לבקשת ח"כ אורלי לוי אבוקסיס, ח"כ סתיו שפיר, ח"כ אורי מקלב וח"כ אורן חזן קיימה היום (ד') ועדת הכלכלה דיון דחוף בנושא החמרת משבר הדיור בישראל וירידת שיעור הצעירים הגרים בדירה בבעלותם, על רקע המשך עליית מחירי הנדל"ן.

בקשת חברי הכנסת הגיעה על רקע דו"ח שפרסם מרכז טאוב, לפיו קיימת עלייה של למעלה מ-70% במחירי הדיור מאז 2008, כאשר במקביל השכר הממוצע באותן שנים נשאר ללא שינוי. עוד מעלה הדוח כי ישנה צניחה של יותר מ-30% בשיעור הצעירים שיש בבעלותם דירה.

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל: "זה שיח דה זה וו לגמרי, יש לי יותר מסימפטיה אל השר כחלון, שנים לא היה שר שלקח על עצמו לנסות להתמודד עם שוק הדיור בצורה רצינית כפי שהוא עושה. יחד עם זאת, שנה לממשלה מלאה במאי וזה זמן שכן אפשר להסתכל ולהביט לאן העסק הזה הולך. התהליך לא מתחיל בממשלת נתניהו האחרונה יש גם ממשלה לפני כן שמונח לפתחה עם נתניהו והשר לפיד במלוא העוצמה והכוח. בסופו של דבר זה לתת סוג של תקווה, תגידו תמתינו תקופה, חצי שנה, שנה, שנתיים, בסופו של דבר אם לא תינתן תקווה לאנשים ולצידה פעולות רציניות זה לא יעזור. אנשים מתייאשים ונכנסים ללופ ולטרוף".

מנכ"ל מכון טאוב, פרופסור אבי וייס הציג כי השכר הריאלי במשק לא עלה כלל בשנים האחרונות ואילו מחירי השכירות עלו מאז 2008 בכ-40 אחוזים, "זו עלייה מאוד ניכרת ומחירי הדירות עלו הרבה יותר. זה קורה כי אין בעצם שוק שכירות מסודר בישראל, בארה"ב זוג צעיר יכול לשכור דירה שהוא יודע שיוכל להישאר שם 30 שנה, פה צריך לחפש דירה כל שנתיים, ואי הנוחות מביאה את הצעירים לרכישה".

"מחירי הדיור עלו כי הייתה החלטה של המדינה לא לשחרר מקרקעין במרכז והיה מחסור בהיצע, המדינה כעת פועלת להגדיל את ההיצע וכאשר הציבור יאמין שהדבר הזה קורה שיהיה זול יותר, אז המחירים יכולים לרדת".

ראש מטה הדיור הלאומי, אביגדור יצחקי: "הבעיה של המדינות היא בינוניות הביצוע, הרעיונות יכולים להיות הכי טובים בעולם. שתהיה מערכת שאפשר לבצע בה ואנשים לא מפחדים לקבל החלטות, אני מנסה לעשות זאת בקדנציה של הממשלה הזו".

"משבר הדיור הוא למעשה תוספות משקי הבית בישראל, התוספות גדולות ביותר מעשרת אלפים ממספר הדירות המיוצרות בשנה. מה שעושים זה בונים עוד ועוד, כל הדירות הולכות לחסרי הדיור. אם הפער הזה ילך ויגדל אנחנו צפויים לפצצה חברתית מהמדרגה הראשונה. צריך שכל שנה ממשלת ישראל תפיק 50 אלף עסקאות דירות מאדמות המדינה אל הקבלנים. אנחנו בתהליך של עלייה. אני חושב שב-2015 עברנו את ה-50 אלף, ב-2016 נגיע לכ-54 אלף ויש לנו שאיפה להגיע ל-60 אלף אם נפתור את החסמים, שחלקם בדרך להיפתר. אנחנו הולכים להוציא עד סוף 2017 – 100 אלף דירות".

100 אלף דירות היום בבניה פעילה

"היום אנחנו מטפלים ב-800 אלך דירות, עד סוף השנה נטפל במיליון ומאתיים אלף, יש לא מעט עם חסמים שאנו מטפלים בהם בנוגע למאות אלפי דירות. כבר היום אנחנו במצב שאנחנו מוכנים לשווק את ה-50 אלף דירות בכל שנה. אנחנו רוצים להגיע למצב בו ב-2020 יושבות על המדף תוכניות סגורות למיליון דירות, גם אם לא נבנה את כולם שתהייה אופציה. החסמים הם תחבורה, בעיות קניין, בעיות גבולות, מועצות ורשויות שמעכבות, כל דבר צריך לעבור דרכן. חסם עיקרי הוא תשתיות, אני לא יודע מה תהייה בעיה יותר גדולה אם איפה לגור או איפה לנסוע".

יצחקי הציג בעיה בהספק הבנייה: "יש היום בישראל 100 אלף דירות בבניה פעילה, אבל אם לוקח לבנות דירה שנתיים וחצי, אז זה יוצא כ-40 אלף דירות בשנה. הסיבה העיקרית היא מחסור בעובדים. אין עובדי בניין בישראל, ישראלים לא רוצים לעבוד בתחום למרות השקעה גדולה בהכשרות. יש לנו 180 אלף ישראלים בענף הבנייה, ערבי ישראל עובדים כחלקם באוכלוסייה. 45 אלף פלסטינים מגיעים לעבודה ואנחנו בתהליך של הבאת עוד 7000 פלסטינים, ואנחנו מכינים מרכז הכשרה לעובדים פלסטינים. בקשנו ממערכת הביטחון לבדוק את רצועת עזה כי יש שם עובדים, כרגע התשובה היא שלילית".

"במגזר החרדי צריכים 200 אלף דירות בשנים הקרובות, אנו צריכים גם למצוא ערים חרדיות חדשות ועובדים על כך" ציין יצחקי ובתגובה השיב ח"כ מקלב: "אל תחשבו שהבעיה היא רק של הציבור החרדי, אם לא יהיה פתרון לסוגיה אז הבעיה בשוק הדיור כולו תחריף, החרדים יחפשו פתרונות במקומות נוספים, כולל אזורים שאינם גרים בהם היום והמצוקה בשוק רק תגדל".

"אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה, אנחנו רוצים לשלוט בשוק בצורה כזו שאנחנו קובעים כמה ואיפה, ולייעל, ועד אז לספק דירות רק לחסרי דיור. הדרך היא נכונה, צריך את הנחישות" סיכם יצחקי.

לבקשת ח"כ שפיר הורה ח"כ כבל להעביר שאילתה לשרת המשפטים איילת שקד באשר לחסמים לחקיקת חוק שיגע לתנאי שכירות דירות שבבעלות פרטית.

כבל סיכם את הדיון: "אמרתי פעם אחת – צריך לשים את כל התמונה על השולחן ולכן נתתי לאביגדור להציג את התמונה במלואה כדי שפעם אחת נקלוט את כל התוצרים. עכשיו יש לנו כלי למעקב. כיו"ר וועדה נתתי את שנת החסד לממשלה, כנקודת יציאה אל הדרך. בכל הדיונים קיבלתם מאתנו את רוח גבית ומעתה נעקוב בכל תקופה קצובה אחר ההתפתחויות".