אלה דומות למבנה ההברות בשפת המבוגר והן למעשה הבסיס ליצירת דיבור. בשלב זה המלמול הופך להיות מבוסס על המשוב השמיעתי. קיים הבדל משמעותי בכמות ובאיכות הקולות שמוציא תינוק שומע בהשוואה לאלה המופקים ע"י תינוק ליקוי שמיעה, כך שיש כאן סימן אזהרה שחשוב לשים אליו לב מוקדם ככל האפשר".

    משנה עד שנה וחצי – "בשלב זה מתחילות להופיע מילים ראשונות בהיגוי חלקי או משובש. לעיתים קיימות מילים ייחודיות משולבות ז'רגון שוטף עם משחקי אינטונציה שנשמעים כמו דיבור".
    משנה וחצי עד שנתיים – "בגיל זה התינוק מרחיב באופן ניכר את אוצר המילים שלו ממילים בודדות ליותר מ-200 מילים. כעת מתחיל התינוק גם לצרף שתי מילים (כמו: "אבא בוא")".

    מה יכול להשתבש?

    "בעיות בהיגוי צלילים יכולות לנבוע מגורמים שונים", אומרת ד"ר טייטלבאום סויד ."הליקוי יכול לנבוע מבעיה במבנה איברי ההיגוי כמו חך שסוע, מנשך פתוח או רפיון שרירים. לעיתים תיתכן בעיה משמעותית יותר הנובעת מתכנון לקוי של תנועת איברי ההיגוי. גם ליקוי שמיעתי עשוי לגרום לבעיה בהתפתחות שפה ודיבור לכן יש לשלוח כל ילד טרם התחלת טיפול בדיבור לבדיקת שמיעה. החל משנת 2010 מתבצע סינון שמיעתי לכל התינוקות בבתי החולים לאחר הלידה. תינוקות שלא עוברים את הסינון ותינוקות בעלי גורמי סיכון מוזמנים לבדיקת שמיעה אבחנתית. חשוב לאתר ולשקם לקויות שמיעה מוקדם ככל האפשר על מנת לצמצם פערים בתחומי השפה והדיבור שכן גם ליקוי קל או רק באוזן אחת עלול לפגוע בהם".

    כשילד סובל מלקות בדיבור

    עידית פארן, מנהלת תחום קלינאי תקשורת מחוז דרום במאוחדת, מציינת כי בתחילת תהליך רכישת הדיבור והשפה ועד סביבות גיל שלוש ילדים נוטים לפשט את הפקת הצלילים וכתוצאה מכך משמיטים צלילים או מחליפים צליל בצליל אחר, מעוותים ומוסיפים צלילים. בסביבות גיל 3 הילד מתקן את רוב השיבושים והציפייה היא שבסביבות גיל זה הדיבור שלו יהיה מובן גם למאזין זר. אם לא כך קורה, כדאי לפנות לייעוץ – לרופא הילדים או לקלינאי תקשורת. "אם הבעיה תתבטא בקושי בהפקת ק' וג' (ליקוי אופייני), יומלץ לטפל בכך כבר בגיל 4 . אם מדובר בבעיה ברכישת ה'שורקות' כמו ש' או ס' יומלץ לטפל רק בגיל 6-7, כיוון שמדובר בעיצורים שלרוב נרכשים עד גיל זה בתהליך התקין", אומרת פארן.

    ולסיום, כמה טיפים לעידוד דיבור תקין
    1. שחקו עם הילד משחקי פרצופים: שבו מול הילד או איתו מול המראה ושחקו איתו בכיף: הוציאו לשון, כווצו שפתיים לנשיקה, נפחו לחיים וכו'. מטרת המהלך: לאמן את שרירי הדיבור ולפתח את השליטה בהם.
    2. דברו איתו בגובה העיניים: מומלץ אפילו להגזים מעט בתנועות איברי ההגייה של ההורה באמצעות השפתיים והלשון. מטרת המהלך היא לשמש דוגמה הממחישה לילד כיצד להיעזר במידע הראייתי ולא רק השמיעתי, על מנת לדבר נכון.
    3. האטו את קצב הדיבור שלכם. כך תסייעו לו להבין, לעקוב ולקלוט טוב יותר את הדיבור. בנוסף תשמשו עבורו מודל דיבור בר חיקוי.
    4. חלקו מילים להברות: במקרים בהם הילד מתקשה בשמירת רצף ההברות במילה, ניתן לעזור לו על ידי חלוקת המילים להברות בלווי מחיאת כף וכדומה.
    5. אל תתקנו. במקום לתקן אמרו משפט תקין בעצמכם, באופן טבעי במהלך הדיבור.
    מאוחדת מזמינה אתכם לסדנת "לומדים להקשיב, לומדים לדבר", המלווה הורים בשלבי רכישת השפה והדיבור של ילדיהם.
    הסדנה, בת שמונה מפגשים שבועיים ובהנחיית קלינאי תקשורת, מתמקדת בנושאים כמו הכרות עם השלבים בהתפתחות שפת אם, עקרונות בבחירת וקריאת סיפורים, סוגי משחק ופעילויות שונות ומפגשי התנסות משותפים של ההורים והילד בליווי קלינאית תקשורת.

    האזינו לעידית פארן קלינאית תקשורת בשיחה עם רחל פסטג

    עלות הסדנה :232 ₪ לחברי מאוחדת, 600 ₪ למי שאינם חברי מאוחדת.
    לפרטים נוספים והרשמה התקשרו 3833*.

    ד"ר ריקי טייטלבאום סויד היא מנהלת ארצית של תחום קלינאי התקשורת -מאוחדת 



    0 תגובות