בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ על ידי סמינר חב"די בירושלים, עליו להכריע בקרוב האם רפורמת 'עוז לתמורה' חלה גם על המגזר החרדי, במידה וכן, לא יהיה ניתן לדחות את הרפורמה, מה שיפתח חזית של החרדים מול בג"ץ.

בעתירה שהוגשה על ידי סמינר בית חנה בירושלים, דורשים מנהלי הסמינר שלא להחיל עליהם את רפורמת "עוז לתמורה", בנימוקים שונים. הראשונה, סוגיית פיצויי הפיטורין למורים שיוצאים לפנסיה. וסוגיית שכר הלימוד להורים, אשר בשל הגדלת השעות ייאלצו לשלם יותר על שעות הלימוד הנוספות. וכן סוגיית התשתיות הנדרשות בשל הוספת שעות פרטניות ותומכות בכותלי בית הספר.

בעתירה טוענת הנהלת הסמינר, כי הרחבת ההסכם הקיבוצי "עוז לתמורה" היה חד צדדי, ללא התייעצות עם מוסדות המוכר שאינו רשמי אשר בבעלות פרטית. וקולם לא נשמע כלל בגיבוש ההסכם. "יתרה מכך, במו"מ לא לקחו חלק נציגי עובדי המגזר החרדי, ולא נערכה על פניה אל ארגון מורים חרדים המייצג את חלקם וקרוי "הסתדרות מורי אגודת ישראל" בראשות הרב שלמה קרלינשטיין".

כתוצאה מאי ההתייעצות עם המגזר החרדי, השקפת העולם של ציבור זה והמאפיינים הייחודיים שלו לא נלקחו כלל בחשבון. כך למשל "רוב המועסקות הינן אימהות למספר ילדים, מפרנסות יחידות, שנדרשות לשלב בין מחויבותן הגבוהה למשפחה ולטיפול בילדים לבין עבודתן בהוראה.

בימים הקרובים אמור בג"צ לתת את החלטתו בעתירה, ולקבוע האם ההרחבה של תוכנית עוז לתמורה תחול גם על המגזר החרדי, או לא. באם יפסוק בג"צ כי הרפורמה אמורה לחול גם על החינוך החרדי, הגם שלא נטל חלק בגיבוש הרפורמה, הרי שצפויה לנו התנגשות בין המגזר החרדי לבג"צ. בפרט לאור החלטת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן לדחות את יישום התוכנית בסמינרים החרדיים.

כזכור, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א הורה לדחות את יישום תוכנית "עוז לתמורה" בסמינרים החרדיים. זאת לאחר פגישה ארוכה עם הגר"מ קסלר רב העיר מודיעין עלית, אשר פירט בפני ראש הישיבה את השיקולים. יצוין כי מועצת גדולי התורה האגודאית נתנה אישרה את יישום הרפורמה.