פרשת השבוע 'קורח' פותחת בתיאור אירוע דרמטי, בו חותרים קורח ועדתו כנגד מנהיגותו של משה רבנו וכנגד אחיו אהרן הכהן בדרישה לשוויון. בהמשך מתארת התורה כיצד הקב"ה פתח את האדמה תחת רגליהם של קורח ועדתו, שנבלעו באדמה כעונש על המרד ביחד עם אלפים שמתו לאחר מכן במגפה.

עוד לפני שקורח ועדתו נבלעים בבטן האדמה, מספרת התורה שמשה מנסה לקרוא לשני אנשים שהצטרפו אל קורח-­ דתן ואבירם. הם מסרבים לבוא אליו ומתריסים "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?!"- הם דבקים במרידה במשה וממשיכים להתסיס נגדו.

מי היו שני החצופים הללו שמשה כל כך מנסה להצילם? אנחנו נפגשים בהם לראשונה לפני עשרות שנים, כשהם מנסים להסגיר את משה רבנו לאחר שהרג מצרי שהתעלל ביהודים. בהמשך כשמשה אומר לפרעה "שלח את עמי ויעבדוני" הם מסיתים את העם נגד משה, וגם כשהמרגלים חזרו הם היו אלו שיצרו תסיסה בעם בקריאה לשוב למצרים. גם כאן הצטרפו לעגלת המחלוקת, למרות שלא היו בני שבטו של קורח. ובכל זאת, למרות שהקב"ה גזר את דינם, משה רבנו מנסה להפציר בהם ולהוכיחם על מנת להצילם מרוע הגזירה.

משה מלמד אותנו שכשרואים בן אדם שנמצא בשפל המדרגה, מוטל עלינו שלא להתייאש חלילה מאף יהודי ולא משנה מה מצבו. אנחנו נדרשים לעשות כל מאמץ כדי לקרב כל יהודי לאבינו שבשמים.

• מעובד על פי שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל