עוד לא עברו 100 ימים מאז פטירתו של הרב הראשי לאשקלון הרה"ג יוסף שרביט והעיר כמרקחה סביב הליך המינוי לרב ספרדי בעיר שהמירוץ אליו נפתח מחדש.
אומנם עדיין אין זן הישורת האחרונה אך כבר ישנם שני מתמודדים חזקים שככל הנראה ילכו עד הסוף במטרה לזכות במשרה הנחשקת 'רבה הראשי של העיר הדרומית אשקלון'.
הראשון הוא הרה"ג יצחק ברדא שמשמש כפוסק הלכה הנמנה על קהילת יוצאי תוניס וג'רבה, כאשר בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב הראשי של המושב שרשרת, אך לימים עבר לעיר אשקלון שם הקים את מוסדות "יצחק ירנן" וכן רשת כוללים, גני ילדים ותלמוד תורה "חניכי הישיבות", ישיבת "יצחק ירנן", כולל אברכים "מאמר אסתר", מדרשיה לבעלי תשובה "אור יצחק". ארגון הנשים "אם בישראל", בית דין לענייני ממונות "צדקתך ירננו" והקים את סיעת "אחדות בתכלית" המונה כיום שלושה נציגים בעיריית אשקלון.
בנוסף לכך הוא גיסו של ראש ישיבת כסא רחמים הרב מאיר מזוז המשמש כמנהיג רוחני לתנועת יחד של אלי ישי.
מנגד מתמודד סגן ראש העיר מטעם סיעת שס הרב יעקב אביטן, שאומנם פרצופו ללא חותמת זקן כלל, אך שימש עד לפני כמה שנים כרבה של מועצה האזורית חוף אשקלון ונחשב לרב הצעיר ביותר שקיבל הסמכה לרבנות מושב בסביבות גיל 18, בעוד הוא משמש גם כרב בית החולים ברזילאי בהתנדבות ונחשב לדמות פופולרית באשקלון.
התמיכה בהם היא כדלהלן, ראש העיר ומרבית מרבני וחשובי העיר תומכים ברב המבוגר ובעל הדמות הרבנית הראויה (לדעתם) הלא בוא הרב יצחק ברדא, כאשר מנגד הרב אביטן מקבל את תמיכת שס והשר לענייני דת דוד אזולאי, וכמובן חלק מהציבור המקומי, כך שהגוף המכריע מי יהיה רב ראשי נמצא בידיו של הרב אביטן.
גורמים במועצה הדתית ובעיריית אשקלון שפנו ל'קול חי' טענו כי "זוהי בושה שרב מושב לשעבר ועסקן פוליטי בהווה מתמודד על הרבנות מול רב מבוגר בעל הדרה מפורסמת וקהל מעריצים אדיר כמו הרב ברדא, העיר אשקלון זקוקה לדמות רוחנית שקרובה להיות כמו הרב שרביט זצ"ל ולא אחרת".
בתגובה לדברים אודות תמיכה באיש פוליטי ולא רב מקומי אמרו לנו בתנועת ש"ס הארצית כי "לא ידוע לנו שהרב ברדא קיבל את מרות מועצת חכמי התורה, או תמך במפלגה, ההפך הוא העדיף ללכת עם מפלגתו של אלי ישי כנגד מועצת חכמי התורה, לכן אין זו שאלה במי לתמוך".
אך יחד עם כל השיח בעניין אנחנו מביאים לפניכם את פרסום המכון לאסטרטגיה ציונית שמספר כמה קשה הליך הבחירות לרב ראשי בישראל, כך שהמלחמה עוד ארוכה, וזה לשונו: "הליך בחירתו של רב עיר בישראל הנו הליך קשה וסבוך שמעורבים בו מאבקים פוליטיים רבים. בשנים האחרונות אף החמיר המצב, כך שכמעט כל מינוי רב עיר נתקל במאבקים משפטיים ומתעכב במשך שנים רבות. בשל כך, בכמה מפסקי הדין של בג"צ בשנים האחרונות הועלה הצורך לשנות את התקנות.
הליך הבחירה צריך למזער שיקולי בחירה לא ענייניים. כמו כן, נכון לבחור בהליך שלא יעורר מחלוקות ציבוריות מיותרות.
במהלך השנים גברה מידת מעורבותו של השר לשירותי דת בהליך המינוי החוק מנחה את השר לשירותי דת להתקין תקנות להליך בחירות לרב העיר, אך לא מעניק לו סמכות ישירה למינוי. למעשה, מעורבותם הגוברת של שרי הדתות בהליכי מינוי רבני ערים עומדת בניגוד להנחיות החוק.
הגוף הבוחר את רב העיר מורכב מנציגי המועצה הדתית 25%, נציגי נבחרי הציבור 25%, נציגי בתי הכנסת בעיר50%. בין הבעיות המתקיימות בהליך ניתן למנות את הבעיות הבאות: לציבור שאינו דתי ולציבור הנשים ישנה נציגות מועטה ביותר בגוף הבוחר.
שרי הדתות היו מתערבים לעתים קרובות במינוי ועדת הבחירות ובמינוי נציגי בתי הכנסת בניגוד להנחיות החוק ומטים את הליך הבחירות לטובת המועמד המועדף עליהם. התקנות לא מגדירות באופן ברור מי יהיו נציגי המועצה הדתית ונציגי מועצת העיר בגוף הבוחר והדבר מביא למחטפים ומאבקים סביב מינוי נציגים אלו.
התקנות אינן מחייבות את השר לשירותי דת למנות רב לעיר שאין בה רב. חלק מהשרים השתמשו בכוח זה על מנת לעכב את הליכי הבחירות כאשר סברו שהמועמד המועדף עליהם לא ייבחר.