למדונו חז"ל: "דאגה בלב איש- ישיחנה". או ישים שיחים על האש ועם התיאבון יבוא גם הצורך לספר לכל חבריו שבאו לקיים מצוות ונפנפת בגגך מה מטריד אותו.

אך אם פעם אפשר היה לדבר עם אנשים בביטחון מלא שמה שחשפת בפניהם ישאר בוודאות בינך לבינם ובין הבורא היודע כל מעשי בני אדם וכל מחשבותיהם- הרי שהיום בעידן המקליטים הזעירים שניתן להמיר בהם את הכפתור העליון בחולצה או את הפקק שבראש העט שבכיס החולצה בלי להיתפס- נדמה שלא ניתן להגיד דבר בלי שאיזה עיתונאי בעל שאיפה בלתי מרוסנת לעשות לעצמו שם ותפארת ותהילה יהפוך את השיחה הפרטית לסיפור שאינו נגמר ולפרשה איומה ונוראה שאינה כתובה בתורה.

ותרשו לי לפני הביקורת הלא ממש משעשעת אך ההכרחית על הפגיעה הבלתי פוסקת בחופש הביטוי הפרט והמחשבה הנובעת מבחירה-אישית וחופשית שהעניק לנו הבורא בחשיפה גלויה ומביכה של שיחות פרטיות בדלתיים סגורות- להסביר בכמה שורות באווירה קצת יותר נעימה ועם חיוך המגיע עד קצות האצבעות המקלידות טור זה- מהו בדיוק המונח המוזר שנבחר לכותרת שנדמה כי כל מטרתה הוא למשוך קוראים ולגרום להם להגיב- ואם זה מה שחשבתם צדקתם אך רק חלקית- כי באמת יש למונח הזה משמעות רחבה והגיונית יותר מאשר סתם כותרת לא ברורה.

מהו שחנ"ש?

מדובר בראשי תיבות שמהוות קיצור לשתי מילים החביבות על מורים שלוקחים ללב מקצוע שלא משקיע בהם מספיק, מדריכים שמנסים בכל כוחם ומוחם להעביר לילדים ונוער את מה שהם לא ממש מצליחים ללמד את עצמם, יועצים רוחניים נטולי קשר והכשרה ליעוץ או לרוח, ואנשי מקצוע שמטרתם לקבל כסף כדי להציע פיתרונות לבעיות ללא אחריות לתוצאות- והמילים הן: שיחת-נפש.

כמה כללים בסיסיים לקיום שחנ"ש ואחריהם רשימה של כמה מקומות מומלצים להעצמת החוויה העצמתית ממילא(ואין הכוונה לשדרה בי-ם):

1. לשחנ"ש דרושים שני אנשים בלבד ולא יותר (כי לדבר עם עצמך יותר מדי ובציבור עלול להצביע על בעית-נפש במקום על שיחת-נפש ולדבר עם יותר מדי אנשים זו לא שיחה אלא פאנל שבד"כ מתפתח מהר מאד לפסטיבל כצעקתה)

2. הסיבה לשחנ"ש היא בדרך-כלל דיכאון או תחושת תסכול של אחד משני המשוחחים (כי אחרת זו שיחה רגילה על כל מה שמעצבן בארצנו ולצערנו יש לא מעט שיחות כאלה ביממה אחת)

3. השחנ"ש לא נועד לפתור את הבעיה אלא רק נועד לעזור לפרוק מועקה מהנפש (כי כשמדברים על משהו זה עוזר להבין אותו יותר טוב ואולי גם להתמודד עמו)

4. שחנ"ש עוסק בנושאים אישים ויתכן שגם בדעות או רגשות שעלולות לסבך קשות את האדם שמדבר עליהן אם תוכן השיחה יגיע למקומות לא נכונים(זו אולי הסיבה שכמות המשוחחים מוגבלת לשני אנשים בלבד והמשוחח חייב לבטוח באדם השני שלא יעשה לו תרגיל מבאיש ויפרסם את הדברים מיד עם סיום השחנ"ש)

5. בשחנ"ש אין התפרצויות או דיבור פינג-פונג שעובר מצד לצד(אחד המשוחחים מספר מה הבעיה והשני מקשיב ולאחר מכן מתייחס לבעיה ואולי גם מנסה להציע פיתרון. המשוחח עם הבעיה לא מוכרח לקבל את הפיתרון אבל הנימוס מחייב לומר לכל הפחות: אני אחשוב על זה. כמובן שאפשר להמשיך גם להפך)

6. שחנ"ש מוגבל בזמן כי לשני המדברים יש חיים ואין להם יכולת או סבלנות להקשיב לבעיות יותר מדי זמן(יש מקרים חריגים היוצאים מן הכלל כמו למשל שחנ"ש הילכתי-תורני, שחנ"ש בחברותא, שחנ"ש בשבת, או שחנ"ש בבית חב"ד אי-שם בעולם)

7. שחנ"ש טוב יסתיים בדרך כלל בתחושת הקלה (שחנ"ש לא טוב בירושלים עשוי להסתיים בעלית אחד המשוחחים לרכבת הקלה עם תחושה של תקלה)

8. שחנ"ש עשוי לקרב בין אנשים שונים לגמרי בדעותיהם(בעיקר כשיבינו ששניהם ואולי עוד רבים כמותם סובלים מאותם בעיות)

כמה מקומות מומלצים לשחנ"ש: שולחן די מרוחק ופינתי בבית קפה לא רועש במיוחד, פארק לא הומה אדם או יער ללא דובים ומציתי דליקות סדרתיים(האזור המועדף על הברסלבים), הספסלים האחורים בבית המדרש(תורני) או באוטובוס(כללי) ומקום אחרון אחרון-חביב: מזנון הכנסת.

ואחרי שהבנתם היטב מהו שחנ"ש- הנה הביקורת:

אין הגדרות טובות יותר מאשר ביזיון ושפל המדרגה למי שמנצל אדם ברגע של חולשה ומשתמש במה שסיפר לו בפרטיות כדי להרוויח משהו גדול ולצאת קטן. הזכות הגדולה המוקנית לאלה המגדירים עצמם חברים היא לשמור לעצמם פרטים שנאמרו בדלתיים סגורות ולאוזניהם בלבד ולדעת שהוצאתם החוצה תפגע בחברם באופן שעשוי לסיים את החברות ביניהם ואם היא יקרה בעיניהם- מוטב לשתוק.

אבל מה לעשות שהיצר ההפוך מזה שמבין שיפה שתיקה לחכמים מניע את האדם המקשיב לפעולה הרת-אסון שהופכת לפרשה מתוקשרת שהחלה בשיחה תמימה ורחוקה מאד מהעין הציבורית שלמרבה הצער מיטיבה להתמקד בשלילי ולא בחיוב בדרך שעשויה לחייב אדם מלקות בכיכר-שוק הדעות עוד הרבה לפני שהוכחה אשמתו.

בספר הלא-כתוב דברי הימים של ימינו- המכונה גם בשם תקשורת- ניתן למצוא לא מעט פרשות שצמחו למימדים מפלצתיים וחסרי פרופורציה ואיימו להרוס את חייהם של רבנים, אישי-ציבור, פוליטיקאים, אנשי עסקים, מנהיגים חברתיים וממונים לתפקידים בכירים- כשכל מה שהתחיל את אותה פרשה סבוכה ומיותרת הוא פשוט שחנ"ש שיצא משליטה ומאזין שמעל באמון והפיץ את תוכנה ברבים.

אז בפעם הבאה שאתם מתכוונים לנהל שחנ"ש- חישבו היטב אם אתם ראויים לאמון שהאדם השני נותן בכם – ואולי תמנעו מאלה הדברים להפוך לפרשה חדשה.