למעלה ממאה שנים שהיהודים בארץ ישראל נלחמים על זכותם לשיבת ציון ולבנות את ביתם בארץ אבותינו. נאמר שארץ ישראל נקנית בדם. בהיסטוריה של המאה ה- 20 אנו למדים על פעולות הרואיות, לשחרור הארץ מעול זרים. אחת מפעולות אלה קרתה השבוע לפני 70 שנה ועליה נספר. והנה, 10 דברים שרציתם לדעת על "ליל הגשרים".

א. לאחר תום מלחמת העולם השניה (מאי 1945) כשהמון פליטים יהודים עדיין באירופה, חוזרים ארצה אלפי מתנדבים ומתנדבות משירות הצבא הבריטי (הבריגדה, הגדוד העברי וכד') בו שרתו כדי להטות שכם למיגור הנאצים ימ"ש, ששלטו באירופה. תקוותם של הלוחמים ושל תושבי ארץ ישראל, כי הבריטים יממשו הבטחותיהם להקמת מדינת היהודים וכן לאישור עלייתם של עשרות אלפי השורדים מהשואה הנוראה.

ב. התנועה הציונית תלתה תקוות בניצחון מפלגת הלייבור בבחירות בבריטניה ומעלייתם לשלטון. היו אלה אנשי הלייבור שהבטיחו לפעילי ההסתדרות הציונית, כי ניצחונם יביא לתמיכה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. מה שקרה בפועל היה ההפך הגמור הוצא "הספר הלבן" עם גזרות קשות מבעבר בעיקר באי התרת העליה. שר החוץ הזכור לשמצה ארנסט בווין, הכריז בנאום לאומה הבריטית כי האינטרס של בריטניה הוא לתמוך בערביי ארץ ישראל וכי אין שום קשר בין ניצולי השואה לבין א"י.

ג. המחתרות היהודיות בארץ "ההגנה" "האצל" וה"לח"י" , שנטו להמעיט במלחמתם הגד הכובש הבריטי בזמן מלחמת העולם, הבינו עתה כי אחדות ביניהן ושילוב ידיים במאבק על הקמת מדינה יהודית – היא צורך השעה בארץ וכי תהא לכך השפעה חיובית על דעת הקהל העולמית. באוגוסט 1945 החל משא ומתן בין נציגי המחתרות ובסוף חודש אוקטובר של אותה שנה, נחתם הסכם להקמת "תנועת המרי העברי". הנהגת תנועה זו כללה את: משה סנה וישראל גלילי מצד ההגנה, את מנחם בגין נציג האצ"ל (היה מפקדה של מחתרת זו) ונתן ילין מור מצד הלח"י (ארבעת אלה זכרונם לברכה).

ד. פעולות של המחתרות השונות כנגד השלטון המנדטורי – בריטי בארץ, נזקקו לקבל אישור מוועדה אזרחית בהרכב שישה חברים, נציגי הזרמים הפוליטיים השונים שבהנהגת היישוב. את רעיון הפעולה הביא בפניה היו"ר ומי שהיה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", משה סנה ז"ל. התכנית שהועלת לדיון הייתה בד"כ מבצעים כנגד מתקנים בריטיים המפריעים למבצעי אניות המעפילים (תחנת רדאר,תחנות משמר חופים וכד').

בתקופה בה פעלה "תנועת המרי העברי" , בוצעו 11 פעולות גדולות: תקיפת מחנה המעצר בעתלית ושחרור כ200 מעפילים ו"הטמעטם" בקיבוצים שבאזור. פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת, התקפה על בתי המלאכה של הרכבת. תקיפה של שדות התעופה בלוד, בכפר סירקין ובקסטינה ופיצוץ עשרות מטוסים של הצבא הבריטי. פיצוץ תחנת הראדאר שעל הכרמל ועוד.

ה. הפעולה הגדולה ביותר והמסובכת מאד בתכנון ובביצוע הייתה זו הקרויה " ליל הגשרים". כבר בחודש ינואר 1946 החלו התכניות. הרצון היה לפוצץ 15 גשרים ,שהייתה להם חשיבות מרובה בתנועת הכוחות הבריטיים בארץ ישראל. כבר בהגשת התכנית הראשונית פסלה הוועדה המאשרת פיצוץ של 4 גשרים והם: הגשר שבין מנהרות ראש הנקרה, המובילות ללבנון וכן שלושה גשרים שעל נהר הירדן ועל נהר הירמוך, גשרים שהיו על דרכים שהובילו אל מפעל החשמל בנהריים. ההגנה הבטיחה בעבר כי לא יגרמו לניתוק עובדי המפעל .

ו. הרצון היה, אם כך, לפוצץ 11 גשרים חשובים, כבר בחודש מרץ 1946. ההגנה הטילה את ביצוע הפעולה המסובכת על לוחמי הפלמ"ח, בגלל כושרם הקרבי והאימונים הקשים שעברו וגם עקב שהותם ב"הכשרות" בקיבוצים שונים ברחבי הארץ, עובדה שתאפשר גישה "קרובה" מחד, ונסיגה קצרה ככל האפשר בתום המבצע.

אנשי הפלמ"ח, בעיקר המפקדים שותפי הסוד החלו מיד באיסוף מודיעין מדויק על הגשרים המיועדים לפיצוץ. בוצעו תצפיות על הגשרים, סיורים ליליים לניווט אל היעדים. את תכניות הגשרים ונקודות התורפה להנחת חומרי הנפץ שאבו מחברת "מע"צ " (מחלקת עבודות ציבוריות" שבד"כ הייתה זו שסללה את הדרכים ובנתה את הגשרים). ועדיין, נותרה בעיה קרדינלית והיא: כמויות גדולות של חומרי הנפץ. כאן זכו לוחמי הפלמ"ח לעזרה ולתמיכה של חברת "סולל בונה" שהשמשה בכמויות גדולות של חומרי נפץ לקידוחים ולפריצת דרכים.

ז. המתכננים נאלצו לדחות את מועד הפעולה (מרץ 1946) עקב ביקורה בארץ של הוועדה האנגלו-אמריקאית, ששה נציגים בריטים וששה מארה"ב. וועדת חקירה שהתבקשה לבדוק המצב בארץ ישראל ומצבם של שרידי השואה, העקורים באירופה. ברי היה כי פעולה דרסטית בעת שהוועדה ישבה ועבדה בירושלים, חייבת להדחות.

על עיתוי ביצוע הפעולה הוחלט מיד לאחר נאומו של שר החוץ הבריטי,ארנסט בווין ב 12 ליוני 1946, בו הודיע בשם הממשלה הבריטית כי היא חוזרת בה מהתחייבותה לקבל מסקנות הוועדה האנגלו –אמריקאית לאפשר עליית 100000 יהודים לא"י. בווין טען כי הגעת כמות כזו של יהודים תדרוש כוחות אדירים נוספים בארץ,והוטצאה נןספת של למעלה מ- 200 מיליון ליש"ט. למרות שהתכנית המקורית הייתה לפעול בלילה חשוך ללא ירח, הוחלט לבצעה מידית בלילה שבין י"ח סיוון לי"ט סיוון תש"ו.

ח. המודיעין והבולשת הבריטית קיבלו רמזים על תכונה מוגברת לקראת פעולה, אבל לא ידעו בדיוק היכן ומתי. לוחמי הפלמ"ח יצאו לפעולה רחבת היקף לראשונה בתולדות היישוב. באמצעים הדלים שהי אז, תיאום הזמנים היה חובה. כדי להרחיק את הכוחות הבריטים מהגשרים שיתפוצצו, נקטו הפלמחניקים בפעולות הטעיה. בהר כנען היה מחנה של הצבא הבריטי, כמה שהסתננו לאזור ירו לעבר המחנה והסתלקו. הבריטים בהר כנען הזעיקו לעזרתם חיילים מהמשטרה הבריטית בראש פינה שיצאו מיד לדרך ובכך אפשרו ללוחמי הפלמ"ח להגיע בחשאי וללא התקלות ל"גשר בנות יעקב" שעל הירדן וליד המושבה משמר הירדן דאז.

לוחמי הפלמ"ח בחבוש חיילים בריטים (כולל מקטרות וסיגרים בפיהם) הצליחו להתגבר על שומרי הגשר לכבול אותם ולהשתיקם בעזרת גרביים "סרוחות" בפיהם. פיצוץ אדיר החריב כליל את הגשר, הלוחמים זרעו מוקשים על הכביש היורד אליו. נסוגו לשמורת החולה, בעזרת סירות חתרו לכיוון הביצות, שם נחבאו במשך יומיים וחזרו לקיבוצם. בצורה דומה פוצצו שני גשרים ליד מטולה, גשר "אל חמה", היא חמת גדר דהיום, גשר "שייך חוסיין" על נהר הירדן ליד קיבות "מעוז חיים" (כיום אחד משני המעברים לירדן), גשר דמיה (כיום גשר אדם), גשר אלנבי מזרחית ליריחו, שני גשרים מדרום לעזה, שעל נחל הבשור ושהובילו מעזה לרפיח. כל אלה בוצעו בהצלחה רבתי.

ט. כפי דברים רבים בהיסטוריה אין טוב ללא יוצא דופן. מבצע אחד נחל כישלון מר וקורע לב. התכנית הייתה לפוצץ גשר על מסילת הברזל מעל נחל כזיב (בין נהריה וראש הנקרה). כח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח הגיע עד ליד הגשר. כנראה שהכח התגלה ונורתה יריה לעברו. הכדור שנורה פגע במטען שהוצמד לגשר (ישנה גירסה שפגעה במטען שעל גב הלוחם) ארע פיצוץ אדיר.

13 מלוחמי הכח נהרגו, כולל מפקדם. למחרת בבוקר נתנו הבריטים רשות לאנשי חברא קדישא מחיפה לצאת את מקום הפיצוץ. נאספו השרידים, ללא כל אפשרות זיהויים. אלה נקברו בחשאי בחיפה. כעבור 22 שנים לנופלם הובאו שרידים אלה למנוחת עולמים בטקס ממלכתי בהשתתפות קהל המונים, בקבר שנכרה ליד האנדרטה שהוקמה ליד הגשר. בשנת 2001 בעקבות סרט שהוכן על המבצע, נמצא קבר אחים נוסף, לאחר חקירה ובדיקה של מומחי חברא קדישא, הובאו גם שרידים אלה לקבר האחים בחלקה הצבאית שלי גשר אכזיב.

י. מלבד התקלה האיומה והכישלון בגשר כזיב, ההצלחה בפיצוץ כל כך הרבה גשרים מתחת לאפו של הצבא הבריטי בארץ, גרמה להשפלתם ולמהומת עולם. הצבא הבריטי החל לחפש בכל כוחותיו את מבצעי הפיצוצים. הבריטים הבינו כי הסתלקותם של הלוחמים כאילו בלעתם האדמה ,פירושה עזרת הקיבוצים. החשד הראשון נפל על קיבוץ מצובה הקרוב לגשר אכזיב. שם נעצרו 27 חברי הקיבוץ .

פשיטה נערכה גם על קיבוץ בית הערבה שליד יריחו בחשד שממנו יצאו ואליו חזרו מבצעי הפיצוץ בגשר אלנבי. גם בבית הערבה וגם בקיבוצים נוספים פרצו מאבקים קשים נגד החיילים הבריטים שהביאו לפציעת חברים רבים וכן לכ- 70 עצורים. קיבוץ כפר גלעדי נחשד בעזרה למוצצי הגשרים שליד מטולה. שם התפתח קרב קשה אליו נזעקו לעזרה הקיבוצניקים מתיישבים רבים מישובי הגליל העליון. הבריטים פתחו באש, הרגו שלושה ופצעו ששה. סיכומו של יום החיפושים הזה היו 4 יהודים הרוגים 18 פצועים ולמעלה מ- 100 נעצרו.

הבריטים לא שקטו ולא נחו. החלטתם הייתה להכות בכוח המגן היהודי מכה ניצחת, זו באה בשבת פרשת קרח, ל' סיוון (א' דר"ח תמוז) תש"ו, 29 ביוני 1946. השלטון הבריטי הטיל עוצר מוחלט על כל הערים הגדולות: ת"א,ירושלים,חיפה,נתניה,רמת גן ועוד. כ"כ הוטל עוצר על מושבים וקיבוצים שכותרו ע"י מיטב היחידות הבריטיות. מנהיגי היישוב נעצרו והועבר למחנה המעצר בלטרון וברפיח. בסריקות בקיבוצים הגדולים נמצאו הסליקים העיקריים ( מחבואי הנשק) שכמובן הוחרם. נעצרו מאות חברי קיבוצים לחקירות .

המבוכה הייתה אדירה וכמובן נשק המגן שהוכן לעתיד יחסר. למרות זאת ברי כיום שמבצע " ליל הגשרים" יחד עם מכות קשות נוספות שחטף הצבא הבריטי, היו מסמר נוסף שהאיץ את ההחלטה לסיום שלטון המנדט ב14 למאי 1948. השבוע י"ח סיוון נציין 70 שנה למבצע "ליל הגשרים " ונזכור את אלה שמסר נפשם על שחרור הארץ הי"ד.