פרשת השבוע 'שלח' עוסקת ברובה בשיגור שנים עשר המנהיגים ששלח משה לרגל בארץ ישראל, ובדיבה שהוציאו על הארץ כשחזרו. האירוע הסתבך, הפך להפגנה המונית והסתיים בעונש של 40 שנות נדודים במדבר, במהלכם מתים כל בני דורו.

התורה מספרת שהחטא הנוכחי הגדיש את הסאה, וגרם לקב"ה לדון את כל מי שהיה בוגר בשעת החטא למות במשך המסע במדבר, כך שלארץ ישראל נכנסו בסופו של דבר רק מי שלא חטא. מי שעתיד להישאר עם החוטאים במדבר הוא משה רבנו- נשיא הדור.

חז"ל אומרים שמשה בחר שלא להיכנס לארץ, מכיוון שרצה להישאר עם בני עמו במדבר, עד לתחיית המתים באחרית הימים, אז יוליך אותם לארץ המובטחת.

בספר הזוהר מובאת השוואה בין שלושה מנהיגים וגישתם: נח- שעל בני דורו נגזר למות במבול, נותר פסיבי והתעסק בעיקר בהצלת משפחתו בתיבה. אברהם אבינו- ביקש והתפלל על אנשי סדום, אולם כשהבין שאין סיכוי להצילם- הציל את לוט ומשפחתו בלבד. לעומתם משה מתעקש ומתחנן בעבור אנשי דורו למרות חטאם החמור. גם כשמתברר שאין אפשרות להצילם משה מוותר על הזכות להיכנס לארץ ונשאר עם בני דורו.

משה מציב כאן סטנדרט למנהיגות שלא עסוקה בעצמה, מנהיגות אחראית שכל עניינה להיטיב עם בני העם ללא חשבונות פוליטיים.

שבת שלום!

הדלקת נרות בירושלים 19:13 בחיפה 19:21 ובת"א 19:28

• מעובד על פי שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש